38 שנה אחרי: התוכניות של סיסי לחצי האי סיני
מצרים סוללת כבישים, בונה יישובים לבדואים ויוצרת מקומות עבודה. אם המהפכה שסיסי מתכנן תצליח, גם ישראל וסעודיה ירוויחו, והלחץ על חמאס יגדל
סיני היא מקור לגאווה לאומית במצרים, ועד היום מציינים המצרים את "הניצחון" במלחמת יום הכיפורים. אחד החיילים המצרים שנהרגו במלחמה ההיא באוקטובר 1973 הוא המהנדס אחמד חמדי, ובשבוע שעבר הושלמה כרייתה של "מנהרת השהיד חמדי" השנייה. המנהרה הזו, שנחנכה בשיא מלחמתה של מצרים בקורונה, כאילו כדי להרים את המורל הלאומי, היא נדבך נוסף בשינוי שמתחולל בסיני, במיוחד בשנתיים האחרונות.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
בשנת 2018 יצא צבא מצרים למבצע ענקי לחיסול קיני הטרור של דאעש בצפון חצי האי. מיגור הטרור היה השלב הראשון בניסיון ליצור מציאות חדשה: ביטחונו של סיני הוא התנאי הראשי למשיכת משקיעים לאזור. היציאה למבצע באה אחרי שורת פיגועים נגד אזרחים וחיילים מצרים, ששיאם היה ב-2015, אז הופל מטוס שהמריא משארם א-שייח לרוסיה ו-224 הנוסעים נספו.
השלב הבא, זה שהגיע אחרי טיהור סיני מהטרור, היה השקעה בפיתוחו של חצי האי. הכבישים התת-קרקעיים החדשים, בהם כביש אחמד חמדי, שיוצא מצפון העיר סואץ לעבר פנים-מצרים, הם העורקים הכלכליים המחברים את מצרים לסיני. דרך שבעבר נדרשו שעות רבות כדי לצלוח אותה התקצרה לכעשרים דקות בלבד.
מאז החזרת סיני מישראל למצרים ב-1982 הוזנח חצי האי וסבל מעוני ונחשלות. מכיוון שבהסכם השלום נקבע כי סיני תהיה שטח מפורז ומכיוון שהתושבים באזור נותרו עניים נוצר בו ואקום ביטחוני מסוכן. בשנות ה-2000 החמיר המצב שם, וחצי האי הפך מצד אחד לאזור מעבר עבור עשרות אלפי מסתננים מאפריקה לישראל ומצד שני למוקד פעילות של ארגוני טרור המסונפים בחלקם לאל-קאעידה.
מ-2010 והלאה חלה החמרה במצב, כשארגוני ג'יהאד עולמי החלו לשתף פעולה עם בדואים עניים בצפון סיני ולגייסם בתשלום. מתקפות טרור כוונו נגד שלל מוקדי תיירות: מהילטון טאבה הסמוך לגבול עם ישראל ועד שארם א-שייח. כשנשיא מצרים חוסני מובארק הודח בהפיכה ב-2011 נרשמה הידרדרות נוספת: פעילי טרור פוצצו שוב ושוב את צינור הגז בין ישראל למצרים והוציאו לפועל פיגועים נגד ישראל ונגד שוטרים וחיילים מצרים.
בלית ברירה התירה ישראל לקהיר לחרוג מהסכמי השלום ולהכניס כוחות צבא לסיני כדי להילחם בטרור. ההפיכה הצבאית במצרים ב-2013 ורדיפת האחים המוסלמים הגבירו את הפיגועים בחצי האי, והנשיא החדש עבד אל-פתאח א-סיסי ניהל מסע תעמולה אינטנסיבי שלפיו תנועת האחים קשורה לפעילי דאעש בסיני. סיסי ראה קשר הדוק בין הלחימה בטרור בחצי האי לבין המתחולל בפנים-מצרים, וייחס חשיבות עליונה לטיהור סיני ממחבלים.
הסכם עם סעודיה ו-10 מיליארד דולר
העובדה שמוקדי הטרור היו בצפון סיני, רובם קרוב לרצועת עזה, בערים רפיח ואל-עריש, הפכה את בעיית סיני לסוגיה ביטחונית שבה מעורבים גם ישראל וחמאס. מצרים האשימה את הארגון הפלסטיני בשיתוף פעולה עם הטרוריסטים ובהעלמת עין ממנהרות הטרור בין הרצועה לסיני. מנגד, שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לקהיר הלך והתהדק, וסיסי סימן את סיני כסמל להצלחתו במלחמה בטרור.
סיסי הוא המנהיג המצרי הראשון ששינס מותניים והתעמת עם בעיית סיני, הן ביטחונית והן כלכלית. ב-2015 החל צבאו להשמיד מנהרות הברחה מעזה באמצעות פיצוץ והצפה במי-ים, ונקודת המפנה הכלכלית באה במרץ 2018, כשסיסי פגש את יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן וחתם איתו על ההסכם הסעודי-מצרי לפיתוח כלכלי של דרום סיני. מדובר בהשקעה של יותר מעשרה מיליארד דולר.
ריאד מוכנה להשקיע מיליארדים בפיתוח חצי האי סיני משום שהיא רואה בו המשך של "פרויקט פיתוח הים האדום" והעיר העתידנית "ניום" בצפון סעודיה. הערים שיהיו מוקדי הפיתוח בחצי האי סיני הן שארם א-שייח והעיר גרדקה, שנמצאת בגדה המצרית של הים האדום. גם ירדן מעורבת בתוכנית הזו, באמצעות פיתוח מפרץ עקבה.
מדינות המפרץ העשירות תומכות כלכלית במצרים בשל התפיסה שצבא מצרים הוא הצבא הערבי הגדול באזור ושהוא מרכיב חשוב בביטחונו של המזרח התיכון ככלל. מבחינת סעודיה, השגת יציבות ביטחונית היא הערובה המרכזית לפיתוח כלכלי של האזור, ולכן גם איחוד האמירויות וכוויית העבירו אשתקד סיוע כלכלי למצרים כדי לפתח את סיני. קהיר עצמה החליטה בשנה שעברה להגדיל את התקציב המוקצה לפיתוח סיני בלא פחות מ-315 מיליון דולר, עלייה של 75% מהשנה שלפניה.
כבר עכשיו אפשר לראות ניצנים של הצלחה. לפרויקטים בחצי האי סיני מגויסים אלפי עובדים מקומיים, וכדי לאפשר אותם מוקמים עשרות בתי ספר, מכללות ומוסדות להכשרת עובדים. נבנים שלושה בתי חולים גדולים וכן מרכזי תעשייה ופרויקטים חקלאיים, וגם תחום הנדל"ן צובר תאוצה. אחת המשימות העיקריות היא יישוב הבדואים, ואלפי יחידות דיור הוקמו עבורם. בסיני מקים השלטון המצרי רשת כבישים, ולנמלי התעופה של טאבה ושארם א-שייח מצטרף כעת שדה התעופה של מליז, במרכז סיני, שבשנים האחרונות שירת את הצבא המצרי בסיני ללחימה בטרור וכעת הופך לשדה תעופה אזרחי.
בנמל אל-עריש שלחופי הים התיכון החלה מצרים פרויקטים רבים בתחום הדיג והמסחר, ובצפון סיני ובמרכזו משקיעה ממשלת מצרים בפיתוח חקלאי, למשל בתחומים של בארות מים, התפלה והשקיה. זה שלב מקדים לקראת הקמתם של יישובים חדשים.
נשיא מצרים רואה בחצי האי פוטנציאל כלכלי אדיר ומנוף לשיתוף פעולה כלכלי בין מצרים למדינות המפרץ העשירות. פתיחתה של מנהרת אחמד חמדי השבוע באה להוכיח לעם המצרי כי מכת הקורונה אינה עוצרת את הפיתוח הכלכלי של מצרים בכלל ושל סיני בפרט. תמיכתן של המדינות הערביות העשירות מאפשרת למצרים לקבל סיוע מקרן המטבע הבינלאומית גם לטווח הארוך, ולא רק לעת הזו.
מבחינת ישראל ההשקעה של מצרים בחצי האי סיני היא התפתחות חיובית. מצרים לא תוכל להרשות לעצמה להשלים עם פעילות טרור בסיני ובעזה, משום שטרור כזה עלול להבריח משקיעים ולפגוע בפיתוח חצי האי. הפיתוח הזה, אם כן, הוא מנוף לחץ על חמאס להימנע מטרור ולרסן קבוצות ג'יהאד הנתונות למרותו.
נוסף על כך, שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל למצרים בסיני יכול בנקל להפוך לשיתוף פעולה כלכלי: חצי האי המתפתח עשוי להפוך בעתיד לאחד המוקדים המרכזיים למפגש בין אינטרסים כלכליים של ישראל לאלה של מצרים ושל בעלות בריתה במפרץ.
ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, ומרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. ד"ר פרידמן מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן .
לפנייה לכתב/ת 
