קופים נגד קורונה
מחקר: קופי מקוק מפתחים מחלת קורונה קלה הדומה לזו של בני אדם, ועשויים לשמש מודל טוב לחקר המחלה
חיות המודל הנפוצות ביותר במעבדות הן עכברים וחולדות, אך קשה מאוד להדביק אותם בנגיף הקורונה החדש, SARS-CoV-2, ולכן אי אפשר להיעזר בהם במחקרים המתמקדים בו. חוקרים מדרום קוריאה הראו לאחרונה שחמוסים יכולים לשמש מערכת מודל - הם לא רק נדבקים בנגיף, אלא גם מפתחים מחלה דומה ל-COVID-19 בבני אדם, כולל שיעול, חום גבוה ועייפות. חשוב לא פחות, הנגיף נמצא במערכת הנשימה של החמוסים, והם מסוגלים להדביק זה את זה, כפי שבני האדם עושים.
חידויני טריוויה, ניסויים מדעים ועוד פעילויות שיעבירו לכם את הזמן - באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
הבעיה העיקרית עם חמוסים כחיית מודל היא שהם רחוקים למדי מבני אדם מבחינה אבולוציונית. בעיקר בשלב שבו אנחנו רוצים לבדוק תרופות או חיסונים, היינו רוצים לעבוד עם חיה הדומה לנו ככל האפשר, שכן כך נוכל להבטיח כי התגובות שלה לטיפול יהיו דומות יחסית. לכן מנסים חוקרים למצוא מין של קוף שיוכל לשמש מודל קרוב יותר לחולים בני אנוש. "זה המודל הקרוב ביותר לקליני (כלומר - לבני אדם) שיש לנו, ואנחנו נסתמך עליו רבות בעתיד הקרוב", אמר צ'אד רוי (Roy) לאתר של כתב העת Science. רוי בודק כעת אם קופי וורווט או קופי מקוק רזוס יכולים לשמש כמודל הזה.
חולים, אבל רק קצת
לאחרונה התפרסם מחקר של מדענים מהולנד, ובו הם מציעים את המין מקוק ארוך זנב (Macaca fascicularis, נקרא גם מקוק אוכל סרטנים) כחיית מודל. במחקר הדביקו החוקרים שמונה קופים בני גילים שונים בנגיף קורונה החדש. אף אחד מהקופים לא הראה תסמיני מחלה, חוץ מאחד שהיה מנוזל כשבועיים לאחר ההדבקה. עם זאת, במשטחים מהגרון ומהאף של הקופים נמצאו אצל כולם נגיפים חיים, שיכלו להדביק תאים בתרבית. לכן ההנחה היא שהקופים היו מדבקים, ומסוגלים להעביר את הנגיף הלאה. הכמות הגדולה ביותר של נגיפים חיים בדרכי הנשימה של הקופים נמצאה בשבוע הראשון לאחר ההדבקה - בדומה למה שנמצא אצל בני אדם.
שבועיים לאחר ההדבקה נמצאו נוגדנים לנגיף בדמם של כל הקופים. בנוסף, כאשר החוקרים בחנו בדקדקנות את הריאות של ארבעה מהקופים, הם מצאו נזקים שנגרמו מהנגיף אצל שניים מהם. "זה נראה כמו מה שאנחנו רואים אצל חולים קלים במחלה", אמר בארט הגמאנס (Haagmans), שהוביל את המחקר. מסקנתם של הגמאנס וצוותו הייתה שהקופים נדבקים בנגיף וחולים במחלה, אך רק בצורה קלה מאוד. יש לזכור גם שמדובר במחקר קטן על שמונה קופים בלבד, וייתכן שאם החוקרים היו מדביקים מספר גדול יותר של קופים, חלקם היו מפתחים מחלה קשה יותר.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי :
האם מסכות הפנים מגינות מנגיף הקורונה?
אחד האתגרים העומדים בפני החוקרים הוא לנסות ולייצר מודל של הגרסה הקשה של המחלה, כדי שיוכלו לבחון טיפולים במקרים קשים של COVID-19. אצלנו, בני האדם, רוב מי שחלה בצורה קשה היה חולה גם במחלה אחרת, וכדי להדמות את המצב הזה ייתכן שהחוקרים יצטרכו להדביק בנגיף קופים שחולים במחלות לב, או שמערכת החיסון שלהם אינה פועלת כראוי. אפילו אז, לא בטוח שהקופים יראו את תסמיני המחלה שאנחנו רואים אצל בני אדם. "קופים, באופן כללי, הם חיות עמידות מאוד, והם מתמודדים עם מחלות נגיפיות טוב למדי", אמר רוי. העמידות של הקופים היא לרוב ברכה, כמובן, אבל הפעם החוקרים היו מעדיפים חיות קצת יותר פגיעות לנגיף.
הדבקה חוזרת - של קופים
בינתיים, חוקרים מסין נעזרים בקופי מקוק רזוס (Macaca mulatta), קרובים של המקוק ארוך הזנב, כדי לחקור שאלה חשובה מאוד: האם מי שהבריא מנגיף קורונה החדש מחוסן מפניו, או שהוא עלול להידבק ולחלות שוב? המחקר עדיין לא התפרסם בכתב עת מדעי, ולכן טרם עבר ביקורת עמיתים, שבה מדענים מהתחום קוראים את המאמר ומבקשים תיקונים, אם אלו נחוצים. כמו כן, הוא נערך על שני קופים בלבד, וגם מסיבה זו כדאי לקבל את ממצאיו בעירבון מוגבל. עם כל זאת, המאמר מציג תוצאות מעודדות: שני הקופים שנדבקו בנגיף והבריאו היו מחוסנים מהידבקות נוספת כעבור ארבעה שבועות.
ההנחה היא שהנוגדנים ותאי הזיכרון שנוצרים בגופם של הקופים בעקבות החשיפה לנגיף, כמו גם בגופם של בני אדם, מגנים עליהם מהדבקה חוזרת. אם הממצאים נכונים, יש בכך בשורה חשובה לא רק למאות אלפי האנשים שחלו ב-COVID-19 והחלימו, אלא לכולנו - שכן משמעות הדבר היא שיהיה אפשר לפתח חיסון יעיל כנגד הנגיף, שיוביל ליצירת אותם נוגדנים בלי הצורך לחלות במחלה עצמה.
מחקרים נוספים על קופים ממינים שונים מתנהלים כיום במדינות ברחבי העולם, בניסיון למצוא את חיית המודל המתאימה שבה נוכל להיעזר כדי לחקור את המחלה ולמצוא לה טיפול יעיל. "לא היה אף מין של קוף שגרם לי להגיד 'או, וואו, זהו זה, זה האחד'", אמר רוי. ייתכן גם שלא יהיה מין כזה, ושמינים שונים ישמשו לחקר היבטים שונים של המחלה. אך אין ספק שלקופים, בהיותם דומים לנו מאוד מבחינה אנטומית וגנטית, יהיה תפקיד חשוב בחקר נגיף הקורונה, כפי שהיה להם, ועדיין יש, במחלות רבות אחרות.
ד"ר יונת אשחר, מכון דוידסון לחינוך מדעי
לפנייה לכתב/ת 
