חודש עם תסמינים, ואני עדיין מחכה

ב-15 במרץ הייתי ברכבת עם חולת קורונה. מאז עברו 5 שבועות, שתי בדיקות, אינספור טלפונים, ורק דבר אחד חסר: תשובה לשאלה אם נדבקתי

ורד איל-סלדינגרפורסם: 20.04.20 , 00:15

ורד-איל-סלדינגר

תוצאות הבדיקה לנגיף הקורונה אמורות להגיע לאחר 48 שעות, ואפילו היומיים אלה נחשבים לעיכוב משמעותי המשבש את המעקב המדויק אחרי החולים ומסב לחץ נפשי לממתינים לתשובה. אז אם יומיים מקשים על המאבק במגפה, ומסבים נזק נפשי לנבדקים, מה תגידו על שלושה שבועות? ומה תגידו על שתי בדיקות ללא תשובה? הנה יומן הבידוד שלי:

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

9 במרץ: נסעתי מתל אביב לבנימינה ברכבת, שבדיעבד התברר שהייתה בה חולה מאומתת.

15 במרץ: פורסמה ההודעה על החולה, ואף שלא פורט באיזה קרון היא נסעה, מרגע שנודע לי על ה"חשיפה" נכנסתי לבידוד, על פי ההנחיות. לא נורא, נשאר רק שבוע. במהלך אותו שבוע פיתחתי שיעול קל, בלי חום, והרגשתי לא כל כך טוב. פניתי למד"א בבקשה לקבל בדיקה והופניתי לרופאת המשפחה. הרופאה אמרה שהיא לא מפנה לבדיקות ועליי לחזור למד"א.

25 במרץ: סוף סוף קיבלתי ממד"א הפניה. נבדקתי במתחם "היבדק וסע", וזהו, חשבתי לעצמי, זה תיכף ייגמר ואדע: כן – כן; לא – לא. האומנם? לא בדיוק. במד"א התעקשו שהתשובה בקופת החולים, אבל היא לא הייתה שם.

1 באפריל. פניתי לתוכנית "יהיה בסדר" בגל"צ, והם התחילו לבדוק את הנושא. במקביל המשכתי לברר בעצמי עם מד"א ועם משרד הבריאות. כל אחד מהם הפנה אותי לגוף השני, ובשניהם התעקשו שהתשובה אצל הרופאה המטפלת, אך שיחות יומיות איתה העלו שאין תשובה.

6 באפריל. א-מחייה, נשלחתי לבדיקה חוזרת. נסעתי שוב למתחם "היבדק וסע". הבטיחו תשובה תוך 48 שעות.

7 באפריל. עליתי לשידור ברדיו ושם שמעתי מאסתר אדמון, יו"ר הסתדרות המיקרוביולוגים, הביוכימאים ועובדי המעבדות, שהבדיקות מתועדות ידנית, שיש טעויות במספרי תעודות הזהות וששמות כתובים באופן לא ברור. כאילו היו חסרות לי סיבות להילחץ.

9 באפריל. ערב החג. 48 השעות חלפו להן. תשובה לא קיבלתי. ישבתי בליל הסדר מרוחקת מבני משפחתי הגרעינית.

10 באפריל. קיבלתי מסרון ממד"א/משרד הבריאות! האם זו תשובה? "ורד שלום רב, טרם הזמנת תור לדגימת קורונה. נבקשך להיכנס בדחיפות לקישור המצורף". האם זהו רמז לכך שתשובה, כנראה, שוב לא תהיה? ניחשתם נכון. טלפונים נוספים - למד"א, למשרד הבריאות, לרופאת המשפחה. במשרד הבריאות הבטיחו שיחזרו אליי מההנהלה וינסו לתת מענה, ושמקסימום ישלחו לי דוגם הביתה. מאז לא שמעתי מהם.

19 באפריל (אתמול). אני כותבת את הטקסט הזה. עדיין אין תשובה. אני גם לא חושבת שתהיה אי פעם.

אני בבידוד מבני ביתי כבר יותר מחודש. אני עם תסמינים. אולי נדבקתי בקורונה? מדברים הרבה על תשובות שגויות, אבל לא מדברים מספיק על תשובות שלא מגיעות כלל, על אנשים שפשוט ממשיכים לחכות. אם הם ממלאים אחר ההנחיות, הם נשארים בבידוד עוד יום ועוד יום ועוד יום, פעמים רבות שלא לצורך. אנו שקופים למערכת ואפילו ללכת לרופא אין אפשר. יש גם השלכות נפשיות למצב הזה, אבל גם הן שקופות.