שילוב של אובר ומוביט: שינויי הקורונה בצה"ל שיחסכו מיליונים
75 אלף נסיעות כבר בוצעו באפליקציה שפותחה עקב צמצום התחבורה הציבורית, ועשויה לחסוך לפחות 25% מ-700 מיליון השקלים שצה"ל משלם בשנה לרכבת ולאגד. גם המעבר לדיונים בשיחות וידאו הראה שאפשר לחסוך זמן ודלק. "ב-3 שבועות צה"ל התקדם 20 שנה", אמר ל-ynet קצין בכיר
לא רק מערכת הבריאות צפויה להשתנות ללא היכר לאחר משבר הקורונה, אלא גם צה"ל , שנאלץ לבצע שינויים בהיקפים גדולים בשל ההתמודדות הלאומית עם המגפה. השינויים צפויים לייעל את הצבא במובנים רבים, לגרום לפיקוד העורף לשנות או לבטל חלק מתפיסות העבודה שלו בחירום שהתגלו כפחות יעילות, להקל דרמטית על מפקדים וחיילים בשגרה היומית, והבונוס – לחסוך זמן, כסף ודלק
כך, בשל הצורך להתמודד עם ההגבלות על התחבורה הציבורית, והרצון להימנע ככל הניתן מנסיעת חיילים לצד אזרחים באוטובוסים וברכבות שכן המשיכו לפעול, פותחה במהירות אפליקציית ה"שאט"ל" (איחוד שמות בין שאטל לאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה – אט"ל - שיזם את המהלך).
הרעיון היה שילוב חכם בין תכונות של שתי אפליקציות ותיקות ומוכרות מהאזרחות – "מוביט" ו"אובר". כל חייל יכול להזמין נסיעה מראש לפני צאתו מהבסיס לחופשת סוף השבוע בבית, והאלגוריתם שבאפליקציה מחשב מאות מסלולי נסיעות בהתאם לאלפי, ואם צריך גם עשרות אלפי החיילים, שייסעו באותו יום נתון.
נקודת המוצא הראשונה שבה האוטובוס יעבור תהיה בשער של הבסיס שבו יעלו קודם החיילים והנקודה האחרונה - שכונת המגורים של החייל האחרון במסלול. בלי טרטורים, עיכובים, המתנות והחלפות בתחנות המרכזיות ובקרונות הרכבת הצפופים ממילא.
כך גם במסלולי החזור בימי ראשון, ובימים "רגועים" יותר באמצע השבוע. החייל אף יכול לבקש להגיע ליעד אחר אליו יגיע מהבסיס, למשל כתובת של זוגתו או קרובי משפחתו בעיר אחרת. טווח ההורדה של החייל מפתח ביתו הוא 300 מטרים עד קילומטר אחד, ושכלול נקודות ההורדה מתבצע כמו באובר שיתופי - חישוב המסלול המהיר ביותר תוך התחשבות בנקודות ההורדה השונות של הנוסעים, וגם עומסי תנועה וצירים חלופיים. בתוך 21 הימים הראשונים לפעילותה, 12 אלף משתמשים הורידו את האפליקציה, ובוצעו דרכה למעלה מ-75 אלף נסיעות.
צה"ל ישבור את מונופול התחבורה הציבורית?
"צה"ל קפץ 20 שנה קדימה בתוך שלושה שבועות", אמר בשיחה עם ynet קצין בכיר באט"ל, שם מתכוונים להישאר כמובן עם שיטת ההיסעים המהפכנית, להרחיבה ולשפרה, גם בעידן שאחרי הקורונה, "רק בחודש הראשון בשימוש בשיטה הזו הגענו לפוטנציאל חיסכון של 25% לעומת המשך השימוש הרגיל בתחבורה הציבורית".
כעת, עם גיבוש התוכנית הרב שנתית החדשה, הקיצוץ הצפוי בתקציב הביטחון והשאיפה להתאים את מערך ההיסעים בצבא למאה ה-21, אפליקציית השאט"ל צפויה לחולל מהפכה של נוחות, חיסכון ויעילות, אם צה"ל יאמץ אותה. "יהיו עוד חיילים בבסיסים עורפיים, שיוצאים יומיות, שימשיכו לנסוע ברכבות ובאוטובוסים אחרים, אבל הרבה פחות", העריך הקצין,
"כבר בפיילוט הצלחנו להוציא בשיטה החדשה 5,500 חיילים, בשיא ליום אחד, מהבסיס עד לשכונת מגוריהם", הוסיף. "60% הגיעו עד ל-300 מטרים מפתח ביתם. הורדנו חיילים בישובים רחוקים כמו עזוז שליד גבול מצרים. המהלך חוסך גם את השימוש המסורבל בקווי ההסעות המיוחדים באזורים כמו רמת הגולן. חיילים יפסיקו להצטופף לצד אזרחים בקרונות הרכבת, ייסעו בנוחות ויחסכו חצי מזמן הנסיעה הביתה".
המעורבות של 8200: כך גילו חולי קורונה באוטובוסים
באוטובוסים של השאט"ל, שצה"ל משכיר מחברות היסעים, ממונים מפקדי נסיעות, לרוב אחד מהחיילים שעולים ראשונים או יורדים אחרונים. הם בין היתר מוודאים, באמצעות סריקה של החוגר (פיתוח נפרד של 8200), שהחיילים שעולים עליהם הם אכן החיילים שהזמינו את הנסיעה.
במקרים של שינויים של הרגע האחרון, בלת"מים כפי שקוראים להם בצבא כמו שחרור מאוחר יותר של פלוגה הביתה בגלל עיכוב בסיום תרגיל, הפתרון שניתן לכך מיידי וטכנולוגי אף הוא, ומזכיר את השימוש באובר ובמוביט: החיילים פותחים באפליקציה את מפת האזור, רואים אילו אוטובוסי שאט"ל נוסעים במרחב ומזמינים אותם אליהם. בכך האפליקציה מתחשבת גם בתפוסת האוטובוסים, שכעת מוגבלת ל-50% בכל אוטובוס, בגלל הריחוק החברתי המחייב ישיבה של חייל אחד בכל צמד מושבים. עם החזרה לשגרה, בטוחים באט"ל שהחיסכון יגדל בהתאם למילוי האוטובוסים כבעבר.
התקלות: גדוד נתקע ותמיכה טכנית משובשת
"החייל רואה באפליקציה את תמונת האוטובוס שיאסוף אותו ומתי בדיוק, ובהתאם לביקוש, יהיה שימוש גם במיניבוסים וברכבי הסעות קטנים יותר, עד לכדי מוניות", הוסיף הקצין. ביום שני הקרוב יתקיים דיון בצמרת אט"ל לגיבוש המודל הכלכלי על מנת להרחיב את הפרויקט וגיבוש המשובים שהגיעו מהחיילים.
כך למשל, בחלק מהמקרים חיילים התלוננו כי לא היה מענה בתמיכה הטכנית של המיזם ושהאפליקציה לא ירדה לסמארטפון שלהם. באחד הגדודים של גבעתי אף התקשו, טכנית, ליישם את השירות, דבר שגרם למפח נפש ללוחמים אחרי שבועות ארוכים של עוצר יציאות.
"המערכת לומדת את עצמה כל יום, זהו למעשה פיילוט שהצליח מעבר לצפוי ובכלום זמן", הוסיף הקצין, "זו התגלתה כמערכת היעילה ביותר שהייתה אי פעם לצה"ל לנייד חיילים הביתה. נלביש את היוזמה גם על מרכזי התובלה של צה"ל, כך שמשאית שמוזמנת להוביל אוכל או ציוד לבסיס נידח בערבה תעשה זאת בעלות של 50% פחות אם תוביל ציוד שהוזמן לבסיסים סמוכים, רק יום או יומיים לאחר מכן".
חומת הגנה נגד האקרים עוינים
באשר לחשש מדליפת מידע מסוכנת ע"י חדירה לאפליקציה מצד גורמים עוינים, הסביר הקצין כי "גורמי הסייבר בצבא ניסו לתקוף את האפליקציה ובנו לה בהתאם חומת הגנה. הנתונים בה בסיסיים מאוד, כוללים שם פרטי ומספר טלפון של החייל, וכל המידע נמחק בסוף כל יום. לא יהיה שום שימוש באפליקציה נגד חיילים ע"י מפקדיהם, למשל לצורך מעקב אחריהם. ביום שזה יקרה האפליקציה תיגרס".
הקצין הדגיש עוד כי מהירות התגובה של צה"ל היא זו שאפשרה את הצלחת המיזם: במקום לפתח את האפליקציה בתוך הצבא, באט"ל פנו לשתי חברות שפיתחו אפליקציות דומות, מוביט ושיפט, שמתמחה באפליקציות היסעים חכמות לתלמידים. בצה"ל העדיפו את חברת שיפט הקטנה יחסית לחברת מוביט הגדולה, והיא זו שזכתה בחוזה להפעלת האפליקציה.
אפליקציית שיחות וידאו לכל מ"פ
שגרת החיים של צה"ל בעידן שאחרי הקורונה תתבטא לא רק בדרך ההגעה לבסיס, אלא גם בצורת ניהול הישיבות. מדי יום מתקיימים בצבא אלפי דיונים, מרמת הערכות המצב בגדוד ועד לכינוסי פורום מטכ"ל, רבים מהם, בשל הגבלות הקורונה, הפכו לדיונים בוידיאו קונפרנס – שיחת ועידה מרוחקת.השיטה אינה חדשה בצבא אך הורחבה בצורה ניכרת בשבועות האחרונים, והוכיחה את יעילותה: קצינים נשארו במשרדם ולא יצאו או נסעו לבסיס של מפקדם לטובת דיונים קבועים או מזדמנים. "עלינו במאות אחוזים ב"דיוני הוי.סי" ונגיע, בצל השינוי, לאפליקציית וי.סי לכל מפקד פלוגה בצבא ומקבילו, למפקדי טייסות ושייטות ודיונים שכאלה ברמה הרב זרועית", סיפר ל-ynet קצין בכיר באגף התקשוב, "כרגע זה יהיה מעמדות נייחות אבל נתפתח גם לעמדות כאלה מאמצעים ניידים. התרגלנו בצה"ל לדיוני פנים מול פנים, אבל הקורונה הקפיצה את הדיגיטליות בצה"ל ולא רק בעולם".
גם דוחות כ"א היומיים עברו לדפוס דיגיטלי, ויכולות שליטה ובקרה שפותחו באגף התקשוב נוסו לראשונה ע"י פיקוד העורף בחיבורו לרשויות המקומיות, באופן שאפשר הגעה ושליטה עד לאחרון החיילים שהגיעו לבית אבות מרוחק בדרום.
לדברי הקצין, "70 קציני וחיילי תקשוב תמכו טכנית בעמדות מחשוב שהוקמו ב-25 מרכזים רפואיים ובתי חולים ברחבי הארץ, עם ברק בעיניים בסיוע שלהם לרופאים. למדנו מהמהלך הזה לא מעט, וההתייחסות לחיילים היא כאל עובדים רפואיים. בסיוע לפיקוד העורף גילינו שיש דברים שלא יתאימו למלחמה, והוצאנו אותם. פיקוד העורף ייצא מהאירוע הזה שהוא מוכן הרבה יותר טוב ומדויק לתרחישי חירום".
לפנייה לכתב/ת 
