היום בו תלה רוקי מרציאנו את הכפפות

בדיוק היום לפני 64 שנים הגיעה לקיצה אחת הקריירות המרשימות בהיסטוריה של ספורטאי בכלל ושל מתאגרף בפרט. רוקי מרציאנו הודיע על פרישתו מהזירה כשהוא מחזיק במאזן מושלם של 0:49.

בכך הסתיים עידן שלם בענף שהתנהל בשליטתו של האמריקני (ממוצא איטלקי), שבעה חודשים אחרי שהוא השיג את ניצחונו האחרון על ארצ'י מור בנוקאאוט בניו יורק, בעקבותיו שמר על התואר העולמי במשקל כבד.  

צפו במרציאנו מנצח את ארצ'י מור

מרציאנו, שנולד במקור כרוקו פרנסיס מרקג'אנו ב-1 בספטמבר 1923, התחרה מ-1947 ובשמונה שנות הקריירה המקצוענית לא נוצח מעולם וגם החזיק בתואר העולמי מ-1952 עד פרישתו ב-27 באפריל 1956. עד היום הוא האלוף במשקל כבד היחיד בהיסטוריה אשר סיים את הקריירה מבלי שהפסיד מעולם, וזאת אחרי שהגן על תוארו שש פעמים.

מרציאנו נודע לאורך הקריירה בזכות סגנון הלחימה הבלתי נלאה, כוח האגרוף האימתני, הסיבולת ממנה נהנה ולסת שהייתה עמידה בצורה יוצאת דופן. בשל כך הוא נחשב עד היום לאחד המתאגרפים הגדולים בכל הזמנים. אחוז הניצחונות שלו בנוק אאוט (87.76) נותר אחד הגבוהים ביותר (פלויד מייוות'ר השווה את מאזנו ב-2015).

רוקי מרציאנו היה בעל כוח אימתני(צילום: AP)

מרציאנו גדל בברוקטון, מסצ'וסטס כבן לזוג הורים מהגרים מאיטליה, שמלבדו גידלו גם את שני אחיו ושלוש אחיותיו. כשהיה בן שנה וחצי חלה בדלקת ריאות והיה על סף מוות, אבל החלים. בנעוריו התאמן בהרמת משקולות (השתמש בתיק דואר ממולא שהיה בביתו) ושיחק בייסבול ופוטבול. הוא סולק מנבחרת בית הספר בבייסבול בגלל שהצטרף לנבחרת של הכנסייה המקומית (עבר בכך על התקנון) וסולק מבית הספר לאחר כיתה י'. לאחר מכן עבד כסבל במשאיות תובלה, כחופר שוחות וכסנדלר. במרץ 1943, בזמן שצבא ארצות הברית נלחם באירופה במלחמת העולם השנייה, גויס מרציאנו לתקופה של שנתיים, הוצב בוויילס וסייע באספקה לחילות שפלשו לנורמנדי.

כבר בזמן שירותו החל מרציאנו להתאגרף וזכה באליפות הצבא האמריקני. כחובבן רשם מאזן 4:8 וב-17 במרץ 1947 ניצח בקרב המקצועני הראשון שלו את לי אפרסון בנוקאאוט בסיבוב השלישי. הוא חזר להתחרות גם במסגרת חובבנית (הפסיד לקולי וואלאס בצורה מעוררת מחלוקת) וניסה להתקבל לקבוצת הבייסבול פייטוויל קאבס, ללא הצלחה.

רוקי מרציאנו מנצח את ארצ'י מור(צילום: AP)

ב-12 ביולי 1948 שב מרציאנו לאיגרוף המקצועני וזכה בניצחון שני בקריירה על הארי בילזריאן בקרב שנערך ברוד איילנד. בכל 16 הקרבות הראשונים שלו הוא השיג נוק אאוט לפני הסיבוב החמישי וב-9 מתוכם כבר בסיבוב הראשון. הקנדי דון מוגארד, שהתחרה נגדו ב-23 במאי 1949, היה הראשון שהחזיק מעמד מולו 10 סיבובים, אבל "דה רוק" הוכרז כמנצח בהחלטת שופטים פה אחד. הוא הפך לפופולרי יותר ויותר ומכיוון שהכרוז בזירה התקשה להגות את שמו המקורי הוא שינה אותו ממרקג'אנו למרציאנו.

ב-24 במרץ 1950 היה מרציאנו קרוב להפסד יותר מאי פעם. הוא נלחם נגד רולאנד לה סטרזה במדיסון סקוור גארדן בניו יורק אחרי ששניהם הגיעו בלתי מנוצחים. הקרב היה צמוד והשופטים העניקו למרציאנו את הניצחון בנקודות. ב-12 ביולי 1951 ניצח את רקס לייני בקרב ששודר ישירות בטלוויזיה וב-27 באוקטובר 1951 הכניע את ג'ו לואיס הגדול, שנפרד מהזירה בגיל 37 אחרי שנחשב לפייבוריט לניצחון. ארבעה ניצחונות נוספים העניקו לו את ההזדמנות הראשונה להתחרות על התואר העולמי.

מרציאנו מחטיף לדון קוקל(צילום: AP)

בגיל 29 התמודד מרציאנו מול ג'רסי ג'ו וולקוט (היה בן 38) בפילדלפיה, הופל בסיבוב הראשון ופיגר בנקודות, אבל השיג ניצחון בנוקאאוט בסיבוב ה-13. בקרב החוזר שנערך כעבור שמונה חודשים בשיקגו ניצח מרציאנו בסיבוב הראשון והגן לראשונה על תוארו.

מרציאנו הגן על תוארו גם בקרב החוזר מול רולאנד לה סטרזה ולאחר מכן רשם שני ניצחונות על אזארד צ'ארלס, שהיה היחיד בהיסטוריה שהחזיק מולו מעמד משך 15 סיבובים. מריאנו ניצח בקרב הראשון בנקודות ובשני השיג נוקאאוט בסיבוב השמיני. הבריטי דון קוקל, שהיה אלוף אירופה, מצא את עצמו על הרצפה אחרי 9 סיבובים.

צ'ארלס החזיק מעמד מול מרציאנו 15 סיבובים(צילום: AP)

הקרב האחרון של מרציאנו היה ב-21 בספטמבר 1955 מול ארצ'י מור, שהיה אז בן 38. מרציאנו הופל בסיבוב הרביעי, אבל התאושש והשיג נוקאאוט בסיבוב התשיעי. כאמור, שבעה חודשים אחר

כך הוא הודיע שהחליט לתלות את הכפפות בגיל 32. ב-1959 שקל לחזור ואף התאמן חודש, אבל החליט לוותר לבסוף ופנה לעבודות בטלוויזיה, כשופט היאבקות וכאיש עסקים. ביולי 1969, קצת לפני מותו, הספיק להצטלם לסצנת קרב סימולציית מחשב בינו לבין מוחמד עלי לסרט the super fight.

ב-31 באוגוסט 1969, יום לפני שהספיק לחגוג את יום הולדתו ה-46, נהרג מרציאנו בתאונת מטוס בעת שהיה בדרכו לשאת נאום לכבוד בן של חברו, לכבודו הוכנה מסיבת הפתעה. הטייס, שלא היה מיומן בטיסה במזג אוויר גרוע, ניסה להנחית את המטוס בשדה תעופה קטן ליד ניוטון שבאיווה אבל פגע בעץ. מרציאנו, שראשו נערף בעת התאונה, מת יחד עם הטייס ונוסע נוסף. הוא נקבר בפורט ווייל שבפלורידה ואשתו, שהלכה לעולמה חמש שנים אחריו, קבורה לצידו. ב-2012 הוצב פסל בדמותו בעיר הולדתו ברוקטון.