הגנה מקורונה: הומלסים עברו למלון יוקרה
מלון יוקרתי בז'נבה מאפשר להומלסים לגור בחדרים, כדי להגן עליהם ממגפת הקורונה. התנאים? כמעט אותו דבר: "הוצאנו את הגאדג'טים, בכל זאת הקליינטים שונים". חסרי הבית יישארו במלון עד 1 ביוני - ואז יחזרו לרחוב: "זה הולך לכאוב"
בחודש שעבר, כשהמלון התמודד עם גל של ביטולים, הוא החליט לארח נשים וילדים שחיים ברחוב, ולעזור להם לעבור בשלום את מגפת הקורונה. 20 חדרים במלון הוקצו לטובת חסרות בית, ועוד 11 לילדים כמו רחמני, שלא מסוגל להגיש בקשת מקלט בשווייץ.
"זה קרה באופן טבעי למדי", אומר אלן מולי, מנהל המלון בעיר העתיקה בז'נבה. בתחילת מרץ, כששווייץ התחילה לאסור על התקהלויות וסגרה חנויות ומסעדות כדי לבלום את התפשטות הקורונה, "יותר מ-90% מההזמנות שלנו בוטלו", אמר המנהל של המלון, שנמצא בבעלות התנועה הנוצרית "צבא הישע". בתנועה אמרו למנהל המלון שהם בודקים דרכים למצוא קורת גג לכאלף חוסרי בית שחיים בז'נבה.
עד כה אובחנו קרוב ל-28,000 חולי קורונה בשווייץ. יותר מ-1,100 מתו מהנגיף. בשווייץ אין מדיניות לאומית בנוגע לטיפול במצוקת חסרי הבית. לכל אחד מ-26 הקנטונים בשווייץ יש מדיניות משלו. בז'נבה, "צבא הישע" וארגונים אחרים מעניקים כבר תקופה ארוכה מקלט להומלסים בשעות הלילה. עד כה אותם ארגונים מעולם לא דאגו להומלסים 24 שעות ביממה.
מולי אמר שהעברת חסרי הבית למלון הייתה משימה די פשוטה. את עובדי המלון, שיצאו לחופשה ללא תשלום, החליפו עובדים סוציאליים שילוו את הדיירים החדשים. הם רשאים להישאר במלון עד 1 ביוני.
במלון מקפידים לציית לכללי שמירת המרחק בחדרי המלון ובחדר האוכל, ובנוסף משתמשים במסכות ובמכשירי חיטוי. "מאחר שמדובר בקליינטים די שונים הוצאנו כל מיני גאדג'טים שבדרך כלל אפשר למצוא במלון שלושה כוכבים, כמו טאבלטים ומכונות קפה", אמר מולי. הוא הדגיש שחוץ מזה אין שום שינוי בתנאים במלון. "יש את אותן המיטות ואתם המצעים, את אותה הטלוויזיה ואותו הווייפיי. זה משהו שכולם צריכים להעריך".
במשך יותר מ-60 שימש הבניין כמקלט לנשים מוכות, עד שב-1996 הפך לבית מלון שמציע חדרים מפוארים – וממש לא זולים. בתקופות העמוסות בשנה מחיר חדר ללילה מגיע ל-600 פרנקים שווייצרים (570 אירו).
מולי לא מאמין ששהות ההומלסים במלון תפגע ביוקרתו וותגרום נזק לעסקים כשהמשבר יסתיים. הוא מספר שהוא כבר קיבל כמה הודעות מלקוחות קבועים שבירכו על היוזמה, ושאלו איך הם יכולים לעזור. "אני חושב שזה אפילו יכול להיות נכס לעסק", הוא אומר.
רחמני בן ה-16 מאושר מהמגורים הזמניים במלון. לפני שלוש שנים הוא עזב את אלג'יריה, והגיע בסירה לספרד. משם עבר לצרפת וחי ברחובות פריז. בחודש שעבר הוא הגיע לז'נבה.
"הייתי רוצה להישאר כאן לנצח", הוא אומר. "אנחנו לא צריכים לחשוב על אוכל, לא צריכים לדאוג איפה נישן או אם יהיה לנו קר". ז'נבה מסייעת לילדים מהגרים שהגיעו לבדם לעיר, וארגוני סיוע מעניקים להם אוכל ומקלט.
חפידה מרסלי, בת 42, הגיעה לפני עשור ממרוקו לשווייץ. היא חיפשה חיים טובים יותר, אך בסופו של דבר הפכה להומלסית בז'נבה. "ממש טוב פה", היא אומרת על החיים בבית המלון. "הכול טוב".
ואלרי ספניה, שמנהלת את מערך מקלטי הלילה של "צבא הישע" בז'נבה, אומרת שיש הבדל עצום בין החיים במלון למקלטים – שם חסרי הבית ישנים בחללים משותפים ונדרשים לעזוב את המקום מוקדם בבוקר. במלון "הם יכולים סוף סוף להירגע, לטפל בעצמם, לישון כמה שהם רוצים", היא אומרת. "סוף סוף הם מקבלים טעימה מחיים נורמליים".
ואלרי מספרת שהיא חוששת מאוד מ"החזרה למציאות" של חסרי הבית, כשיתבקשו לעזוב את בית המלון ב-1 ביוני. "בשלב מסוים הם יצטרכו לחזור לחיים הרגילים שלהם. וזה הולך לכאוב".
לפנייה לכתב/ת 
