המחקר שנערך בבני ברק ומראה: ילדים נדבקים פחות בקורונה
להחזיר או לא להחזיר את הילדים למוסדות הלימוד: מחקר שנערך בבית החולים "מעייני הישועה" מצא כי שיעור ההעברה לילדים ושיעור נשאות המחלה בקרב גילאי הגן והכיתות הנמוכות בבתי הספר, נמוכים יותר בהשוואה למבוגרים
ילדים במשפחות שהיה בהן חולה קורונה ושהו עימו בבידוד נדבקו פחות מהמבוגרים במשפחה: כך עולה ממחקר, שנערך בבית החולים "מעייני הישועה" בבני ברק. רק 15 אחוז מבני 0 עד 11 שנים נדבקו בקורונה, לעומת 66 אחוז מהמבוגרים בני 18 ומעלה, ששהו בקרבת חולה מאומת. עם זאת, החוקרים שערכו את המחקר קובעים כי פתיחת מוסדות החינוך צריכה להיעשות בזהירות ובהדרגה, תוך ניטור מצב הנשאות לנגיף בקרב הילדים.
משבר הקורונה - סיקור נרחב ב-ynet
נושא החזרת הילדים למערכת החינוך הוא טעון ומורכב. בעולם אין עדיין הסכמה מה רמת ההידבקות של הילדים בקורונה ובאיזו מידה ילדים שחלו מדביקים את מי שבא עימם במגע. המחקר שנעשה בראשותו של פרופ' אלי סומך, מנהל אגף הילדים במעייני הישועה ובשיתוף עם רופאי ילדים העובדים במרפאות בבני ברק, נועד לברר את תפקיד הילדים בהעברה של נגיף קורונה בבני ברק.
"גם בתנאי מגורים צפופים - ילדים הדביקו פחות"
במחקר נבדקו צברי תחלואה ב-14 משפחות גרעיניות, שכללו הורים ומספר ילדים בגילאים שונים, אשר שהו ביחד בבידוד לאחר גילוי המחלה אצל אחד מבני המשפחה. על כן ניתן היה ללמוד על האפקטיביות של ההעברה בין בני המשפחה בגילאים השונים.
במרבית המשפחות החולה הראשון במשפחה היה אחד מבני הבית הבוגרים. במקרה אחד, החולה הראשון היה מתבגר בן 14.5 שנים שנדבק ככל הנראה בישיבה. לא ידוע על מקרה של הכנסת הזיהום למשפחה על ידי ילדים בני 0-11 שנים, אם כי לא ניתן לשלול לגמרי את האפשרות הזו, בשל הסימפטומים הקלים המופיעים אצל הילדים מדי פעם.
בסך הכל נבדקו 110 משתתפים מ- 14 משפחות שחולקו ל-3 קבוצות: מבוגרים בגיל 18 שנים ומעלה, ילדים בני 12-17 שנים וילדים בני 0-11 שנים. לכל המשתתפים נלקחה בדיקת PCR לקורונה מדרכי הנשימה.
ניתוח התוצאות הראה הבדלים בולטים בין שלוש הקבוצות. שיעור הדגימות החיוביות היה 66 אחוז בקבוצה הראשונה, 38 אחוז בקבוצה השנייה ובקבוצה השלישית רק 15 אחוז. ההבדלים בין הקבוצות היו משמעותיים מבחינה סטטיסטית.
"התוצאות הללו מלמדות כי גם בתנאי מגורים צפופים, המחקים במידה מסוימת את האינטרקציה בין הילדים בבתי ספר, שיעור ההעברה לילדים ושיעור נשאות בקרב גילאי הגן והכיתות הנמוכות בבתי הספר, נמוכים יותר בהשוואה למבוגרים מבני המשפחה", אמר פרופ' סומך. "החשיבות של המחקר היא בכך שהוא נעשה בקרב אוכלוסייה החיה בצפיפות עם מספר גבוה של ילדים למשפחה, בניגוד למחקרים המצוטטים מחו"ל שנעשו באוכלוסיות עם ממוצע של כילד אחד למשפחה, ועל כן התוצאות מהם, פחות ישימות לתנאים בישראל".
זרוע אחרת של המחקר כללה סקר נוסף, שנעשה עם האגף למיילדות במעייני הישועה. הסקר הזה השווה נשאות בשתי קבוצות אוכלוסייה: יולדות ללא סימפטומים שהגיעו ללידה במעייני הישועה, וילדים מבני ברק שביקרו בחדר המיון לילדים בבית החולים מסיבות שאינן קשורות למחלת חום או לתסמינים נשימתיים. נמצא כי שלושה אחוז מהיולדות נשאו את הנגיף, בהשוואה לכאחוז אחד מהילדים. החוקרים הסיקו כי ניתן להניח שנשאות הנגיף פחות שכיחה אצל ילדים בהשוואה לאימהותיהן.
"התוצאות הללו, למרות שאינן בודקות במישרין את יכולת העברת הנגיף במוסדות החינוך, מחזקות את ההנחה כי למרות שילדים בבני ברק נדבקים בנגיף הקורונה, ככל הנראה הם אינם הגורם הדומיננטי בהעברת נגיף הקורונה באוכלוסייה", אומר פרופ' סומך.
"למרות זאת - המעורבות הקיימת של הילדים בצברים במשפחות מראה את הצורך בזהירות ובהדרגתיות בפתיחת מוסדות החינוך באוכלוסיות עם שיעורי הדבקה גבוהים, תוך מעקב וניטור שיבחן האם פתיחת מוסדות חינוך תגרום להעלאה של שיעור הנשאות בקרב הילדים".
לפנייה לכתב/ת 
