הקורונה הכתה באיראן, והיא ממשיכה להכות באזור
יותר מ-15 אלף בני אדם מתו ברפובליקה האיסלאמית מהנגיף, אך המשטר נותר יציב והתפנה לחדש את הפעילות החתרנית במזרח התיכון. זאת הסיבה לדיווחים הרבים לאחרונה על פעילות ישראלית בסוריה ובלבנון. בישראל נחושים לסכל את מזימות איראן בסוריה ובלבנון – גם במחיר הסלמה
בשבועות האחרונים ניכרת עלייה מואצת במספר הדיווחים מסוריה ומלבנון על אודות פעולות המיוחסות לישראל נגד תשתיות וגורמים המופעלים על ידי איראן במדינות אלה. סביר להניח שעלייה זו אינה מקרית, וכי היא משקפת עלייה בעימותים המתרחשים בשטח.
חודשיים עברו מאז דווח על המקרה הראשון של חולה בנגיף הקורונה באיראן. כיום כבר ברור שיש ברפובליקה האיסלאמית עשרות אלפי נדבקים וחולים ויותר מ-15 אלף מתים, והמצוקה התברואתית בה קשה. המגפה גם פגעה חמורות בכלכלת איראן שהייתה ממילא בשפל חמור, אבל המשטר האיראני יציב ולא נשקפת סכנה להישרדותו, והוא ממשיך בפעילותו החתרנית ברחבי המזרח התיכון ובהתרסה נגד ארה"ב.
זו הייתה מסקנת המומחים בסמינר וידיאו שערך ביום שני המכון למחקרי ביטחון לאומי שליד אוניברסיטת תל אביב. המומחים היו מאוחדים בדעה שאזרחי איראן והמשטר נמצאים במצוקה קשה, אולי המצוקה הקשה ביותר מאז השתלטו האייתולות על פרס ב-1979. הכלכלה האיראנית הוכתה קשות עקב הסנקציות האמריקניות, שמונעות מאיראן מלייצא את רוב הנפט שהיא מפיקה, ועקב הצניחה במחירי הנפט בשוק העולמי שמרוקנת עוד יותר את קופת האוצר המדולדלת.
עשרות אלפי החולים והמתים במגפת הקורונה, שהמשטר איחר לזהותה והקל בה ראש בתחילתה; המכה הקשה שספגה יוקרת המשטר עקב חיסול המפקד האגדי של כוח קודס קאסם סולימאני, והמכה הקשה שספג האמון של האזרחים האיראנים במשטר עקב הפלת המטוס האוקראיני שאותה ניסו משמרות המהפכה להסתיר - כל אלו היו אמורים לפחות לזעזע את יציבות המשטר ולהוציא אנשים לרחובות כמו בשנים שעברו, אבל, מציינים המומחים, הזעם נגד המשטר כבוש ברובו, ויש סימנים ברורים שהוא מופנה בעיקר נגד ארה"ב.
בקרב האיראנים רווחת תיאוריית קונספירציה שמאשימה את הנשיא דונלד טראמפ לא רק במצוקה הכלכלית, אלא גם כמי שהפיץ את נגיף הקורונה בעולם ובאיראן כדי לחזק את שליטתו בכלכלה העולמית ואת מעמד ארה"ב בזירה הבינלאומית. בכירי המשטר וחכמי הדת החוששים לשרידותם מטפחים ומנפחים את תיאוריית הקונספירציה הזו, שמרחיקה מהם את האשמה ומלכדת את האיראנים סביב המשטר בגישה המתריסה שהוא נוקט כלפי ארה"ב.
השתלשלות הדברים מאז הגיעה המגפה לאיראן גרמה באורח אבסורדי גם להתחזקות הממסד הביטחוני באיראן, שדרש מההתחלה לנקוט אמצעים חמורים לאכיפת ריחוק חברתי וסגרים כדי למנוע את התפשטות המגפה. מי שנחלשו הם הנשיא רוחאני ואנשיו, המכונים "הרפורמיסטים", שהקלו ראש במגפה כשהתפרצה ועשו צחוק מאמצעי הבידוד שננקטו בשאר מדינות העולם (הם גם שלחו אמצעי מיגון כסיוע לסין).
המנהיג העליון חמינאי העדיף תחילה לשמוע דווקא לעצת רוחאני ואנשיו, אולם כשהכתה המגפה בעוצמה גם בבכירי המשטר, ואף הרגה בהם, מיהר חמינאי לשנות אסטרטגיה והטיל את הטיפול במשבר על הצבא, על משמרות המהפכה ועל מיליציות הבסיג', המשמשות זרוע ביצוע של משמרות המהפכה בזירת ביטחון הפנים והמשטר באיראן.
יש עוד שני גורמים שמגבירים את חסינותו של משטר האייתולות ואת יציבותו בימים אלה, למרות המכות הקשות שניחתות עליו: בתחום הכלכלי למדה איראן, אחרי עשרות שנות סנקציות אמריקניות ובינלאומיות, לפתח מגזרים בכלכלתה שאינם נשענים על הנפט, והיא אף מייצאת סחורות מתוצרתה לעיראק, לטורקיה ולסוריה בקצב גובר והולך. בנוסף לכך הבחינו המומחים שהמעמד הבינוני באיראן חושש כעת לצאת לרחובות בגלל המגפה, וכידוע, אם הבורגנות האיראנית חוששת, אז אין הפגנות נגד המשטר כפי שהיו בשנה שעברה.
כתוצאה מכל אלה גבר כנראה ביטחונם העצמי של האייתולות השמרנים ובראשם חמינאי, ואחרי תקופה קצרה של התמתנות בפעילות החתרנית ברחבי המזרח התיכון חזר המשטר באיראן לסורו בכל החזיתות. הבוקר אף הכריזו משמרות המהפכה כי שיגרו לראשונה לוויין צבאי לחלל. זהו הלוויין הראשון שאיראן מודה ששוגר על ידי משמרות המהפכה, ושהוא לוויין מודיעין צבאי. בסוכנות הידיעות האיראנית "מהר" דווח כי שמו של הלוויין ששוגר הוא "נור-1", וכי הוא שוגר באמצעות כן השיגור "קאסד" שיוצר באיראן עצמה.
כמו כן, איראן ממשיכה לחתור להגמוניה אזורית באמצעות פעילות חתרנית בכל מדינות האזור, ממשיכה לנסות לייצא את המהפכה השיעית לרחבי העולם המוסלמי וממשיכה לחתור להשגת נשק גרעיני.
איראן גם לא ויתרה על ההתגרות באמריקנים ועל הפעילות החתרנית נגדם ברחבי המזרח התיכון. הצי של משמרות המהפכה חידש בשבועות האחרונים את ההתגרויות בספינות הצי האמריקני והצי הצרפתי במימי המפרץ הפרסי. ואולם, המאמץ החתרני העיקרי שמובילה איראן מתמקד בסילוק הכוחות האמריקניים שנשארו בעיראק. לשם כך מפעילה איראן את השפעתה הפוליטית הניכרת בעיראק (הביאה למינוי ראש ממשלה אוהד), ובעיקר את המיליציות השיעיות העיראקיות, שמשגרות רקטות על הבסיסים האמריקניים במטרה להרוג ביושביהם.
בהקשר זה חשוב לדעת שהאמריקנים, אחרי חיסול סולימאני ובגלל מגפת הקורונה, צמצמו בחצי את נוכחותם בעיראק ומתרכזים כעת בשלושה בסיסים גדולים באזור הכורדי ובמערב עיראק. הם מחזיקים גם בעוד כמה בסיסי מודיעין וכוחות מיוחדים קטנים בעיראק ובסוריה. המערך החדש מאפשר לכוחות האמריקניים בבסיסים אלה להיות ערוכים וממוגנים טוב יותר מפני הקורונה ומפני ירי הרקטות של המיליציות השיעיות.
האיראנים גם ממשיכים לסייע למורדים החות'ים בתימן.
בתחומי החתרנות הנוגעים ישירות לנו ממשיכה איראן בכל ארבעת התחומים שבהם פעלה לפני חיסול סולימאני, ולפני שהקורונה הכתה:
האחד, הזרמה של נשק מדויק, בעיקר טילי קרקע-קרקע מדויקים, לסוריה והקמת בסיסים ברחבי סוריה עבור המיליציות השיעיות שבבוא היום יירו את הטילים המדויקים האלה לעבר ישראל. המאמץ הזה הוא חלק מתוכנית ההתבססות האיראנית בסוריה, שממשיך בה יורשו של סולימאני איסמעיל קאאני.
מאמץ נוסף, מאיים אף יותר, הוא העברת אמצעי לחימה מדויקים לחיזבאללה בלבנון. מדובר בעיקר במנגנונים לשיפור הדיוק של יותר ממאה אלף הטילים והרקטות שיש בידי חיזבאללה.
מאמץ שלישי שמשמרות המהפכה האיראנים מנהלים בהובלת קאאני הוא הקמת בסיס גדול, "אימאם עלי" שמו, באזור מעבר הגבול בין עיראק לסוריה. המחנה הזה נמצא לא רחוק מעיר הגבול אל-קאים שבעיראק, אולם בצד הסורי של הגבול, לא הרחק מהעיירה הסורית אלבוכמאל.
מעלתו העיקרית של מחנה זה, מנקודת ראות איראנית, היא מיקומו במרכז הגיאוגרפי של המסדרון התחבורתי שמחבר בין טהרן לדמשק דרך עיראק, והריחוק שלו - כ-800 קילומטר מגבול ישראל. בשל כך הוא נחשב לבסיס לוגיסטי עורפי ולבסיס יציאה למיליציות הבטוח יותר ממקומות אחרים בסוריה, שקרובים לגבול עם ישראל ושאפשר לתקוף אותם לא רק במטוסים, אלא גם באמצעות טילי קרקע-קרקע.
המאמץ הרביעי הוא תיק הגולן, שאותו מפעיל חיזבאללה משטח סוריה נגד ישראל. מדובר במערך לביצוע פיגועי צליפה, מטענים, ירי רקטות ואולי גם חדירות מהגולן הסורי לעבר יישובי הגבול בגולן הישראלי.
מכל אלה, מדאיגים כעת את ישראל במיוחד שני תחומי פעילות איראניים: האחד, החשש שאיראן בחסות המגפה "זוחלת" לעבר הנשק הגרעיני, וכי בבוא היום תפרוץ במהירות לעברו מבלי שאפשר יהיה לעצור אותה. ידוע שאיראן צוברת כעת כמויות גדולות של אורניום מועשר בדרגה נמוכה וצנטרפוגות מתקדמות, ואף עוסקת בפיתוח מנגנון הפיצוץ תוך ניצול חוסר תשומת הלב העולמית שהוסחה בגלל הקורונה. בעניין זה יש החלטה בישראל, בארה"ב ובבריטניה להגביר את המעקב המודיעיני, לבל נופתע.
התחום האחר שמדאיג את ישראל הוא הנשק המדויק, בעיקר טילים ורקטות קרקע-קרקע, שאיראן מנסה להעביר לאנשיה בסוריה ולחיזבאללה בלבנון. את שתי הפעילויות הללו נחוש צה"ל לסכל באמצעות פעילות סיכול שיטתית ומתוכננת, שמתבצעת כבר בעצימות גוברת והולכת במסגרת המב"מ (המערכה בין המלחמות).
בעניין זה אפשר להעריך שצה"ל אינו לבדו, וכי יש גורמים אסטרטגיים אחרים באזור שיש להם אינטרסים דומים לאלה של ישראל בסיכול ההתבססות האיראנית בחלקים שונים של סוריה ובקרבת הגבול עם עיראק.
לאחרונה נרשמה הגברה משמעותית בפעילות של הכוחות האמריקניים בצפון-מזרח סוריה בקרבת הגבול בין עיראק לסוריה, ובעיראק עצמה. כוחות אוויריים וכוחות מיוחדים אמריקניים פועלים נגד דאעש, שניצל את מגפת הקורונה וחידש את פעילותו הטרוריסטית בעיראק ובסוריה, וגם נגד המיליציות השיעיות העיראקיות המנסות לגרום לטראמפ לסלק את לוחמיו מעיראק.
בישראל יש כיום רוב בין קובעי המדיניות למי שגורסים שצריך להגביר עוד יותר את הפעילות המסכלת נגד איראן ושלוחיה בסוריה ובלבנון, זאת על מנת להעמיד את איראן בפני דילמה: לשלם מחיר שעולה כל הזמן באבידות ובמשאבים על ההתבססות בסוריה וחיזוק חיזבאללה בלבנון, או להחליט להוריד פרופיל בזירות האלה ולחסוך במשאבים. צריך לזכור שבהפגנות ההמונים שהיו באיראן בשנה שעברה נשמעה דרישה ברורה להפסיק לבזבז משאבים על לבנון, סוריה ועזה.
חשוב לציין גם שהרוסים, ואפילו משטרו של בשאר אסד, מפגינים לאחרונה חוסר שביעות רצון בולט מהפעילות האיראנית בתוך סוריה, שמאתגרת את ישראל ומשבשת את מאמצי פוטין ואסד להגיע להסדרה מדינית ולרגיעה שתאפשר את שיקומה של סוריה.
בצה"ל לפחות מבינים שהגברת המב"מ עלולה להביא להסלמה בזירה הצפונית, ואולי גם בעזה. הסלמה כזאת אינה רצויה במיוחד בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם נגיף הקורונה, אבל בירושלים סבורים, וכך גם בוושינגטון, שראוי וצריך להגביר את הלחץ על איראן במטרה להגדיל מאוד את תג המחיר שהיא משלמת, ולאלץ אותה למתן את פעילותה החתרנית לפחות לתקופת-מה. הסיכוי מצדיק את הסיכון, אומרים בישראל, והמידע הזורם מהשטח כמעט מדי יום ביומו מראה שלא רק מדברים.
לפנייה לכתב/ת 
