להתאים חזרת הספורט לעולם / תוכן גולשים

בימים האחרונים התבשרנו על החזרה מדורגת של פעילות הספורט לאחר יום העצמאות, על פי חלוקה ענפית מסוימת. במקביל פורסמו בתקשורת התלבטויות בכירי משרד הבריאות בנוגע להחזרת הפעילות בספורט התחרותי. ראוי שההחלטה בנוגע לספורט התחרותי תבוצע בשיקול דעת ובשים לב לחידוש אירועי הספורט הגדולים בזירה הבינלאומית. ישראל איננה מנותקת מהעולם. התאחדויות ואיגודי הספורט הענפיים בישראל חברים בפדרציות הספורט הבינלאומיות וכפופים להחלטותיהן.

כך למשל, ב-15 באפריל פירסם איגוד האופניים העולמי את קווי המתאר של לוח התחרויות הבינלאומי שלו באופני כביש. התוכנית המעודכנת מפרטת תאריכים חליפיים לאליפויות אירופה ועולם, ולמרוצי האופניים הגדולים – ביניהם הטור דה פראנס, הג'ירו האיטלקי והוואלטה הספרדי. ביום שלישי אופ"א הנחתה את התאחדויות הכדורגל הלאומיות לסיים את הליגות עד אוגוסט, תוך איום שליגה שתבטל את העונה על דעת עצמה תורחק מהמפעלים האירופיים.

מכבי חיפה מתאמנת. לסיים את הליגה(צילום: אתר מכבי חיפה)

חשיבות הספורט ההישגי

הספורט הוא אחת התופעות החברתיות והתרבותיות החשובות והמתפתחות בזמננו – תופעה החוצה גבולות של מעמד, גזע, מין, דת ולאום. בהיסטוריה של הגזע האנושי שימש הספורט בעיקר בידור להמונים. לא כך בעידן המודרני. ספורט ופעילות גופנית נושאים מסר של תרבות: תרבות לנפש בריאה בגוף בריא, תרבות של אסתטיקה, של חברות, של פעילות בצוותא, של עזרה לזולת, של הגינות; תרבות המציבה בפני הציבור אתגרים של עשייה חיובית מבחינה אישית וחברתית, ולמען רווחת הקהילה ושיפור איכות החיים. ספורט מגבש סביבו ציבור פעילים, מתעניינים וחובבים נרחב מאוד בקרב אזרחי המדינה; הוא מעלה תרומה נכבדה ביותר למבנה החברתי ומחזק חיובית את חיי הקהילה בכל מקום.

ספורט תחרותי וספורט הישגי נושאים עימם בנוסף לכל אלה גם מסרים נוספים של הצטיינות, הישגיות, ייצוג המדינה במסגרות בינלאומיות וגאוות יחידה. הצטיינות בספורט תחרותי היא כלי לשיפור התדמית של מדינה מבית ומחוץ ולחיזוק תחושת ההזדהות של האזרחים עם המדינה. משום כך, ממשלות העולם מעורבות בספורט בדרכים שונות. המעורבות שלהן נועדה בין השאר לשפר את התדמית של המדינה בזירה הבינלאומית ולחזק את רגשות השייכות, האחדות וההזדהות הלאומית בקרב האזרחים. ההישגים הבינלאומיים של ספורטאים המייצגים את המדינה הם תעודת כבוד לאותה מדינה.

ההשלכות של משבר הקורונה ניכרות בכל תחומי החיים, הספורט הוא אחד מהם. כעת, כאשר מקבלי ההחלטות ממסדים תוכניות להחזרת החיים למסלולם בתחומים השונים, ראוי שישקלו מהי הדרך הנכונה לעשות זאת גם בתחום הספורט ההישגי, בהתאמה ותוך התחשבות בלוח התחרויות הבינלאומי של הענפים השונים. אולימפיאדת טוקיו אמנם נדחתה בשנה, אולם תחרויות בינלאומיות גדולות כמו אליפויות אירופה ועולם עתידות להתקיים במועדים חלופיים כפי שיקבעו הפדרציות הבינלאומיות. קשה לקבל תוצאה שבה מתנהלת אליפות העולם ללא נציגים ישראלים, רק משום שהנושא הורד מסדר היום מבלי לבחון אותו באופן ענייני.

פדרציות הספורט הבינלאומיות – וכך גם הלאומיות – הן גופים רציניים ואחראיים. החלטותיהן מתקבלות בכובד ראש ותוך הפעלת שיקול דעת כבד. איש בהנהלות האיגודים הללו אינו רוצה ליטול על עצמאות אחריות להסלמת הקורונה. מדובר בארגונים גדולים ורבי עוצמה, שמעסיקים את מיטב אנשי המקצוע ומתייעצים עם טובי המומחים בתחום הרפואה ובריאות הציבור. חזקה עליהם שידעו לקבל את ההחלטות הנכונות גם בנושא זה. ברוח זו, נכון היה לבחון את נושא החזרת הספורט התחרותי לפעילות בזהירות, ו"תוך כדי תנועה", בשים לב למועדי אליפויות אירופה ועולם בענפים השונים. חשוב לקחת בחשבון גם שתחרויות אלה הן תחרויות מטרה. המשמעות היא שהספורטאים שעתידים להשתתף בהן זקוקים לפחות לחודשיים של אימוני הכנה לפני התחרות עצמה.

הכותבת היא עו"ד המתמחה בדיני ספורט 

רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.