הצד החיובי של הבידוד: כך מחזק הכדורגל את התא המשפחתי
מדיונים על השחקנים ונתונים סטטיסטים ועד לשיחות של אבא והבנים שלו על כל נושא שבעולם. העיסוק סביב אהדתנו לטוטנהאם מגבש אותנו ויוצר קשר שרק מתחזק בימי משבר הקורונה. גם לכם יש מה להגיד? כתבו לנו טורים לכתובת: kick@ynet.co.il
נולדתי בבירת מדינת הכדורגל והליגה הטובה בעולם, לונדון. אבא שלי והחבר׳ה שלו היו אוהדי טוטנהאם הוטספר לכן קצרה הייתה הדרך עד שגם אני הצטרפתי למעגל. בשנת ׳90 הוא לקח אותי למשחק הראשון שלי בווייט הרט ליין - טוטנהאם נגד ליברפול. המראה המרהיב של הדשא והרעש של האוהדים עשו את שלהם. אם אז אז הייתי רק אוהד, אחרי זה הפכתי לאוהד שרוף. טוטנהאם ניצחה 0:1 עם שער בדקה ה־83.
עלינו לארץ. התנצלותי לאוהדי מכבי/הפועל/בית"ר למיניהם. חרף של כל המאמצים שלי להתחבר לכדורגל הישראלי, הריגוש לא הגיע כמו בווייט הרט ליין. בימים האלו לא היו מגוון ערוצי ספורט שמעבירים בשידור חי עשרות משחקים בשבוע, והאינטרנט היה בתחילת דרכו, אז סרימינגג בכלל לא היה בדמיון. לאט לאט הקשר ההדוק שלי לקבוצה התרופף. צבא, לימודים, חתונה, ״זוג צעיר״. הייתי מה שמכונה באנגליה ״armchair supporter״. מדי כמה שבועות רואה תקציר של איזו משחק ומתעדכן בתוצאות כדי להיזכר בילדות.
זיכיתי לארבעה ילדים - ארבעה בנים! כשהגדולים הגיעו לגיל 7-9 התחלתי לשמוע בבית: יובנטוס, ריאל וברצלונה. בעיקר שמחתי עבורם שמחילים להתרגש מהמשחק בדיוק באותו גיל שאני התחלתי. כעבור כמה זמן צצו שמות כמו סיטי, יוניטד ואפילו צ׳לסי. ואז אחד מהבנים צעק ליברפול. ל י ב ר פ ו ל! באותה שנייה הרגשתי מתח חשמלי אדיר מטפס על העמוד השדרה, שרף איזה פיוז במוח ויצא לי עשן מהאוזניים. תארו לכם מה היה קורה אילו היה צועק ארסנל!
כינסתי ישיבת משפחה. פרוטוקול מקוצר:
אבא: אם אתם רוצים להמשיך לגור בבית שלי הקבוצה היחידה שאני מוכן לשמוע זה טוטנהאם הוטספר פוטבול קלאב!
הבן השני: מה?? מי??
הבן הגדול: יש כזאת קבוצה במשחק פיפ"א, קוראים לעצמם ספרס.
ברור שלא חשבו על טוטנהאם כקבוצת צמרת. רב שנות ה־2000 היא הייתה קבוצה בינונית, אמצע הטבלה עם מעט הצלחות והרבה אכזבות. למזלי, מלפני כמה שנים חלה שינוי גדול בקבוצה. הראתי להם שבשנים האחרונות הם סיימו במקום השלישי בפרמייר ליג! שנה לאחר מכן מקום שני! שנה אח״כ שוב שלישי. השתתפו בליגת האלופות כמה עונות רצופות והבנייה של אצטדיון חדש מרהיב ונוצץ שהיה אמור להיפתח ממש בקרוב רק הוסיף להתרגשות. באותה שניה הקמתי מועדון אוהדים משפחתי חדש של Tottenham Hotspur Football Club שאני היו״ר.
ואיזו עונה זו הייתה. 0:3 ואז 0:1 בגומלין נגד דורטמונד בשמינית גמר האלופות. 0:1 על סיטי ברבע גמר ואז המשחק הפסיכי בגומלין עם 3:4. ומי יכול לשכוח את השלושער של לוקוס מורה בערב יום העצמאות, שהעלה את טוטנהאם לגמר ליגת האלופות בדקה ה־96! הצרחות שלנו הרעידו את כל הבניין והשכונה!
למשך 3 שבועות עד הגמר נגד מי לא - ליברפול, הסתובבנו ברחובות, בבתי ספר ובעבודה כמו תרנגולות גאים! הבן שלי בן החמש וחצי לא דיבר על מסי ורונאלדו, אלא על סון, קיין, דלה ולוריס. אמרתי לכולם שאני מצפה ל־0:1 קטן כמו המשחק הראשון שלי בווייט הרט ליין לפני 30 שנה.
לכל אלה שאומרים שזה רק כדורגל, אני אומר שזה ממש לא. הסיפור הזה הוא לא רק על המשחק אלא על מה שנוצר ממנה. עם הכוונה נכונה אפשר להוציא מזה המון לתא המשפחתי. משיחות על השחקנים ונתונים סטטיסטים, לשיחות של אבא והבנים שלו על כמעט כל נושא בעולם. כל העיסוק סביב הקבוצה מגבש אותנו ויוצר קשרים חזקים בינינו שרק מתחזקים בימי משבר הקורונה.
כולי תקווה שישאר כך כל ימי חיי. ארוחות שישי אצל ההורים שלי פתאום זכו לאחד האירועים החשובים החודש. האחים שלי נשארו אוהדים הדוקים של הקבוצה כל השנים למרות שנטשתי אותם, גם בשנות האפלה של הספרס. הם הופתעו והתרשמו מהמידע הרב שהילדים הפגינו בקבוצה. המפגשים האלו הפכו לשיחות ודיונים על השחקנים והמאמנים, וגם שם הקשרים המשפחתיים רק התחזקו.
טיול בר המצווה של בני הגדול היה כמובן באצטדיון החדש. הבן השני שלי הצטרף גם הוא לסיור המודרך ואז 3 שעות מרגשות ביותר בחנות המזכרות הענקי של טוטנהאם, וכמובן כרטיסים למשחק בשבת. השארתי לדניאל לוי וג׳ו לוויס - הבעלים היהודים של המועדון - מאות פאונדים ברכישת חולצות ומרצ׳נדייז. שווה כל לירה.
אסיים עם Sunderland’Till I Die!
לא, רגע COYS-Come On You Spurs
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
מסי? קיין!
צילום: רויטרס
מומלצים