עצמאות בצל הקורונה - ספורטאיות ישראל מדברות

לפני שעצר לגמרי, שנה נפלאה עברה על הספורט הישראלי. הישגים נפלאים, ייצוג בכבוד ברחבי העולם והרבה גאווה למדינה. חלק נכבד מההישגים היו של נשים, ועל כן, לכבוד יום העצמאות בחרנו שבע ספורטאיות, כל אחת מובילה בתחומה, שצמחו מ"אתנה" - הפרויקט הלאומי לקידום נשים בספורט. שאלנו כל אחת איך עוברים עליה הימים בשגרה החדשה, למה היא מתגעגעת הכי הרבה וגם לאיזו ספורטאית לדעתה הכי מגיע להשיא משואה בטקס המסורתי.

אני נהנית מהתקופה האחרונה למרות המצב, מנסה לשמור על כושר וליהנות מהזמן שהתפנה כדי להיות עם המשפחה. אחרי הקורונה לדעתי הספורט הישראלי ייראה אותו הדבר, נצטרך להתאמץ אבל זה רק מותח את הגבולות שלנו. בנוסף, יכול להיות שבזכות הדחייה של טוקיו המשלחת תגדל. לכבוד יום העצמאות אני מאחלת למדינה שנעבור את הכל בשלום, ושנוכל לחזור לשגרה ולחגוג עצמאות בכל שנה. מי הייתי רוצה שתדליק משואה? לינוי אשרם, שמשקיעה שעות ומאמץ בספורט.

המצב מותח את הגבולות. גורבנקו(צילום: אורן אהרוני)

אני שומרת על ההנחיות וממעטת לצאת מהבית, רק לאימונים ולקניות בסופר. האימונים שלי ממשיכים לא משנה מה, זה מאוד חשוב לשמור על כושר. ביום שאחרי אלך לים כדי לשחות, להתאושש מהאימונים ולרענן את עצמי לקראת מה שיהיה.

איזו ספורטאית ראויה להדליק משואה? קשה לי להחליט. יש כל כך הרבה נשים שסוללות את הדרך ומהוות עבור כולו גאווה ישראלית. יעל ארד, אסתר שחמורוב או ירדן ג'רבי. לכל אחת מהן מגיע את הכבוד.

יש הרבה נשים שמסוות גאווה. חנה מיננקו(צילום: אורן אהרוני)

זו תקופה לא פשוטה, כל התוכניות וההכנות שלי לטוקיו 2020 נדחו בשנה. למזלי הצלחתי לשמור על כושר. מועדון הבית שלי, אילן חיפה, איפשר לי ולנבחרת להתאמן עד שלב די מאוחר ולאחר מכן הייתי בשבועיים הסגר ואימונים במכון וינגייט.

בשבילי עצמאות זה החופש לבחור, לעמוד מאחורי האמת שלי ולהגשים את המטרות שלי כאישה, ספורטאית אולימפית ושגרירת אתנה. אני מאחלת לכולם שנצא מחוזקים ומאוחדים מהתקופה המאתגרת הזאת, הרבה הצלחה לספורטאים הפראלימפיים והאולימפיים והכנות מיטביות למשחקים. לגבי הדלקת המשואה, אני חושבת שבשנה הזו ובהבאה הכבוד צריך להינתן לאנשי הרפואה, ולכל מי שעובד כל כך קשה בימים האלה בשבילנו.

"בשבילי עצמאות זה החופש לבחור". אראל הלוי(צילום: ראובן שוורץ)

זה אמנם לא קל, אבל אני שומרת על אופטימיות, ממשיכה להתאמן ולעשות דברים שאני אוהבת. אני מתאמנת עם אחותי, כרם, שהיא גם ג'ודוקא בנבחרת ישראל. אלון בר גורל, מי שאימן אותי כשהייתי בת 11, השאיל לי ציוד כושר שמאפשר לי להתאמן בצורה יותר מגוונת. זה הדבר הכי מרגש שעשו עבורי בתקופה הזו.

האחיות פרימו. גפן מימין, כרם משמאל(צילום: אורן אהרוני)

כדי להתמודד עם התקופה הזו בניתי תוכנית אימון אישית ואני מתאמנת בעיקר בבית או סמוך אליו. ברמה הספורטיבית אני ממש מתגעגעת לאימונים הקבוצתיים, לתרגולים, זריקות לשער, הבקעת שערים. גם האדרנלין שלפני המשחקים והמשחקים עצמם חסרים לי מאוד.

למדינה אני מאחלת שהשגרה שאותה למדנו להעריך תחזור במהרה, והערבות ההדדית והסובלנות בין אדם לחברו יישארו איתנו. לעצמי אני מאחלת בריאות, חזרה מהירה לשגרת החברים והספורט, הצלחה בבגרויות וגיוס קל. לדעתי, מי שהכי ראויה להשיא משואה זו לינוי אשרם. ספורטאית למופת עם מוסר עבודה גבוה, הישגית ושגרירה מדהימה.

שיר גבזה. מתגעגעת לאדרנלין(צילום: איגוד הכדוריד האיטלקי)

שגרת האימונים שלי נפגעה כי אין לי דרך להתאמן בצורה אידאלית. מצד שני, המצב הזה מאפשר לי לעבוד על דברים שלא תמיד מקדישים להם זמן בשגרה - למשל יוגה, אימוני גמישות ואימונים פונקציונליים. אני הכי מתגעגעת למים, לקום בבוקר ולנסוע ישר לפארק, להיכנס למים תוך כדי שהשמש זורחת. אם להתייחס ליום הזה - עצמאות היא בעיניי היכולת לבחור באופן חופשי תוך לקיחת אחריות ובלי פגיעה באחר.

לדעתי, לינוי אשרם הכי ראויה להשיא משואה. להביא הישגים כל כך גבוהים פעם אחר פעם זה לא עניין של מה בכך, זה מעיד על הרמה הגבוהה שאליה היא הגיעה, גם טכנית וגם מנטלית.

אביב אטיב. מתגעגעת למים(צילום: התאחדות אילת)

אני משתדלת להתאמן שלוש פעמים ביום, אימון ריצה, כדורסל וחדר כושר. התמזל מזלי ולהוריי יש מכון פיזיותרפיה, אז יש לנו בבית חדר כושר שמכיל את רוב הדברים שאני צריכה. מאמן הכושר של הנבחרת הבוגרת, רגב פנאן, שולח לנו על בסיס יומי תוכנית עבודה. בכל יום אנחנו מדווחות לו מה אנחנו עושות ואיך אנחנו מרגישות והוא מתאים לנו אימון.

בשבילי יום העצמאות מסמל את כל הדברים שגורמים לי לחוש גאווה בישראליות שלי. ההתרגשות מהדגלים בכחול לבן, הגאווה מלייצג את המדינה באליפויות הבינלאומיות, במדי הנבחרת. שירת התקווה בתחילת כל משחק שמעבירה הרגשה עילאית שאין לתאר במילים. התשובה שלי לשאלה מי צריכה להדליק משואה קצת משוחדת - סבתא שלי, מיטל שומכר. היא השתתפה באולימפיאדת הלסינקי ב-1952 באתלטיקה קלה והייתה אלופה ושיאנית ישראל בקפיצה לרוחק ולגובה. היא שיחקה כדורסל, והייתה קפטנית הנבחרת הבוגרת, וגם ייצגה את ישראל באליפות אירופה הראשונה לנשים שהתקיימה בבודפשט.

רומי לוי. גאה לייצג את המדינה(צילום: FIBA.COM)