החשוד ברצח אשתו בחולון הודה במעשה
בחקירתו הודה החשוד בדקירתה של מסטוואל אלאזה. נבדק שחשב כי בגדה בו בזמן ששהה בכלא - על עבירות אלימות כלפיה. לאחר שהשתחרר בחודש שעבר חזר לביתה בעיר. "לא חשבנו שזה יקרה, הם השלימו", סיפרה קרובת משפחתו. מכיוון שהיה עציר, לא הוכנס לתוכנית לגברים אלימים
מאנדפרו אלאזה (37), הגבר החשוד ברצח אשתו, מסטוואל אלאזה (31) - חודש וחצי לאחר ששוחרר ממאסר על עבירות אלימות כלפיה - הודה הבוקר (ד') במעשה. בחקירתו אמר דברים שהתפרשו כקנאה באשתו. בין היתר, נבדק שחשב שבגדה בו בזמן שהיה בכלא.
אספלץ' אנילו, קרובת משפחה של החשוד, סיפרה הבוקר כי לאחר שהשתחרר מהכלא בחודש מרץ, הוא עבר להתגורר עם אחותו בחולון, אך בהמשך אביה של אשתו וקרוב משפחה נוסף שוחחו עמו, ובעקבות זאת הוא ואשתו דיברו ביניהם והחליטו "לסיים את הריב".
הרצח בחולון - ידיעות נוספות:
"אישה חזקה אולי תשב בשקט": חזרה ממקלט לנשים מוכות ונרצחה
בתום מצוד: נעצר החשוד ברצח אשתו בחולון
"אחרי שהוא דיבר בטלפון עם אשתו, הם הסכימו שהוא יחזור לגור איתה בבית. אבא שלה ודוד שלה חיכו לו בבית שלו, ואז הוא חזר לגור שם. אף אחד לא חשב שתהיה שוב אלימות. הם השלימו, הם דיברו. אני לא ראיתי אותו מאז שהוא חזר", הוסיפה אנילו. "היא ילדה טובה, ילדה מקסימה. כל המשפחה שלנו אוהבים אותה. מה אני יכולה להגיד? אין לי מילים".
החשוד נעצר הלילה ברחוב מנחם בגין בחולון, לאחר מצוד נרחב אחריו. אזרחים שהבחינו בו דיווחו למוקד 100, ושוטרים הגיעו למקום ועצרו אותו. הערב הוא יובא לבית משפט השלום בתל אביב, שם תבקש המשטרה להאריך את מעצרו.
הרצח אירע אמש ברחוב הערבה בחולון. מהחקירה עולה כי בין בני הזוג פרץ ויכוח מול שני ילדיהם שהיו בבית. האישה ניסתה להימלט ויצאה לחדר המדרגות, שם הבעל דקר אותה למוות. אחד השכנים סיפר כי ראה את הבעל בורח מהבית עם סכין. המשטרה ניהלה מצוד אחריו וביקשה את עזרת הציבור באיתורו.
כאמור, החשוד השתחרר לפני כחודש וחצי בלבד מהכלא אחרי שסיים לרצות עונש מאסר בגין אלימות כלפי אשתו. שירות המבחן הזהיר בעבר כי נשקף לה סיכון ממשי. לבני הזוג שני ילדים: בן שש ובן 14 - שהזעיק עזרה לאחר הרצח.
הבעל החשוד נעצר בחודש אוגוסט, ומאז ישב במעצר. גזר הדין של עשרה חודשי מאסר ניתן לו לפני פחות משלושה חודשים, ב-5 בפברואר. אך תקופת המעצר הופחתה מהעונש, והוא שוחרר ב-11 במרץ ושב לבית שבו התגורר עם אשתו.
הוא הסכים לעבור טיפול לגברים אלימים במהלך שהותו בכלא אך כיוון שהיה עציר ולא אסיר הוא לא היה זכאי להיכנס לתוכנית נגד אלימות לפני שהשתחרר. הוא שוחרר במרץ שחרור מנהלי והומלץ לו על ידי כמה גורמים לא לחזור לבית משפחתו אך למרות זאת החליט לשוב. את החשש שאשתו בוגדת בו הביע באוזני כמה אנשים.
אחד השכנים סיפר כי לא ישן בגלל הרצח כל הלילה. "הייתי מדבר איתו כל יום כשהוא ירד לעשן סיגריה. הוא אמר לי שאשתו בוגדת בו. כששאלתי אותו אם הוא ראה אותה בעיניים, הוא אמר שהוא לא צריך לראות והוא יודע ומרגיש את זה".
בני הזוג נישאו בגיל 21 ועלו ארצה מאתיופיה בשנת 2005. השניים עבדו כפועלים במפעלי מזון והתגוררו בחולון עם ילדיהם. כתב האישום ותסקיר שירות המבחן שהוגש במסגרת המשפט מתארים את היחסים הקשים בין השניים.
לפי כתב האישום שהוגש באוגוסט, בין בני הזוג התפתח ויכוח בדרך חזרה מחתונה. האישה נכנסה לחדרה כדי לישון והוא קילל אותה. היא ביקשה ממנו שיפסיק. אחר כך הוא נכנס לחדרה, סגר את הדלת והכה את ראשה ופיה באגרופים. הוא דחף אותה לקיר והמשיך להכות את ראשה, וגרם לה לדימום ונפיחות. לבסוף איים עליה ואמר: "אם את מזמינה משטרה, אני אהרוג אותך".
שירות המבחן ציין בתסקיר שהגיש לבית המשפט כי ללא טיפול - יש סיכון שעבירות דומות יתרחשו שוב, וכי הם סבורים שנשקף סיכון ממשי למתלוננת. לכן הם המליצו על עונש מאסר. בשיחה עם האישה עלה כי אחרי מעצרו של הבעל היא עברה להתגורר במקלט לנשים מוכות בצפון הארץ, אך כעבור שבוע החליטה לחזור לחולון בגלל קשיים שהיא וילדיה חוו במקלט. "כיום היא חשה תחושת מסוגלות ושליטה, מתמודדת בהצלחה עם גידול הילדים ופרנסת הבית", נכתב בתסקיר שירות המבחן.
את הקשר עם בעלה היא תיארה ככזה שהתאפיין בשנים האחרונות בניכור ואלימות, בעיקר מילולית ונפשית, אשר במצבי קיצון אף הסלימה לאלימות פיזית, וכן תהליך התרחקות בקשר הזוגי. היא גם ציינה כי הבעל התמכר להימורים, מה שהוביל לוויכוחים וקשיי אמון ביניהם.
ב-20 בפברואר מסרה האישה כי היא לא מקיימת קשר עם בעלה, ולא מרגישה איום או חשש מפניו. היא אמרה אז שהיא בטוחה שתוכל להגן על עצמה ולפנות למשטרה בעת הצורך.
אורה כורזים, יו"ר ויצו ישראל מסרה כי "רצח האישה אמש בחולון הוא קצה הקרחון של גל אלימות במשפחה השוטף את המדינה מפרוץ משבר הקורונה, בשעה זו חיות מאות אלפי נשים וילדיהן תחת אלימות מתמשכת, תוקפנות ופחד - ללא גישה בטוחה לגורמי סיוע. למרות זאת, היקף שרותי הרווחה צומצם בעשרות אחוזים ומשפחות מופקרות לגורלן. לצערנו הרצח רק מבהיר שוב עד כמה המשטרה ובתי המשפט מחויבים להתייחס בחומרה למקרים, ולהפגין יד קשה כלפי כל גילוי אלימות. את החמלה וההבנה כדאי שישמרו לנשים ולילדים".
לפנייה לכתב/ת 
