הדג שפלש לים התיכון: "יטרוף כל דבר שנכנס לפיו"
הזהרון ההדור הוא דג שהגיע בשנים האחרונות לים התיכון דרך תעלת סואץ והתחיל לסכן את הדגה המקומית. חוקרים מישראל ומקפריסין משלבים פעולה כדי למצוא דרכים לצמצם את הפגיעה שלו במערכת הימית
אחד מהדגים הללו הוא דג הזהרון והנפוץ בין מיניו בחופי הארץ הוא "זהרון הדור" (Pterois miles). הזהרון ההדור מוכר משונית האלמוגים באילת, בשל צבעיו העזים (חום-אדמדם עם פסים לבנים) וקוציו הארוכים והארסיים המצויים על סנפיר גבו. הוא אחד ממאות מינים טרופיים שהיגרו וממשיכים להגר דרך תעלת סואץ אל הים התיכון.
אמנם הזהרון הוא לא המין הראשון שפולש לים התיכון מים סוף, אך מפני שהוא ידוע כטורף-על שאין לו טורפים טבעיים בים התיכון, הוא מהווה סכנה למערכת האקולוגית העדינה באזור. "במחקרים שנעשו במערב האוקיינוס האטלנטי, לשם גם פלש הזהרון, מצאו שיש לו תכונות רבות המאפשרות לו להתבסס בקלות בבתי גידול שונים", אומרת ד"ר שבי רוטמן, מנהלת אוסף הדגים במוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב. "קצב הגדילה שלו מאוד מהיר והוא מגיע לבגרות מינית מאוד מוקדם".
עוד כתבות ב"זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה".
זיהום בחסות הקורונה
התאים עובדים בלילהעל הראש הגבעה עומד פרפר
"תכונה נוספת המאפשרת לדג להתבסס ולהיות פולש כה מוצלח היא היכולת שלו לחיות בטווח רחב של תנאי סביבה כמו טמפרטורה, עומק, מליחות וכן היכולת לשרוד ללא מזון לתקופה ממושכת", מוסיפה ד"ר רוטמן. "לצד כל אלו, היתרון העיקרי של הזהרון הוא עצם היותו צייד מיומן, הטורף שלל מיני דגים וסרטנים. כדג בוגר נראה כי אין לו אף אויב טבעי בים התיכון".
לדברי החוקרים, הזהרון יטרוף כל בעל חיים שיתאים למידות פיו, בעיקר דגים החיים בבתי הגידול הסלעיים. קצב הריבוי שלו גבוה ביחס לכל שאר הדגים המקומיים. נקבה אחת יכולה להטיל ביצים אחת לארבעה ימים במשך רוב חודשי השנה, ובסך הכול עד שני מיליון ביצים בשנה. לכן, פוטנציאל הנזק שלו למערכת האקולוגית הוא אדיר.
דייר חדש באזורינו
הזהרון נצפה לראשונה בים התיכון ב-2012. תחילה הוא נצפה בקפריסין ולבנון והחל להתבסס בישראל בסוף 2013, בעיקר בצפון המדינה. "במהלך 2015 החלו להגיע אלינו דיווחים מצוללנים ומדייגים שזיהו את הזהרון גם במרכז הארץ ובפלמחים בעומקים של 40-20 מטר מתחת לפני הים", אומרת ד"ר רוטמן. "בהמשך ראינו שהזהרון העמיק את תפוצתו אף לעומקים של 55 מטר וב-2016 כבר קבע שיא עומק של 100 מטר, כשנצפה על ידי רובוט תת-ימי במסגרת מחקר על ספוגים. היום אנחנו יודעים שבכל אתרי הדיגום של מחקר זה מצויים זהרונים בעומק כ-100 מטר, מול הרצליה, עתלית, הכרמל ואכזיב".
בשנה שעברה הוא נצפה בין היתר בלגונה בנווה ים בעומק של מטר בלבד, בפלמחים בעומק של כשלושה מטרים וחצי, בראש הנקרה בעומק של כשבעה מטרים ובפלמחים בעומק של כשישה מטרים.
המקומות שבהם נצפה הזהרון בשנים האחרונות
2012: החלה התבססות הזהרון משני דיווחים בלבנון. לאחר מכן קפריסין.
2013 נובמבר: נצפה באכזיב. היו דיווחים בודדים בלבד.
2014: דיווחים בודדים נוספים בשמורת אכזיב (קניון אכזיב)
מאי 2015: דיווח ראשון מהצוללת שירה במפרץ חיפה בעומק 30 מטר. כבר החלו דיווחים בקפריסין, טורקיה ויוון
יוני 2015: דיווחים על תצפיות מול חוף דדו בחיפה בעומק כ- 30 מטר
יולי 2015: נצפה מול חופי פלמחים
אוקטובר 2015: מפרץ חיפה עומק של כ- 50 מטר
נובמבר 2015: מול חופי נהריה, עומק של כ- 10 מטרים
נובמבר 2015: שני זהרונים מול גבעת העליה ביפו בעומק 30 מטר
2016: דווח בסיציליה
2016: נצפה באשדוד. דיווח לא מאומת של דייגים בעזה. כל הדיווחים היו בעומק של 20 מטר
2016: נצפה בתל אביב באזור כלובי הדגים (אתר מרוחק מהחוף)
מרץ 2016: תיעוד ראשון בעומק של 100 מטר מול חופי הרצליה. החלו לראות אותו בעומקים רדודים
מאי 2018: נצפה מול חופי תל אביב בעומק של 44 מטר
2019: נצפה בלגונה בנווה ים בעומק של מטר בודד.
2019: פלמחים עומק 3 וחצי מטרים (זהרון צעיר)
2019: ראש הנקרה עומק של 7 מטרים. בראש הנקרה יש תצפיות משנת 2016
אוגוסט 2019:, פלמחים, עומק 6 מטרים
מוגן באילת – פולש בים התיכון
הזהרון הוא מין פולש שמסכן את מיני הדגה המקומית, כיוון שכאשר מין אחד מתפתח ומשגשג הדבר בא על חשבון מינים אחרים מקומיים. הוא טורף מיני דגים הנקלעים בדרכו ומייצר יותר תחרות על מקורות המזון עבור הטורפים המקומיים, הניזונים ממזון דומה לשלו. לכן, יש לזהרון פוטנציאל להפוך למין דומיננטי בנוף הים תיכוני.
"ככל שהזהרון מעמיק את תפוצתו הוא מגיע לבתי גידול רגישים וחשובים שעליהם אנחנו מנסים להגן", מציינת ד"ר רוטמן.
ד"ר רוטמן וד"ר ניר שטרן מהמכון לחקר ימים ואגמים בישראל ערכו לאחרונה בשיתוף עם חוקרים מקפריסין כנס בינלאומי בנושא פלישת הזהרון לים התיכון, שבו חלקו חוקרים את נתוני הניטור במטרה לגבש המלצות למדיניות ואמצעי פעולה. "על אף שהמין מרחיב את תפוצתו בשנים האחרונות, לא קיים מחקר, טיפול וחקיקה מסודרים בישראל", מציינת ד"ר רוטמן. "כמו כן, אנו נתקלים בקשיים לוגיסטיים במהלך קידום הנושא. ראשית, בישראל נוצרה בעיה ייחודית שבה הזהרון הוא דג מקומי ומוגן בים אחד שלה (במפרץ אילת), אבל פולש ומזיק בים אחר (בים התיכון) ועדיין מוגן בו במסגרת החוק. לכן, עד לאחרונה היה הזהרון כלול ברשימת הדגים המוגנים בישראל, וכדי לדוג אותו נדרש היתר מיוחד".
בעיה זו נפתרה ממש לאחרונה עם פרסום העדכון לאכרזת ערכי הטבע המוגנים, וכעת רשימות המינים המוגנים באילת ובים התיכון נפרדות, והזהרון נותר מוגן במפרץ אילת בלבד אך לא בים התיכון, שם הוא מותר לדיג.
ברשות הטבע והגנים יוצאים למבצעי צלילה כבר כמה שנים באתרים בצפון הארץ, על מנת לדלל את האוכלוסייה. "כדאי לדעת שהזהרון מצויד בקוצי ארס ארוכים בקצה סנפיריו, המשמשים אותו להגנה מפני טורפים ועל אף שהוא אינו דג תוקפני כלל, אין לגעת בו בשום צורה שעלולה להביא למגע ודקירה מקוצי הארס", אומרים ברט"ג.
"סוגיה נוספת המגבילה את אפשרות הטיפול בזהרון נוגעת לכך שאוכלוסיית הזהרונים מרוכזת בעיקר בעומקים הגדולים מ-20 מטר, חלקם בעומק עשרות מטרים, לכן הם נגישים רק לצוללי מכשירים ספורטיביים, או לצוללים טכניים. צלילה למטרות דיג באמצעות מכשירים אסורה בישראל, גם כשהמטרה לדלל דג פולש ומזיק, לכן לקידום של פעילות כזו יידרשו היתרים מיוחדים וביטוח מתאים, שייתן מענה למקרה שבו צולל יידקר מקוצי הארס של הדג", אומרים החוקרים.
בנוסף, הזהרון הבוגר לא שוחה היטב. הוא טריטוריאלי ונותר בסביבה הסלעית או בריף, שם יש יותר מזון. "למרות שהתפשטותם של הזהרונים דרומה הייתה צפויה, מפתיע לראות שהדג הטורף מתיישב ומתבסס על הריף הים תיכוני הנחשב לעני במזון", אמר חגי נתיב, סטודנט לתואר שני בחוג לביולוגיה ימית של אוניברסיטת חיפה ומנהל המדיה של תחנת מוריס קאהן לחקר הים של בית הספר למדעי הים.
לשתף פעולה עם מסעדות
חוקרי הזהרונים מקפריסין הציגו בכנס את פעולות צמצום אוכלוסיית הזהרונים בשטחם במסגרת פרויקט Relionmed-Life"": פיתוח ותפעול מערכת מעקב וגילוי מוקדם, הכשרת צוללנים ודייגים לטיפול בטוח באמצעות מערכת איסוף ייעודית לדגי הזהרון. המערכת מורכבת מגליל פלסטיק, שבצדו האחד יש משפך המאפשר לכידה בטוחה של זהרונים במהלך צלילה על ידי שימוש בחץ. לאחר שפוגעים בזהרון עם החץ, ניתן "לדחוף" אותו דרך המשפך בפתח הגליל.
החוקרים מקפריסין בחנו גם מציאת פתרונות מקיימים לשימוש בזהרונים הנאספים. הם פנו למסעדות מקומיות כדי שישלבו דגי הזהרון בתפריטים שלהן (לאחר הסרת הקוצים, הארס שנותר בבלוטות שבסיס הקוצים מתפרק במהלך הבישול), ופנו ליצרני תכשיטים וחנויות מזכרות על מנת לחקור את הפוטנציאל ליצירת מקורות הכנסה חדשים על ידי שימוש בחלקיו המושלכים של דג הזהרון.
כמו כן, הקבוצה מבצעת מחקרים שונים בנושא, שבהם לקחו חלק גם ד"ר רוטמן וד"ר שטרן, שבדקו את ההיסטוריה והדמוגרפיה של הזהרון מנקודת המבט הגנטית ומצאו שהאוכלוסייה הים-תיכונית היא תוצר של מספר אירועי פלישה של פרטים שונים מים סוף ולא של אירוע יחיד.
על פי ד"ר רוטמן, יש צורך לאמץ גם בישראל פעילות אקטיבית יותר בקרב האזרחים ובקרב הרשויות כדי להתמודד עם בעיית הזהרונים. "אנחנו לא מתיימרים למגר לחלוטין את נוכחותו של דג הזהרון בים התיכון, אלא לצמצם את הנוכחות שלו לכדי צפיפות מסוימת, שבה השפעתו על הסביבה הים-תיכונית תהיה נמוכה ככל האפשר", היא אומרת. "הקמנו קבוצת פייסבוק "דיווחי דגים פולשים בישראל" שמטרתה להשתמש במדע אזרחי ולקבל תמונת מצב מהצוללנים בארץ לגבי שכיחותו של הזהרון לאורך חופי ישראל, ובזכות דיווחים של צוללים ודייגים אנחנו יודעים יותר על הזהרון בחופי הארץ".
הבחנתם בדג פולש? קבוצת "דיווחי דגים פולשים בישראל " נפתח במטרה לרתום את עזרת הציבור הרחב לדיווחים חדשים וממוקדים על דגים פולשים בסביבה הימית של ישראל. ד"ר רוטמן, יוזמת הקבוצה, מקווה בדרך זו לאתר תהליכים של פלישה ביולוגית בשלביהם המוקדמים
הכתבה הוכנה בסיוע "זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה".
לפנייה לכתב/ת 
