יום הזיכרון לשואה ולגבורה, שיחול מחר (ב'), עתיד להיות יוצא דופן עבור עברי לידר ואימו ניצולת השואה, דליה. אחרי שנים ארוכות שבהן נמנעה מלשתף בדברים הקשים שחוותה, היא ובנה ישתתפו במיזם ההנצחה הווירטואלי של מצעד החיים, יניחו שלט זיכרון דיגיטלי וישתפו שיר שחיבר עברי לרגל הפרויקט.
לידר הייתה רק בת ארבע כשאביה הבריח אותה ב-1942 מחוץ לגטו ורשה על גג של כרכרה, כשהיא מוסתרת בתוך שק תבואה. במשך עשורים היא לא חזרה למולדתה פולין, עד לפני כשלוש שנים, כשיצאה למסע שורשים משפחתי עם שלושת ילדיה בליווי "ידיעות אחרונות", ובחרה לחשוף את סיפורה. אז היא גם פרסמה את השיר "זיכרונות", אותו היא מקדישה כעת למצעד החיים.
זוהי הפעם הראשונה מזה 32 שנים שמצעד החיים לא מתקיים במתכונתו הרגילה, במסלול לצד מחנות ההשמדה אושוויץ ובירקנאו, וזאת בשל התפרצות נגיף הקורונה. כתחליף, הוחלט לקיים פרויקט זיכרון אלטרנטיבי, במסגרתו יוכלו גולשים מרחבי העולם "להניח" שלט זיכרון וירטואלי ולצפות בשלטים של אלפי המשתתפים האחרים.
למעלה מ-4,000 משתתפים כבר ניסחו שלטי זיכרון, בהם נשיא המדינה ראובן ריבלין, שהיה הראשון להניח שלט, עברי לידר ואמו דליה, הזמר שלמה ארצי, שחקני ומנהלי תיאטרון הבימה, שחקני בית"ר ירושלים ומנהיגים מישראל ומהעולם, לצד אלפי משתתפים נוספים.
השיר של עברי לידר:
בשם העקרונות
בשם הצורך בשנאה
בשם פחד מהמוות
בשם האלוהים
בשם הסיפורים
בשם הכוח והאפשרות
בשם הכסף
בשם התחרות
בשם הצורך להוביל
כאילו מישהו באמת מנצח בסוף
אומרים "לזכור ולא לשכוח"
לזכור כדי לסלוח
לסלוח כדאי לאהוב
לאהוב כדאי לחיות
בשם השיוויון והגורל המשותף
בני אדם
השיר של דליה לידר:
יש מילים שלא אמרתי כל חיי.
המילה אבא,
המילים סבתא וסבא,
איך ארגיש אם אגיד
אחותי, אחי,
משפחתי?
מילים עם טעם לא מוכר
שנרמסו בימי ילדותי
תחת מכבש הרוע.
אז למדתי להגיד מילים חדשות
המילה נכד,
המילים בת ובנים,
מילים מתוקות שכבר לעולם
אף אחד לא יעלים.
