משרד הבריאות בשידור החי מבג"ץ: האיכון של שב"כ יתרחב לקראת היציאה מהסגר
במהלך הדיון המשודר מבית המשפט העליון בעתירה נגד תקנות החירום בזמן המגפה, הדגישה ראש שירותי הציבור במשרד הבריאות פרופ' סדצקי את הצורך במעקב של שב"כ אחרי נשאי קורונה: "לו יכולנו לעקוב אחרי כל אדם - היינו יכולים להוריד את הבידוד החברתי". עוד נאמר כי בזכות האיכון של שב"כ אותרו כ-4,600 חולים
זהו הדיון הראשון שמשודר בחי באתר הרשות השופטת ובית המשפט העליון. מדובר באירוע נדיר, שכן אסור להקליט ולשדר מדיונים בבתי המשפט בישראל. ynet העביר את הדיון בשידור חי.
בעתירה שהוגשה בשבוע שעבר על ידי האגודה לזכויות האזרח נטען כי חוק השב"כ אינו מתיר לממשלה להסמיך את השב"כ לעשות שימוש ביכולותיו לנושאים אזרחיים, שאינם בתחום הביטחון הלאומי. ביום שלישי הגישה מחלקת הבג"צים בשירות המדינה את תגובה לעתירה, בה נכתב כי הממשלה בוחנת להרחיב את סמכויות השב"כ לעקוב אחרי האיכון הסלולרי של אזרחים. נציגת המדינה אמרה בדיון שהיום יתחיל הליך החקיקה בכנסת בנוגע לסמכויות השב"כ.
ראש שירותי הבריאות במשרד הבריאות, פרופ' סיגל סדצקי, אמרה בדיון כי לדעתה השימוש באמצעי המעקב של שב"כ יתרחב דווקא לקראת היציאה מהסגר, אולם לא מדובר בהרחבה של סוג המידע מהמכשירים הניידים אלא במעגלי החשיפה.
לדבריה, "אנחנו מתייחסים לסוגיות האלו בחומרה ומחפשים כל הזמן אמצעים חלופיים. למשל, ברגע שהסרולוגיה (בדיקת דם לגילוי נוגדנים) תהיה בשלה. יש מספר נוגדנים וערכות ביתיות שאינן מוכנות. אנחנו עוקבים כל הזמן אחרי הטכנולוגיות, אבל עדיין צריכה להיות נגישות אוכלוסיות לכלי הזה.
"הרעיון שלנו הוא שברגע שיהיו בדיקות זמינות ויהיו מספיק אנשים שכבר לא מדבקים, אין ספק שיהיו לאנשים תעודות שהם לא יכולים להידבק ולא יהיה טעם להפעיל עליהם את כלי השב"כ וגם את הבידוד.
"אין טעם להשתמש בכלי הזה כשיש עשרת אלפים אנשים בארץ שפיתחו נוגדנים, זאת החלופה הכי טובה שאני יכולה לתת. זה חדשות רעות וטובות. ככל שאנחנו מצליחים בהשטחת העקומה - קצב עליית הנוגדנים יהיה יותר נמוך, אנחנו נימנע מקריסה של מערכת הבריאות. אנחנו רוצים קצב הדבקה כמה שיותר איטי, כי זה פחות טוב מהשאלה כמה זן זה ייח, אבל זה טוב מהבחינה של הצל חיים. דווקא מבחינת אסטרטגיית הפתיחה - נזדקק לכלי הזה יותר מעכשיו".
"היינו עלולים להגיע למצב של איטליה"
המשנה לנשיאה, השופט חנן מלצר, שאל: "האם הכלי הזה יעיל כפי שהסברתם עד עכשיו? האם תבקשו הרחבות נוספות?". סדצקי השיבה: "אני לא רואה תכנים נוספים, מה שאני רואה זה שאנחנו נבקש להרחיב את המעגל כדי לשחרר את המשק, ישנן מספר הצעות כדי להרחיב את המגעים. אנחנו לא צריכים אינפורמציה נוספת, אלא רק את מי הוא פגש. ככל שנוכל להכניס אנשים בצורה ממוקדת לבידוד, נוכל לשחרר את המשק. אין לי ספק שאם לא היינו נוקטים צעדים של בידודים והרחקות חברתיות היינו במצב של איטליה".
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות שאלה "מה התועלת של הצעדים שתצדיק את הפגיעה?", ועל כך השיבה פרופ' סדצקי: "אני לא יכולה לומר כמה חסכנו בכל צעד, כי נקטנו כמה צעדים בו זמנית. מתוך 12 אלף חולים אני יכולה לומר שכשליש מהם אנחנו ידענו על החיים שלהם ולכן הם היו בבידוד והקטינו את המגעים שלהם וזה המון בעיניי.
"אין לי ספק שאם היינו יכולים לעקוב אחרי כל אדם - היינו יכולים להוריד את הבידוד החברתי שהוא קשה ואנחנו משלמים עליו מחיר כזה. המטרה הייתה ונשארת למנוע את התפשטות המחלה ואת עצירתה".
המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט חנן מלצר, שעמד בראש הצוות להתוויית הפרויקט, התייחס אמש לעיתוי ההשקה, בעיצומה של המלחמה בקורונה: "הפרויקט הניסיוני נועד לממש באמצעות טכנולוגיה מתקדמת את עקרונות פומביות הדיון והשקיפות, שהם בבסיס ההליך השיפוטי. הדבר חשוב במיוחד בימים מאתגרים אלה שבהם אנו מתמודדים עם משבר הקורונה וחובת הבידוד. כך ניתן להנגיש את דיוני בית המשפט לקהל, וכן להרחיב ולהתאים את כלל 'הדלתיים הפתוחות' לנסיבות".
מלצר הבהיר כי בתי משפט רבים בעולם מנהלים דיונים דחופים מרחוק. בית המשפט העליון בארה"ב, למשל, הודיע בראשית השבוע כי יחדש דיונים רק החל מתחילת מאי 2020, והם ינוהלו מרחוק וישודרו לציבור באודיו בלבד. בבית המשפט העליון בישראל, מדגיש המשנה לנשיאה, מדובר בדיונים המתקיימים בבית המשפט עצמו וישודרו ישירות בווידיאו ובאודיו כאחד.
"השידורים החיים אצלנו ילוו גם בתרגום לשפת הסימנים כדי לאפשר נגישות לכבדי השמיעה", אמר. מלצר הבהיר כי הפרויקט הוא ניסיוני וילווה ע"י ועדת ההיגוי, ולאחר כעשרה שידורים ייבחנו השלכותיו, "ואנו תקווה כי תכליות הפרויקט והאיזונים שנעשו במסגרתו יוכיחו את עצמם".
תחילה יופעל הפרויקט באופן זמני ובמתכונת מצומצמת של הליכים נבחרים, בעלי עניין ציבורי מיוחד, המתקיימים בפני בג”ץ או בפני הרכב מורחב של שופטים, בהיקף של כעשרה שידורים ישירים בשנה הראשונה.
לצורך ביצוע הפרויקט הוקם במהלך החודשים האחרונים חדר בקרה ושידור מעל אולם ג' בבית המשפט העליון. בחדר הוצבו ארון תקשורת עצמאי וכן שולחן בקרה הכולל פאנלים של שליטה, מסכי טלוויזיה ומערכת סאונד מתקדמת. חדר הבקרה ישלוט מרחוק בחמש מצלמות שהותקנו באולם ג' ויפיצו את השידור החי. כמו כן, נבנה חדר ייעודי עבור מתורגמן לשפת הסימנים כולל מוניטור ורמקולים, וכן מצלמה נוספת שתצלם ותעביר את התרגום בזמן אמת.
"הסמכת השב"כ - איבוד בלמים בהפעלת כוח"
הדיון היום עוסק בארבע עתירות שאוחדו לדיון אחד, בנוגע לאמצעי המעקב של השב"כ, שהוגשו על ידי האגודה לזכויות האזרח, ארגון עדאללה, ארגון העיתונאים ועו"ד שחר בן מאיר.
בעתירה של האגודה לזכויות האזרח נטען כי ההחלטה להסמיך את השב"כ לעשות שימוש ביכולותיו לנושאים אזרחיים, שאינם בתחום הביטחון הלאומי, היא בלתי חוקית ומהווה תקדים מסוכן לשימוש בסמכויות הדרקוניות שניתנו לשב"כ למאבק בטרור לצורך אזרחי מובהק, וכי המעקב אחרי מאות אלפי ישראלים יימשך חודשים ארוכים, באופן שיוביל לנרמול המעקבים ופגיעה מתמשכת וקשה בזכויות חוקתיות. האגודה טוענת שיש חלופות נאותות, כמו אפליקציית המגן של משרד הבריאות וכי אם יש צורך ניתן לחוקק חוק ייעודי להתמודדות עם מגיפה הכולל כלים טכנולוגיים שלא באמצעות השב"כ.
מהאגודה לזכויות האזרח, אחת מהעותרות, נמסר כי "הודעת הממשלה על הכוונה להסמיך את השב"כ למשימות נוספות מבטאת יותר מכל את איבוד הבלמים בהפעלת הכוח. השב"כ נועד לפעול בתחום הביטחון בלבד, ולא בטיפול בנושאים אזרחיים. לשב"כ סמכויות אדירות שהופקדו בידיו בידיעה שישתמש בהן לסיכול טרור ולא למעקב אחר אזרחים".
עו"ד מורן סבוראי המייצגת את ארגון העיתונאים, הסבירה לשופטים את החשיבות שבעבודה העיתונאית דווקא בזמן משבר, ואת החשש מאפקט מצנן של מקורות שיחששו להיות בקשר עם עיתונאים בגלל מעקב השב"כ אחרי הטלפונים, שעלול לחשוף אותם. ארגון העיתונאים הציע שורה של פתרונות, כמו להחריג עיתונאים מהמעקב, או לחלופין כאשר מגיע שלב עיבוד המידע שאסף השב"כ, ניתן יהיה לעשות זאת רק בכפוף לצו שיפוטי, בדיון בבית משפט שהעיתונאי יוכל להביע את דעתו ולהתנגד לכך, ולהוציא נתונים רק אם העיתונאי מסכים.
המדינה ציינה בתשובתה כי אם תתבקש הרחבה של סמכויות השב"כ הדבר יעבור אישור של היועמ"ש ושל ועדת המשנה לענייני מודיעין ושירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון בכנסת.
לפנייה לכתב/ת 
