הקמפיין של לוי-אבוקסיס / עמיר פלג

מבחינת האינטרסנטים למיניהם – עסקנים, סוכנים, פרשנים, מקורבים ומערבבים – הקורונה עשתה את העבודה. במדינה שבה הכי נוח לרדת על זרים (כי הם לא מבינים את השפה), אנדי הרצוג כבר לא ישוב ונוכל סוף־סוף לחזור ולמנות אחד משלנו. מועמדים לא חסרים, על אף שאין מתאימה יותר מנבחרת ישראל להגדרה: קבוצת סיכון.

כנגד ארבעה בנים דיברה הברנז'ה: רוני לוי, ברק בכר, יוסי אבוקסיס וניר קלינגר. סוכנו של הראשון הוא אבי נימני, שקרא בערב החג לפרק את ההתאחדות. "לכולם יש את האינטרסים שלהם, וההחלטות שטובות לכדורגל לא קורות", הסביר ה"פרשן" והאינטרסנט מס' 1. וכשגם המאמן הלאומי "חבר מועדון", הרבה יותר קל להשיג הנחות ללקוחות. תשאלו אפילו את הלוי הקודם שהחזיק בתפקיד.

איך רוטציה נשמעת? נימני, אבוקסיס, לוי ולוזון(איור: ליאו אטלמן)

את בכר מייצג דודו דהאן, ואם זה לא הזיק לשחקניו בדרכם להפועל באר־שבע, אין סיבה שהקשרים לא יעבדו גם בנבחרת. ליוסי אבוקסיס אין סוכן רשמי, אבל במו"מ עם אלונה ברקת נחשף השתדלן שתיווך עבורו בעסקה – אבי לוזון. קלינגר הוא היחיד ברשימה שמסתדר בלי מתווכים, כי הוא מספיק מקושר גם ככה. כמו אבוקסיס ולוי, גם סגנון המשחק שלו מול יריבות עדיפות עשוי להתאים בול לעידן הפוסט־קורונה – כלומר למשחקים בלי קהל.

ובכל זאת, כדי לרצות כמה שיותר אינטרסנטים, חייבים לחשוב מחוץ לקופסה ולמנות שני מאמנים ברוטציה. בטורנירים הקודמים למדנו שהנבחרת פותחת מצוין, וצונחת במאני־טיים. ככה, אם המאמן יוחלף בתום סיבוב המשחקים הראשון, אפשר יהיה להתחיל הכל מחדש בשני. ומכיוון שהקהל איבד לחלוטין את האמון בנבחרת, איך נשמע לכם השילוב לוי־אבוקסיס?

נדבן גורמה מאשדוד

תרומות ועזרה לנזקקים או מחוות לאנשים שנמצאים בחזית המאבק, תמיד מרחיבות את הלב. אבל כשמדובר באוכל, מסתבר, גם עלול להיות בהן טעם לפגם.

"אורלי ואמיל מימרן, ג'קי בן־זקן, אברהם נניקשוילי ויהודה אמסילי תרמו כ־1,000 ארוחות גורמה, כך שכל עובד ומתנדב שיהיה במשמרת במד"א בליל הסדר יזכה לארוחת חג חגיגית עם מנות שף, בהן מגוון סלטים, פילה דניס, צלי עגל ברוטב ערמונים ועוד"... את הבשורה העסיסית הזו העביר בערב החג לאנשיו מנכ"ל מד"א, אלי בין. התרומה הנדיבה זכתה לפרסום נרחב בתקשורת המקומית באשדוד, עירם של הנדבנים, ומילאה גאווה את חובבי הכדורגל, שמכירים את פועלו ומורשתו של אחד מהם.

ג'קי בן זקן (צילום: אבי רוקח)

בן־זקן ונניקשוילי אינם מל"ו הצדיקים. את גובה התשלום על חובם לחברה קבע בית המשפט, ואם הם מצאו לנכון לתרום גם מעבר לזה, שתבוא עליהם הברכה. הקושיה שעולה היא: האם במקום אלף ארוחות גורמה, עם מגוון סלטים ופילה דניס כמנות ראשונות לאנשים המסורים ממד"א, לא היה עדיף להסתפק במנות צנועות יותר, ולחלק עוד אלפי חבילות עם מוצרי יסוד לנזקקים ולחסרי ישע? לא מעט קשישים בודדים, שאין להם אפילו כלב או חתול, היו מוותרים גם על העגל.

אבל ככה זה, כל אחד תורם לפי הקלאסה שלו. ומי יודע, מכיוון שמרבית התורמים גם מתעסקים בנדל"ן, אולי הם גם יבנו יום אחד פרויקט מגורים יוקרתי עבור כל המחלימים מהנגיף. סביוני קורונה.

כפיות טובה בסין

בתחילת פברואר, כשהמגפה החלה להתפשט בסין, גילתה שי זהבי המון אמפתיה כלפי מארחיה. "מיום ליום הווירוס נהיה קטלני ומפחיד יותר. ההרגשה היא שגם מאיתנו קצת נזהרים, פחות מתקרבים, חוששים ממגע שחלילה לא יידבקו. אני חושבת על אותם סינים שמסתובבים בעולם ואנשים מתרחקים מהם כמו מאש, מעליב, לא נעים בכלל", כתבה באינסטגרם רעייתו של הסקורר, והוסיפה: "אני יכולה להבין את הבהלה והפחד, הרי כל אחד חושב על עצמו ועל ילדיו ולא יודעים מי נדבק ומי לא".

השבוע, אחרי שמלך השערים ומשפחתו שבו לסין, משהו ביחסים בין העמים השתנה. "מה שמרתיח אותי זה שהסינים הביאו את כל המצב הזה על העולם ופתאום הם מתרחקים מאיתנו?" האשימה הגב' זהבי. "מספר מקומות שאין בהם כלל כניסה לזרים, אפליות, גזענות ודעות חשוכות לגבי זרים ברחובות. הולכים ברחוב והם אשכרה מתרחקים מאיתנו! עולם הזוי!".

שי וערן זהבי עם הילדים בסין(צילום: פרטי)

קצת מוזר ובעיקר כפוי טובה. מילא הטענות לכל העולם, מאשתו, אבל להציג את אזרחי גוואנגז'ו כמחוללי האסון, זה בערך כמו לקחת אחריות על הפצתו בישראל. מה עוד שהסינים – שחושבים עכשיו רק על עצמם ועל ילדיהם – שפכו עוד כמה דברים על המשפחה הזו. אשכרה.

איך מלמדים אותם לקח? הכי טוב לכופף מרפקים, לסמן עם האצבעות תנועה של אקדח, ולעשות להם: פיו־פיו.