בתי החולים לאחר הקורונה: עומסים חסרי תקדים ותחלואה גדולה
ניתוחים רבים נדחו, אנשים שחווים תסמינים מדאיגים מפחדים לפנות לחדר המיון, חולים כרוניים לא במעקב. כשמערכת הבריאות תצליח להשתלט על המגפה היא עתידה להתמודד עם עומסים חסרי תקדים ועם היקפי תחלואה גדולים. רופאים טוענים: המערכת חייבת לחזור לשגרה בצל הקורונה
התפרצות הקורונה - סיקור נרחב ב-ynet
עומסים בבתי החולים, המתנה ממושכת לפרוצדורות רפואיות והיקף תחלואה גדול, כל אלה צפויים בעקבות טיפולים שנדחו, ברובם בגלל מטופלים שחששו להגיע לבתי החולים. בבית החולים איכילוב, למשל, לא פחות משני שלישים מהניתוחים נדחו במהלך החודשיים האחרונים. בבתי החולים של הכללית נרשמה ירידה של 43% בביקורים במרכזי רפואה דחופה, ירידה של 30% באבחנות במיון הקשורות לשבץ מוחי וירידה של 31% באבחנות במיון בתחום הקרדיולוגיה.
במרכז הרפואי שיבא ירד מספר הניתוחים האורתופדיים ב־15%, ומספר ניתוחי כף הרגל והקרסול ב־50%. במכתב ששיגר בשבוע שעבר המשנה למנכ"ל בית החולים, פרופ' ארנון אפק, לראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, ד"ר ורד עזרא, הוא מזהיר כי הירידה בהיקף הניתוחים האלה "עשויה לגרום לנכות קשה לחולים". ואלה רק דוגמאות שמעידות על הכלל.
קיראו עוד על העומסים בבתי החולים:
"חדר המיון הוא פצצה מתקתקת. יהיו פספוסים בחיי אדם"
דו"ח מגלה: כמה זמן תחכו בחדר מיון עד שיקבלו אתכם?
עם תחילת המשבר הורה משרד הבריאות לדחות את הניתוחים האלקטיביים בבתי החולים עד כמה שניתן. עד כה לא הותוו נהלים חדשים שיאפשרו חזרה הדרגתית לשגרה. עכשיו מזהירים בבתי החולים שיהיו השלכות להתמהמהות. "הפעילות בחלק מהמרפאות ירדה ב־50% ובאחרות היא למעשה הופסקה לחלוטין", אומר פרופ' אפק, "השלב הבא הוא החיים בצל הקורונה. אם נדחה קולונסקופיות לאורך זמן אנשים עלולים לפתח סרטן. באשר לניתוחים האלקטיביים, צריך לזכור שגם סבל הוא דבר משמעותי בחיים של אנשים".
ביום שאחרי הקורונה, הוא חוזה, "יהיה יותר עומס על בתי החולים. זמן ההמתנה לניתוחים יתארך ובתי החולים יצטרכו להרחיב את שעות הפעילות ולעמוד בעומס יותר גדול. המדינה תצטרך לתת יותר משאבים למערכת הבריאות, עוד תקנים ועוד אחיות".
לא רק בבתי החולים מתריעים על השלכות המשבר על בריאות הציבור. מנתוני קופת החולים כללית עולה כי בתקופת המשבר נרשמה ירידה של 30־35 אחוזים בפניות לרופאי משפחה ולרופאים מקצועיים. ולא רק שם מודאגים. "הרפואה המקצועית קיבלה כמעט אפס פניות בקופות החולים", אומר ד"ר אמיר פרידנברג, מומחה ברפואה פנימית מקופת החולים לאומית.
"אם נדבר על מחלה כמו פסוריאזיס, חולה שלא קיבל טיפול במשך חודש – זה רק יפגע לו באיכות החיים. אבל אם חולי סוכרת לא עשו את הבדיקות שלהם, זה עלול להביא, במקרים מסוימים, לפגיעה בעיניים, ברגליים ובכליות. אנשים שיצאו מהשגחה, פיקוח ומעקב – אין ספק שהדבר יחמיר את מחלתם בעתיד".
אם לא נדאג לטיפול, נמצא את עצמנו עם אנשים חולים יותר", אומר ד"ר ערן רוטמן , מנהל מחוז שרון שומרון בשירותי בריאות כללית ומומחה לרפואת משפחה. "אנחנו יודעים על לא מעט מקרים שבהם אנשים פחדו לצאת גם כשהם באמת היו צריכים להגיע לחדרי מיון בגלל מחלות חריפות שקרו ובהחלט יש בזה לא מעט מהנזק. כרגע חשוב להחזיר למטופלים במחלות כרוניות להיות מודעים לסימנים כמו למשל כאב בחזה. זה הזמן לפנות באופן מיידי לקופות החולים או לחדרי המיון. השלב הבא יהיה להיכנס לשגרת עבודה שבה נעשים מעקבים אחר התחלואה הכרונית כולל חזרה לבדיקות דם שהתמעטו לאחרונה. אנחנו חייבים לחזור לשגרת בדיקות כולל ליצור מצב שלמטופלים שנמצאים בסיכון יהיה מעבר בטוח".
לפנייה לכתב/ת 
