הסתערות על המספרות: "מטורף, הטלפון לא מפסיק לצלצל"
רבים צבאו על מכוני היופי שהורשו לשוב לעבודה לאחר הרחבת ההקלות על המשק. "חודש וחצי בלי טיפול זה קשה, הנראות חשובה", העידה לקוחה בבאר שבע. בחנויות אחרות התנועה עדיין הייתה דלילה: "אנשים עדיין חוששים". וגם: הבכיר שתיעד את עצמו במספרה
"המצב מטורף, הטלפון לא מפסיק לצלצל ואנחנו משתדלים לעשות לכולן את מה שהן מבקשות". במכון היופי חיים דלאל בשכונת רמות בבאר שבע התקשו הבוקר (יום א') לעמוד בביקושים הרבים. "הכול מלא עד השבוע הבא", סיפרה הקוסמטיקאית ג'ני רייצס לנוכח פתיחת העסק שהיה סגור במשך שבועות ארוכים בגלל התפשטות הנגיף קורונה.
בהתאם להחלטת הממשלה שהתקבלה ביום שישי בבוקר, החל מחצות יכולות מסעדות למכור בטייק-אוויי, מספרות ומכוני יופי יכולים לפעול, אישור יש גם לקוסמטיקה לרבות הסרת שיער בלייזר. למעשה, כל החנויות במרחב הציבורי יכולות להיפתח, פרט לקניונים סגורים.
כצפוי, רבים מהישראלים הסתערו הבוקר בעיקר על מכוני היופי והמספרות. אפילו מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, אחד ממובילי מדיניות הקשחת הסגר במסגרת ההתמודדות מול הנגיף, פרסם הבוקר תמונה שתיעדה אותו מסתפר תחת הכותרת "בשעה טובה".
הקוסמטיקאית ג'ני מבאר שבע ציינה בנוגע לחזרה המיוחלת לעבודה כי "אני מרגישה שכאילו יצאתי לחירות". הלקוחה אביגיל זמיר אמרה: "לקחתי בחשבון שיהיה עומס ולכן התקשרתי מבעוד מועד. זאת הרגשה טובה. אני רגילה לעשות טיפול כזה כל שבוע. חודש וחצי לא לעשות טיפול זה די קשה, גם הנראות חשובה".
אצל הספר רותם בן סימון בבאר שבע פגשנו את הילד אליעד זיוי שאחרי זמן רב קוצצו שיערות ראשו. "זה היה חופש גדול של חודש וחצי ואנחנו מתכוננים לחצי השנה החדשה", סיפר האב יותם. "זה הדבר הראשון שאנחנו עושים, ובשבוע הבא אולי נחזור לשגרה נורמלית קצת".
אליעד סיפר שהוא מחכה בקוצר רוח לחזרה לשגרה, והספר רותם ציין: "אי אפשר עדיין לענות לטלפונים, אבל בעזרת השם נמצא מקום לכולם. זאת הקלה משמחת בלב, כיף לחזור לשגרה. אם לא היינו חוזרים עכשיו לעבוד זה היה גורם לנזק כלכלי. ברוך השם, הקדוש ברוך הוא יסדר לנו הכול".
בתל אביב פגשנו את שרון קונופני, בעלת מכון היופי "נוק ביוטי". את החיוכים קונופני לא יכולה הייתה להסתיר. "זה כיף לפתוח, הייתה תקופה לא פשוטה. חודש וחצי היינו סגורים. פתחנו מוקדם בבוקר, היו ביקושים משוגעים של כל הלקוחות. זה מאוד כיף לחזור, גם העובדות וגם הלקוחות שמחות".
"יש ביקושים ללק ג'ל והגיע הקיץ אז גם פדיקורים. הטלפון לא מפסיק לצלצל, כיף לדעת שיש כזה אמון של הלקוחות. ממוצאי שבת היו לנו עשרות פניות של לקוחות, כולן חיכו כבר לשים לק על הציפורניים".
"לשמחתי המקום מאוד גדול, אז אנחנו יכולות להעסיק פה הרבה בנות ולקבל קצת יותר לקוחות ממכונים קטנים אחרים. שומרים על שני מטר מרחק, מיגון, מסכות, כפפות פצירה ובלוק אישי לכל לקוחה. לקחנו את זה עד המקסימום האפשרי מבחינת הגנה".
יערה כהן, מנהלת המכון, אמרה: "בשנייה שפרסמנו, הוואטסאפ לא הפסיק לעבוד". שרית רביד, עובדת במכון, הוסיפה: "בקושי ישנתי בלילה מרוב התרגשות. כיף לחזור, לראות אנשים ולגעת בהם. הייתה חסרה לי החיות הזו. היה קצת קשה מבחינת המיגון. המסכה קצת הפריעה, אבל מתרגלים. חסרים לי המגע והחיבוק".
גם עסקי המזון החלו להתניע, עם ההחלטה לאפשר ללקוחות לאסוף את הרכישה מבתי העסק. ויקטור, בעל דוכן פלאפל בשוק, סיפר: "התחושה היא טובה. אחרי חודש וחצי בבית בלי לעשות כלום התחושה היא מעולה. אין כמו עבודה". על השאלה כיצד העביר את ימיו בבית, השיב ויקטור: "היה משעמם, יושבים מול הטלוויזיה, קפה ועוד קפה, עולים קצל במשקל".
בנוגע לסידור המכירה הנוכחי ציין ויקטור כי "כרגע אי אפשר לשבת במקום, רק לקחת. גם אסור להתקהל וצריך לשמור על מרחק של שני מטר מכל אחד. יהיה להם טעים גם בבית. אנשים מטיילים, הולכים, לוקחים לעסקים שלהם או אוכלים בבית".
- אתה מצפה לאיזשהו סיוע מהמדינה?
"אני לא מצפה לשום דבר. מס שפתיים כל ערב בטלוויזיה. אין עזרה מאף אחד".
- אבל הודיעו שהעצמאים יקבלו סיוע.
"גם הודיעו שיהיה שלום פעם ואין. אנחנו עושים הכול בכוחות עצמנו, אף אחד לא עוזר לנו. קיבלנו בחודש האחרון סמסים מהלקוחות, שאלו מתי אנחנו פותחים. אני מקווה כמו כולם שעכשיו יהיה בסדר. אין ברירה, חייבים לשרוד".
"עליתי 10 קילו בבית"
גם ברחוב אחוזה, הרחוב הראשי של רעננה, אפשר היה לראות הבוקר קצת חיוכים. עם זאת, תנועת הלקוחות הייתה עדיין דלילה. "אישרו לנו לפתוח רק כדי להשתיק אותנו", אמרה סיגל חיים, בעלת חנות בגדים. "איפה ההיגיון שהחנויות פתוחות אבל מי שגר במרחק של למעלה מ-100 מטרים מכאן לא יכול להגיע?".
חיים אמרה עוד: "לתהדמתנו, עם כל המשבר של הקורונה מה שקרה זה שפשוט אנחנו לא היינו מוכנים. בפברואר הבאנו קצת סחורות, להתחיל להתארגן לעונת המעבר והחגים, והכול נתקע לנו. כל המלאי תקוע במחסנים ואנחנו לא יודעים איך להתמודד עם זה. מדובר על סחורה בשווי של עשרות אלפי שקלים שכרגע אנחנו מכניסים לשקים.
"כדי לנסות להתמודד עם המצב אני אישית עשיתי סוויץ' בעלילה והתחלתי למכור מסכות. מצאתי בד של צוללים שהוא ברמה גבוהה וישבתי לייצר אותן לבד. חודש וחצי הייתי מנותקת מהנכד שלי. הוא הגיע אליי פעם ראשונה אתמול, בכה ופחד כאילו אני איזה מפלצת".
שמואל גבר, בעליה של החנות "מסורת" לרכישת ספרי קודש ומוצרי יודאיקה, סיפר: "כמו כולם חיכינו לבשורות טובות שהכול יחזור לאיתנו, אנחנו מקווים שנתחיל להתאושש לאט לאט. אנחנו מקווים שהציבור יחזק את העסקים המקומיים וכולם ייתנו כתף ונצא מחוזקים מהמשבר הזה. אני שמח שהתחלנו לחזור לשגרה, עליתי 10 קילו בבית".
על הפגיעה בפרנסה אמר גבר: "אנחנו מתמודדים, לוקחים ממה שאין, חיים קצת אתה יודע ממינוס פה מינוס שם ורזרבות כמו כולם. מצטמצמים, חיים בצניעות וצריך להמשיך הלאה כי אין לנו ברירה אחרת. זה לא יקרה ביום אחד, אנשים גם במגננה על הכסף וגם קצת בחשש. זה ייקח זמן עד שנחזור בעזרת השם למסלול חיובי".
רובין טל, בעלת מכון היופי "לבנה ורובין" בעיר, פגשה הבוקר לקוחה ראשונה אחרי חודש וחצי. לדבריה, "זו הרגשה מצוינת לחזור לעבודה. התגעגתי ללקוחות שלי מאוד וממש כיף לי. אני מקפידה על כל התקנות, מחטאת כל משטח עבודה עם אלכוג'ל, משקפייים, כפפות, מסכה, מודד חום, כל מה שצריך. ברור שהיה נזק כלכלי, אבל כולנו באותה סירה".
אלוירה גרנר (76), הלקוחה של רובין, אמרה: "אני משתדלת לעבור את התקופה. מתעמלת בבוקר, עושה הליכה בפארק, והיום חזרתי אחרי חודש וחצי. מאוד התגעגעתי, קיבלתי ממנה את הוואטסאפ שהיא פותחת, ישר דיברתי איתה וקבעתי תור. אין מה לעשות. הציפורניים מאוד ארוכות, כבר לא יפות. כדי לחיות לא צריכים רק אוכל. צריכים דברים אחרים וזה חלק מהם".
לפנייה לכתב/ת 
