הסבתא המתנדבת שהפכה לכוכבת טקס המשואות
ריינה אביטבול (91), סבתא לעשרות נכדים ונינים מתנדבת כבר 18 שנה בבית החולים שערי צדק בירושלים. בשיחה עם ynet אמרה: "אני מרגישה בחלום"
ריינה אביטבול (91), סבתא לעשרות נכדים ונינים הפכה הערב (יום ג') לכוכבת טקס הדלקת המשואות בהר הרצל. אביטבול שמתנדבת כבר 18 שנה בבית החולים שערי צדק קראה לאנשים להתנדב בבתי החולים.
"אני, ריינה אביטבול, בת חנה ומסעוד לוי זכרם לברכה, עלינו ממרוקו עם 10 ילדים מתוך אהבה גדולה לישראל, כי אני ציונית. משיאה משואה לכבוד בית החולים שערי צדק, איפה שאני מתנדבת, ולכבוד כל המתנדבים. אני אוהבת לעזור, זו מצווה גדולה לעולם הבא. תלכו להתנדב ותישארו שמחים כמוני. אלוהים ייתן לכל החולים כוח ובריאות. ולתפארת מדינת ישראל", אמרה בעת הדלקת המשואה.
בשיחה עם ynet לאחר הטקס אמרה: "אני גאה מאוד, אני מרגישה בחלום. כל העולם מתרגש מזה שהדלקתי משואה. זה כבוד עצום. התרגשתי עד השמיים כשהדלקתי את המשואה ועד עכשיו אני מתרגשת ורואה את זה והטלפון לא מפסיק לצלצל. מזל שהבת שלי לידי. גם אנשים שלא מכירים אותי מתקשרים להגיד לי שהתרגשו מאוד. קוראים לי הסבתא של ישראל".
אביטבול מספרת שהופתעה כשאמרו לה שתדליק משואה. "כנראה שבחרו בי כי אני מתנדבת בבית החולים. גם בשנה שעברה קיבלתי פרס של מתנדבת מצטיינת בכנסת. אני קוראת לאנשים לבוא להתנדב, הלוואי שכולם יהיו כמוני ויהיו שמחים. זו מצווה גדולה. עכשיו אני לא מתנדבת בגלל הקורונה ואני מתגעגעת מאוד להתנדב בבית החולים".
בתה התבשרה ב-1 באפריל: "חשבתי שזו מתיחה"
לינדה כהן (58) בתה של ריינה: "אין מילים לתאר את ההתרגשות. זו זכות גדולה וכבוד למשפחה ולכל עם ישראל. הלוואי שכולם יילכו בדרכה. זו גאווה גדולה בשבילנו. הטלפונים לא מפסיקים לצלצל ואנשים שאני לא מכירה מתקשרים ושולחים לי הודעות. אנחנו לא מעכלים את זה. זה הזוי אבל זה אמיתי. אני קיבלתי טלפון ממשרד התרבות שהיא מועמדת וזה היה ב-1 לאפריל וחשבתי שזו מתיחה. לא האמנתי שזה יכול להיות. מתברר שהם ראו את הכתבה על אמא שלי באינטרנט והגיעו אלינו.
"בחרו אמא שלי כנראה בגלל הגיל שלה ושמחת החיים שלה. היא נותנת אהבה לחולים. היא משמחת אנשים חולים וגורמת להם לשכוח את המחלה. היא כל בוקר רצה לבית החולים כי זה מה שנותן לה חיים. בימים האלה של הקורונה היא לא הולכת להתנדב ונשארת בבית. היא מבשלת ואופה ונותנת לילדים. זה מאוד מפריע לה שהיא לא יכולה ללכת להתנדב והיא מחכה שהתקופה הזו תסתיים והיא תחזור לשגרה".
לפני שנתיים קיבלה אביטבול את אות "מגן שר הבריאות למתנדבים מצטיינים" על עשייה התנדבותית רבת שנים, במסירות ובנתינה רבה.
אביטבול עלתה ארצה ממרוקו ב-1968 עם בעלה ועשרת ילדיה ומתגוררת בשכונת קריית מנחם. לאחר שבעלה נפטר ב-2002, הציע לה אחד הרופאים להגיע ולהתנדב בבית החולים. אביטבול לא היססה והתייצבה מדי יום במוסד הרפואי כשהיא עושה את דרכה מביתה בשני אוטובוסים וברכבת הקלה.
בשעתו סיפרה לאתר mynet על אירוע שנחרט בזיכרונה: "יום אחד הגיעה בחורה ערבייה שחלתה בסרטן וטיפלתי בה. היא אמרה שהיא רוצה למות ואמרתי לה להפסיק לדבר בצורה הזו. מצאתי מיטה פנויה, הבאתי לה כרית מחדר מיון וכוס חלב חם. היא הייתה שמחה מאוד. כשסיימתי לחלק אוכל, חילקתי לה גם כוס מרק ירקות והייתה מאוד שמחה. כשהלכתי הביתה היא שאלה 'איך יהודייה מטפלת בערבייה?', אמרתי לה 'את יודעת כולם בני אדם. ולנו יש רחמנות על כל אחד, אם אדם חולה צריך לטפל בו לא משנה מה הדת שלו'".
נכדה אורן אביטבול סיפר עליה בשעתו: "סבתא שלי אישה גדולה מהחיים. היא בעלת תעצומות נפש אדירות, בחייה היא איבדה שלושה מילדיה ואת בעלה ולמרות זאת ממשיכה לקום כל יום עם חיוך ומטרה. הסוד של ההצלחה שלה זה בנתינה היא מודל לחיקוי בשבילי".
לפנייה לכתב/ת 
