"הקורונה הצילה לי את הקריירה"

סלע. לא פורש(צילום: עוז מועלם)

"את הקריירה שלי, הקורונה דווקא הצילה. לא שיחקתי כמה חודשים עד לפתיחת העונה הנוכחית בגלל פציעה, והחלטתי לטוס לאוסטרליה, למרות שלא הייתי בכושר טוב, לנסות את מזלי, רק שהפסדתי סיבוב ראשון אחד אחרי השני. כבר לא ידעתי אם אמשיך, אמרתי לעצמי שאחכה עד מאי ואם אראה שאני לא חוזר לנצח כמו שצריך, אין טעם שאמשיך ואשים את המחבט בצד. אבל אז הגיעה הקורונה, ועכשיו יש לי את הזמן להתאושש ולחזור בקצב נכון לכושר".

הטניסאי דודי סלע בן ה־35, שבשיאו דורג 29 בעולם, נמצא בשלהי הקריירה המפוארת שלו, אבל דווקא עכשיו, כשהוא במקום ה־206, החליט לתת לה צ'אנס נוסף בזכות המגפה שמשתקת את העולם. בינתיים, הוא עובד על פתיחת אקדמיה לטניס בהרצליה או בתל אביב וכבר עכשיו מאמן קבוצת ילדים.

דורג 29 בעולם בשיאו(צילום: ראובן שוורץ)

בתחילת החודש שעבר סלע החמיץ מפגש דייויס בפעם הראשונה אחרי 16 שנה, והוא פגוע מזה שלא נלחמו עליו. "לפני ההתמודדות נגד טורקיה פניתי למנכ"ל האיגוד, אבי לחיאני, ואמרתי לו שלא אוכל לשחק בגלל פציעה", הוא מספר. "מה שעניין אותו זה אם אגיע לאליפות ישראל, הוא לא ממש התעקש על הדייויס. זו כנראה המנטליות פה. באיגוד החליטו להחליף את הראל לוי ונועם אוקון, אבל לא שאלו אותי כלום, הרי תמיד היו מתייעצים עם הטניסאים הבכירים - וזה פגע מאוד. תתקשרו, תתייעצו".

איך אתה מתמודד עם תקופת הסגר אחרי שנהגת להתרוצץ כל הזמן בעולם?

"כבר בשנה שעברה חוויתי כמה חודשים בבית בגלל הפציעות, אבל עכשיו כשהילדים כל הזמן איתך, זה חדש כמו לכולם. אני משחק איתם טניס וכדורגל, עילאי בן השש חובט איתי בהרצליה, אבל הוא כרגע בכיוון של כדורגל, עושה גם שחייה וקראטה".

מתאמן ליד הבית

מה קורה בעולם הטניס?

"בינתיים דחו את כל התחרויות עד סוף יולי, אבל יהיה קשה לחדש אותן בגלל הנושא של הטיסות. נראה לי שאם הכל יהיה בסדר, נחזור אולי לשחק ב־2021. כולם נפגעו מזה, לא רק אני, עכשיו בהתאחדות מארגנים שנקבל מענקים כלשהם לפי הדירוג. את ההשלכות המקצועיות האמיתיות נראה במשחקים בשנה הבאה. קח לדוגמה את ג'וקוביץ', שהיה בתקופה טובה, אבל מספיק שלא משחקים חודש והכל משתנה. יהיה בלגן גדול, טניס זה קהל, מאות ספורטאים מכל העולם, חדרי הלבשה ומקלחות. כדורגל וכדורסל בליגות המקומיות יהיה קל יותר להחזיר".

ג'וקוביץ'. יהיה בלגן בטניס העולמי(צילום: רויטרס)

לפחות החזירו לך את האפשרות להתאמן.

"מזל שיש מגרש שצמוד לבית שלי בהרצליה, אני מתאמן עם אח שלי עופר, משה לובצקי וסער סטיל, כל יום שעתיים אימון טניס וכושר. ברור שברגע שאין באופק תחרויות, אתה לא דוחף עצמך יותר מדי, אבל חשוב להרגיש את הכדור".

היית כבר בצמרת וניצחת יריבים בכירים, איך זה פתאום להגיע לטורנירים זניחים ולהפסיד ליריבים אלמונים?

"זה קשה, כי אני רואה שחקנים שמדורגים 60 בעולם ואני יותר טוב מהם. אני אומר לעצמי לפני המשחק 'אני לא יכול להפסיד', ואני מפסיד להם. לא התאמנתי, הייתי פצוע, אולי באמת הקורונה באה לי בזמן. התחלתי לשחק יותר טורנירי אתגר, והפסדתי גם בהם. זה הכניס אותי לימי דכדוך, אבל הייתה לי אמונה שאם אצליח לייצר שנה עם 30 שבועות משחק, אחזור למאייה הראשונה. יש כמה פרמטרים שאצטרך לעמוד בהם, ואם לא - אתלה את המחבט".

רוצה את הלחץ

המחשבות על פרישה כבר עלו אצלך בשנה שעברה.

"לא שיחקתי כמה חודשים וקבעתי לעצמי שאם לא אתקרב לטופ מאה לא אמשיך. אחרי כמה תחרויות כבר הייתי במקום ה־150, הרגשתי שאני ממש בסדר ואז סבלתי מקרע בלברום (הרקמה הסחוסית במפרק הירך). הייתי אמור לעשות ניתוח, אבל רק הפסקתי את האימונים, אמרתי לעצמי 'בוא נראה מה יהיה איתי', וכשחזרתי השנה ראיתי שאני לא בכיוון של טניס, לא מספיק בשביל להתחיל מסלול מחדש וחשבתי להפסיק - אבל עכשיו הכל השתנה. אני רוצה את הלחץ בתחרויות, לתת לעצמי צ'אנס אמיתי".

סלע. אולי ימשיך עד גיל 40(צילום: עוז מועלם)

אז בכל מקרה העונה הבאה תוגדר כשנת פרישה?

"הכל תלוי בשאלה הכלכלית. אם אעשה כסף מהטניס אמשיך עד גיל 40, אבל אם זה לא יהיה כלכלי ואראה שאני לא פוגע, אפסיק. השנה היה לי אולי משחק אחד שהייתי בו נורמלי, אבל הקורונה החזירה לי את הרעב".

אתה שלם עם הקריירה שלך?

"לגמרי, הייתי 11 שנה ברציפות במאייה הראשונה. היו משחקים שיכלו לשנות לי את הקריירה ולהקפיץ אותי בדירוג, אבל לא ניצחתי בגלל דברים קטנים. הטניס בארץ לא פופולרי, וזה בגלל האיגוד שלא משווק את הענף ולא מכניס אותו למודעות. אני מאשים גם את עצמי שלא שיווקתי מספיק את הטניס, אני לא מתראיין ואין לי פייסבוק או אינסטגרם".