ניצולת השואה שנפטרה לבדה בחג הותירה מכתב: "אין לי משפחה, הצילו את הציפורים"
ד"ר מגדה גרייף נמצאה אמש בביתה בבאר שבע לאחר שככל הנראה הלכה לעולמה בערב פסח. היא חיה לבדה ולא הייתה לה משפחה. על דלת ביתה השאירה מכתב עם הוראות: "אין סיבת מוות פלילית, אני חולה מאוד"
גופתה של ד"ר מגדה גרייף בת ה-89, ניצולת שואה מרומניה, נמצאה אמש (ב'), ערב יום השואה, בדירתה בבאר שבע. גרייף ככל הנראה נפטרה בערב פסח לאחר שהחליקה ונחבלה בראשה. על דלת ביתה נמצא מכתב מצמרר ובו היא פירטה את הפעולות שהיא מבקשת לנקוט במקרה שתלך לעולמה.
מכריה של גרייף סיפרו כי היא הייתה אישה ערירית מבחירה. היא חיה לבדה בבניין שבו התגוררו קשישים עריריים, לא היו לה ילדים ואמה שעלתה יחד עמה לארץ, נפטרה לפני שנים. היא הייתה פתולוגית בבית החולים סורוקה ומרצה לסטודנטים לרפואה באוניברסיטת בן גוריון.
הרב אברהם יוסף, מנהל חברה קדישא בבאר שבע, ששמר על קשר עם גרייף, ניסה ליצור עמה קשר אמש, ומשלא ענתה לו – התקשר לחברו, מתנדב זק"א, שמעון זגורי. הוא אמר לו ששוחח עמה לאחרונה בערב פסח, ובהמשך זגורי הזעיק את המשטרה ואת מד"א.
על דלת ביתה של גרייף נמצא מכתב מצמרר, ובו פירטה כי היא חיה לבדה וכי אין לה משפחה, בארץ או בחו"ל. היא כתבה כי היא מנהלת עיזבון אצל עורכת דין מבאר שבע, וביקשה להבהיר שאם תמות – לא מדובר בנסיבות פליליות, שכן היא הייתה חולה מאוד. גרייף גם ביקשה "להציל את חייהן של שש ציפורים בשלושה כלובים", וציינה כי היא מבקשת ליצור קשר עם הרב יוסף במקרה שתלך לעולמה.
למרות היותה ערירית, מכריה של גרייף סיפרו על אישה חמה שהייתה "הסבתא של כולם". אסתר רחל, רעייתו של הרב יוסף, סיפרה כי משפחתה שמרה על קשר שוטף עם גרייף לאורך שנים. "אבא שלי הכיר אותה וסיפר לאמא שלי שהיא לבדה. משנת 1975 התחיל הקשר עם המשפחה. היא אף פעם לא התחתנה או סיפרה על תקופת השואה, ואנחנו לא יודעים יותר מדי על התקופה הזו.
"קראנו לה סבתא"
"בעלי היה מרים אליה טלפון כל שבוע-שבועיים. היא הייתה עצמאית מאוד ולא הייתה מוכנה ללכת לבית אבות. לפי מה שאמרו לנו, מצאו בדירה פתק שבו היא ביקשה שבעלי ידאג לכל ענייני ההלוויה. היא הייתה אישה מדהימה".
ליאת אליספוב, שהייתה בילדותה שכנה של ד"ר גרייף, סיפרה ששמרה איתה על קשר באופן קבוע ואף ביקרה אותה לפחות פעם בשבוע. גם היא שוחחה עמה לאחרונה בערב פסח. "היא הייתה ממש סבתא שלי לכל דבר. קראנו לה סבתא. הביאה מתנות בימי הולדת, הייתה מתקשרת כל יום הולדת", סיפרה. קראנו לאחיינית שלי על שמה- מגי. למרות שעברנו לבניין אחר עדיין שמרנו איתה על קשר".
אליספוב הוסיפה כי "היא הייתה חלק בלתי נפרד מהמשפחה שלנו במשך 40 שנה. היא הייתה אישה בריאה ובערב החג מסרה לנו חג שמח, אבל מאז לא שמעו ממנה. היא לא אהבה שיעזרו לה, אהבה להיות לבד". היא ציינה כי במשפחה רוצים ללוות אותה בדרכה האחרונה, אף שמועד ההלוויה טרם נקבע.
לאורך השנה, אומרים בזק"א, נמצאו 34 גופות של קשישים עריריים. "זו מגפה שקטה ואלו הרבה פעמים ניצולי שואה, הסבים והסבתות שלנו", אמר אליעזר סמט, מתנדב הארגון. "צריך שכל אחד ידאג לקשיש ערירי, אם זה לדפוק בדלת או להתקשר ולהגיד 'רצינו לראות שהכל בסדר'".
גם יהודה משי זהב, יו"ר הארגון, קרא לציבור הישראלי לקחת על עצמו את הסיוע לקשישים העריריים. "אירוני וכואב לטפל בערב יום השואה בגופת ניצולת שואה ששרדה את התופת", אמר. "אנחנו מתחננים – קחו אחריות בבניין המגורים שלכם כדי להציל את שכנינו הגלמודים ממוות אכזרי ומיותר".
בעקבות הפרסום, פנה ראש העיר באר שבע רוביק דנילוביץ' למשטרה בבקשה להעביר את הציפורים, בהתאם לצוואתה של המנוחה לגן הזאולוגי "הנגב זו". מעיריית באר שבע נמסר: "המנוחה אינה מוכרת על ידי הרווחה בעירייה ולא פנתה בבקשת סיוע מהביטוח הלאומי. על כן ,לא היו לעירייה פרטים על מגדה. מכל מקום ,גורמי הרווחה ממשיכים בבדיקת פרטי המקרה מול מוסדות המדינה והארגונים השונים. נוגע לנפטרים אחרים - לא ידוע במה מדובר".
לפנייה לכתב/ת 
