תבטלו את החופש הגדול. כולם ירוויחו

עוד חודשיים של ישיבה חסרת מעש בבית תגבה מחיר אדיר ממיליוני ילדים, אבל זו לא הבעיה היחידה. הביטול יסייע גם לכלכלת המדינה ולהורים

חן ארצי סרורפורסם: 13.04.20 , 12:09

(צילום: shutterstock)

אנחנו חשדנים ואת החשדנות הרווחנו ביושר. אנחנו, הורים מבולבלים לילדים מבולבלים, עושים הכול בשביל להחזיק את כל הכדורים באוויר. מנסים לשמור על שגרה, לא מפירים שום הנחיה בתקופת הקורונה, מנסים לעבוד מרחוק וללמד מרחוק ולשמור על שפיות נפשית ולשדר שהכול בשליטה אף על פי שאנחנו חסרי אונים. אבל מי ערב שהדיון על חינוך ילדינו הוא דיון ענייני? שאכן טובתם הבלעדית עומדת בפני מקבלי ההחלטות?

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

הרי בינתיים כל משרד הוציא תוכנית משלו, וכל תוכנית מלאה בחורים כמו גבינה שוויצרית. במקום שקיפות קיבלנו 1,000 קולות סותרים. בעולם מתוקן, צוות בין-משרדי היה מודיע קודם כל על ביטול החופש הגדול. סימון המטרה קדימה ייתן אוויר בהווה.

החופש צריך להיות מבוטל מהמון סיבות טובות. בכלל לא ברור מתי ישובו ילדים לבית הספר בבטחה, וביטול החופש יאפשר להדביק את הפער שהם צוברים - בכל גיל ובכל מגזר. הלמידה מרחוק בחבלי לידה והיא חלקית ולא מספקת. ילדי כיתה א' לא יודעים לקרוא, ילדי הגן יצטרכו להסתגל למסגרת ואז שוב לצאת ממנה לחודשיים, תיכוניסטים בוהים במסכים חודשים במקום לבנות את האדנים ללמידה משמעותית.

הבראת המשק גם היא תלויה בביטול החופש. זה לא שהמוני בית ישראל יפקדו את בתי המלון או את נתב"ג. ממילא נגזר עלינו קיץ חריג ונטול בילויים. מישהו יכול לדמיין הורים מבקשים טובות מסבא וסבתא באוגוסט בשביל להתפרנס?

ביטול החופש הוא מודל שבו כולם מרוויחים: הילדים, ההורים והכלכלה, אבל דווקא הרעיון הפשוט הזה היה הראשון להישלל. באופן שלא מפתיע, המתנגדים הם משרד החינוך וארגוני המורים. גם כשמדברים על קיצור החופשה (ולא ביטולה) מדברים על מודל קייטנתי ולא על לימודים. כי בסוף בית ספר נתפס כתעסוקה ולא כמקום ללמידה. בקרב בין המשרדים, הארגונים והמומחים - הראשונים לעלות קורבן הם ההורים והילדים.

ישיבה בבית של מיליוני ילדים תגבה מכולנו מחיר אדיר. מערכת החינוך היא ששולטת על הדופק של החברה כולה: כל יום שבו הילדים יישארו בבית בחופש לא הכרחי רק יחליש את החלשים, יעצים את הפערים, יחמיר את ההתמכרות למסכים ויהווה סיכון ממשי לרבבות ילדים שממילא הבית לא מקום בטוח עבורם. המעשה האחראי הוא להיפרד מהחופש הגדול עכשיו, בתקווה שבחופשה הבאה נוכל לחגוג כפליים.