חשש במשרד הבריאות: "עלייה במונשמים ביום העצמאות"
במשרד הבריאות הציגו אסטרטגיית יציאה איטית והביעו חשש מיום העצמאות מאחר ש"הציבור לא שמר על ההנחיות בפסח". מנגד, באוצר ביקשו להתחיל בהקלות ביום א': "אנשים ייצאו לרחובות מחוסר תקווה". במקביל, במשרדי החינוך והרווחה מקדמים פתיחת כיתות, גנים ומעונות בשבוע הבא
עימות חריף בין משרדי האוצר והבריאות במהלך הדיון הראשון בנושא אסטרטגיית היציאה ממשבר הקורונה. בעוד שמשרד הבריאות הציג אסטרטגיה איטית מאוד, באוצר דרשו להתחיל בהקלות כבר ביום ראשון. הדיון הראשון באסטרטגיית היציאה מהמשבר החל ב-15:00 ונמשך גם בשעה זו. במשרד הבריאות הציגו אסטרטגיית יציאה איטית מאוד שתדחה את פתיחת המסחר בעוד חודש ימים, ומתנה את ההקלות בהגבלות בירידה בקצב הנדבקים לעשרות בודדות ביום.
משבר הקורונה - עדכונים אחרונים:
המתווה המתגבש לחזרה ללימודים: פתיחה חלקית של הכיתות ולמידה מרחוק- אוסטריה תערוך בדיקות קורונה לכל הדיירים והעובדים בבתי האבות
- פיקוד העורף החל בהיערכות הקורונה לחג הרמדאן
- עלייה בנדבקים ביישובים הערביים
- למרות ההצהרות: ירידה של כ-2,000 בדיקות קורונה ביום
מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, תקף את התוכנית: "אולי כדאי לפזר את הדיון ונחזור כשנגיע ל-20 נדבקים ביום? זה לא רציני. ככה לא נראית אסטרטגיית יציאה. חייבים לתת חמצן למשק".
באוצר טענו שצריך לשחרר את המשק כמה שיותר מוקדם כדי למנוע קריסה של עסקים. במשרד ביקשו להגדיר תנאי סף ברורים שיאפשרו מעבר משלב לשלב, ובעיקר להתחיל בתוכנית היציאה כבר ביום ראשון הקרוב.
התחושה בקרב הנוכחים בדיון היא שמשרד הבריאות מתעלם מהמצוקות ורוצה לדחות את פתיחת המסחר עוד ועוד. כשאחד השרים שאל את מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב, בנושא הוא נענה: "שתי מילים – הפיראט האדום".
התוכנית האסטרטגית של משרד הכלכלה ליציאה מהמשבר
עם התפתחות הדיון נעשה ניסיון להגיע לנוסחה שלפיה ניתן יהיה לקבוע איזו חנות תוכל לפתוח את שעריה. בין המשתנים שנקלחים בחשבון - גודל החנות, מספר העובדים שיותר להם להפעיל אותה, כמה חנויות יש ברחוב ועוד. אחת ההצעות היא שרק מי שיקבל את התו, בהתאם לקריטריונים, יוכל לפתוח את העסק שלו. עם זאת, עדיין לא ברור מה יהיו הקריטריונים ומתי הם ייכנסו לתוקף.
במהלך הדיון הסכים משרד הבריאות להעלות את מספר העובדים שיוכלו לשוב למקום עבודתם ל-30% כבר ביום ראשון, במקום המצב הנוכחי שבו מותר רק ל-15% מהעובדים להיות במקום העבודה. במשרד האוצר ובמשרד הכלכלה רוצים להעלות את אחוז העובדים שישובו למקום עבודתם בתחילת השבוע הבא ל-50%.
"אנשים יצאו לרחובות מחוסר תקווה"
במהלך הדיון תקף שר האוצר משה כחלון באופן בוטה ואסרטיבי את הקו של משרד הבריאות. "אתם חושבים שיש לנו תעודת ביטוח – ואתם טועים, לא לעולם חוסן. חייבים להתניע את המשק. כמה פעמים תתן 80 מיליארד שקל ועוד 80 מיליארד שקל? הפתרון זה להוציא את המשק לעבודה".
הוא הוסיף: "חטפנו מכה קשה מאוד, התוצר שלנו מתכווץ, ההכנסות יורדות דרמטית. נכנסו עם משק במצב חזק, אבל לא לעולם חוסן. אם נמשיך להתפנק קופת המזומנים לא תראה נורות ורודות. אם לא נטפל מהר במשק גם הרבעון של 2021 ילך לפח. 2020 כבר גמורה. אנחנו חוששים שאנשים יצאו לרחובות מחוסר תקווה. אנשים רוצים לראות את הסוף ופשוט לא רואים. העקומה של הנדבקים מתיישרת ואילו העקומה של הכלכלה צונחת".
אחד העימותים החריפים בין מנכ"ל משרד הבריאות למנכ"ל משרד האוצר היה לאחר שבר סימן טוב אמר שהתנאי להתחיל בהקלות הוא 100 נדבקים ביום. מספר הנדבקים כיום עומד על כ-300, אבל בניקוי מוקדי ההדבקה והחוזרים מחו"ל מדובר ב-160 נדבקים חדשים ביום.
באב"ד: "כמה עשרות נדבקים ביום זאת לא אסטרטגיית יציאה. לא נגיע לזה לעולם".
ראש המל"ל, מאיר בן שבת: "אנחנו לא רחוקים מ-100. יש מקום לאופטימיות".
בר סימן טוב רצה לדחות את היציאה מהסגר לפחות בעוד שבועיים ודיבר על יום העצמאות כנקודה שיש לחשוש ממנה. החשש הוא שהציבור יצא לעשות מנגלים ותהיה התפרצות גדולה. כחלון התרגז: "זה לא הכיוני להשאיר את הציבור בסגר רק בגלל הפחד מיום העצמאות". בר סימן טוב השיב: "אם ישחררו את הציבור מהסגר יהיה קשה אחר כך שוב להכניס את האזרחים לבתים אם תהיה התפרצות".
במשרד האוצר דרשו להתיר פתיחת עסקים קטנים ולהטיל עליהם את החובה למדוד חום בכניסה, לתשאל את הנכנסים אם היו ליד חולים או אם יש להם במשפחה חולים וכן לעשות רישום. כלומר, להעביר את האחריות לבעל החנות.
בנוגע לפתיחת עסקים הזהיר בר סימן טוב כי "אם נפתח תהיה התקהלות". כחלון ענה לו: "אז לשיטתכם לא נפתח לעולם". מנכ"ל משרד הבריאות השיב: "הציבור לא שמר על ההנחיות בפסח. אנשים אולי לא יצאו מהבתים אבל אירחו משפחות ולכן בימים הקרובים נראה עלייה במספר המונשמים".
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בדיון כי התוכנית צריכה להיות הדרגתית ואחראית. נציגי המל"ל עדכנו את השרים בשיח שהם מקיימים עם מדינות רבות בעולם בנוגע לאסטרטגיית היציאה.
שרים בממשלה מאשימים את נתניהו בגרירת רגליים בנוגע לאסטרטגיית היציאה וכי הוא מנסה למשוך זמן, בעיקר כדי לראות מה יקרה במדינות אירופיות כמו אוסטריה, שהחלו לשחרר את המשק. התוצאות של השחרור נראות רק אחרי שבועיים והחשש הוא שאם יהיו הקלות מוקדם מדי התוצאה תהיה התפרצות חוזרת של קורונה ושוב סגר על הציבור.
במהלך הדיון הזהירו חלק מהמשתתפים מפני פגיעה באמון הציבור בעקבות הדרישות לסגר מתמשך.
שר הביטחון נפתלי בנט הציג בדיון המיוחד תוכנית לפתיחת המשק כבר ביום ראשון הקרוב. במסגרת התוכנית ייפתח 100% מהמסחר תוך הגדרת כללים והתניות חריפות כמו חיטוי מעלית פעמיים בשעה, מרחק חברתי, מדידת חום ועוד. מי שיפר את התנאים ייענש בחומרה.
בנוסף, החינוך המיוחד וילדים בכיתות גן-ג' יחזרו ללימודים בצורה מידית, וכך ההורים יוכלו לחזור לעבודה. המורים של כיתות ד'-ו'- ילמדו בכיתות שייפתחו וכך יוכפל מספר המורים. כמו כן, ייאסר על אנשים מעל גיל 65 או בסיכון גבוה לצאת מהבית והם יהיו זכאים לדמי אבטלה. יינתן טיפול ממוקד לתקופת הרמדאן, לבתי האבות ולמוסדות הגריאטריים.
בנט אמר כי צריך למנות בדחיפות פרויקטור לאומי עם סמכויות מלאות להקמת מערך בדיקות, חקירות ומידע. הוא המליץ להטיל זאת על צה"ל. הוא הציג בפני השרים מודל רמזור: אם במשך חמישה ימים אחרי פתיחת המסחר הגידול במספר החולים קטן מ-4% ביום ניתן להמשיך בפתיחה. אם קצב הגידול יעמוד על 4-7% לא ישנו את המצב, ואם הקצב מעל 7% יש להדק ולהחמיר הגבלות.
"חייבים להחזיר את גני הילדים והמעונות"
שר החינוך רפי פרץ אמר במהלך הדיון כי חייבים להחזיר את החינוך המיוחד ואת גני הילדים כבר בשבוע הבא. במהלך הדיון עלתה האפשרות להשתמש במבנים של כיתות ד'-ו' כדי לפצל את הכיתות הקטנות שישובו ללימודים.
שר העבודה והרווחה אופיר אקוניס הצטרף לפרץ ואמר שיש להחזיר גם את מעונות היום והפעוטונים שנמצאים באחריות משרדו כבר ביום שלישי או רביעי, כדי לתת לצוותים כמה ימי התארגנות. מעונות היום השיקומיים צפויים להיפתח במקביל לחינוך המיוחד.
"אנחנו צריכים לקבל החלטה אמיצה על חזרה לשגרת חיים חדשה, אחרת יהיה פה אסון כלכלי", אמר אקוניס. "הציבור לא יכול לעמוד בזה יותר. אנשים רוצים לחזור לשגרה עם כל המגבלות וההנחיות הנדרשות. יום ראשון צריכה להיות נקודת הזמן הקריטית שממנה יוצאים לדרך".
בנוגע ללמידה המקוונת אמר פרץ: "יש לנו פער, כי יש כאלה שאין להם אמצעים דיגיטליים. חסרים לנו מחשבים לבערך 130 אלף תלמידים - בעיקר באוכלוסייה הדרוזית, הערבית והחרדית. אנחנו צריכים תקציב של 50 מיליון שקלים ואז נוכל לתת מענה לכל ילד במדינת ישראל".
נתניהו אמר לו: "תקנה להם מחשבים, כמה יעלה לך?". פרץ השיב: "ממקורותינו נביא קצת ואם נביא 50 מיליון נוכל לתת מענה מאוד נרחב לכל נושא המחשבים". ראש הממשלה השיב: "הזדמנות טובה לתקן את הפער הזה".
שר הפנים אריה דרעי אמר במהלך הדיון: "סגרנו הכל ועכשיו צריך לתת לציבור מזון רוחני. אני הולך לגישה הפתוחה יותר שעמדה פה היום - להחזיר כמה שיותר אנשים לעבודה, בתנאים מסוימים - מסכות, אכיפה עם קנסות ותנאים נוספים".
"יש נתונים אופטימיים וצריך לאפשר לענפים במשק לחזור לעבוד", הוסיף דרעי. "אני מאוד בעד הקלות, אבל במקביל חייבים חקיקה שתחייב לחבוש מסכות ועטיית כפפות ולאכוף זאת, בניגוד למה שקורה עכשיו. לקנוס אנשים שיצאו למרחב הציבורי בלי כפפות ומסכות".
לפנייה לכתב/ת 
