למה עתרנו לבג"ץ נגד ממשלת נתניהו-גנץ
כדי לחמוק מהדין פועל נתניהו לפגוע במערכות המשפט ואכיפת החוק. דמותו של המשטר הדמוקרטי בישראל אינה מצרך העומד למכירה במו"מ פוליטי
בנימין נתניהו ובני גנץ(צילום: רויטרס)
בתחילת השבוע יתכנס בג"ץ בהרכב של 11 שופטים לדון בעתירות שהוגשו בטענה שההסכם הקואליציוני שנחתם בין בנימין נתניהו לבין בני גנץ אינו חוקתי, ובנוסף שח"כ נתניהו לא יכול לשמש ראש ממשלה בזמן שהוא מואשם בעבירות שחיתות. אני מייצג את עמותת "משמר הדמוקרטיה הישראלית" שהגישה את העתירה. בין השאר אנו טוענים שמתן יכולת לנאשם בעבירות כה חמורות להרכיב את הממשלה, צפויה לפגוע באורח קשה בעקרונות יסוד של שיטת המשטר הישראלית, ועל הדמוקרטיה להגן על עצמה.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
המשבר הפוליטי-דמוקרטי שבו אנו מצויים נובע מהסתבכותו של נתניהו בעבירות הפליליות שעניינן טוהר המידות. בעקבות זאת הוא פעל - ועדיין פועל - לערער את עקרונות היסוד של הדמוקרטיה הישראלית, להחליש את שומרי הסף ולכרסם באמון הציבור במערכת המשפט ובמערכת אכיפת החוק – והכל כדי לחמוק מאימת הדין.
העתירה נועדה להגן על השיטה הדמוקרטית ולמנוע מצב שבמסגרתו ישתנו מהותו ואופיו של המשטר, שלדעתנו כפופים למערכת ערכים מוחלטת שאינה ניתנת לביטול ואינם תלויים ברצונו של הציבור בישראל.
הליכוד וכחול לבן טוענים בצדק שבספר החוקים של מדינת ישראל אין הוראה האוסרת על נשיא המדינה להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על ח"כ שתלויים ועומדים נגדו כתבי אישום בעבירות שיש עמן קלון, ואף יש הוראה מפורשת בחוק המאפשרת לראש הממשלה לכהן בתפקידו כל זמן שלא הורשע.
יתרה מזאת, המתנגדים לעתירות מדגישים שרק העם יכול להעביר את ראש הרשות המבצעת מתפקידו – בקלפי, והם מתנגדים להפיכת בית המשפט העליון ל"שחקן" נוסף בבחירות הדמוקרטיות. לשיטתם, קבלת העתירות ינפץ לרסיסים את העיקרון של הפרדת הרשויות ומערכת האיזונים והבלמים במדינה דמוקרטית.
מנגד, עמדת העותרים גורסת שגם אם העניין לא קבוע בחוק, הרי שהתפיסה הפוליטית והמשפטית הנוהגת בישראל היא שנאשם בפלילים בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים לא יכול לכהן כראש ממשלה, וזאת ללא קשר לשאלת חפותו עד אשר תוכח אשמתו.
האם ההסכם חוקי? דיון באולפן ynet (צילום: חגי דקל, אורי דוידוביץ)
למעשה, חזקת החפות אינה רלוונטית לענייננו – היא חלה במשפט הפלילי, אבל לא במשפט הציבורי. מבחינה ערכית וציבורית, וגם מבחינה משפטית, ההלכה היא כי שרים, סגני שרים ואף ראשי עיר לא יכולים לכהן בתפקידיהם תחת כתבי אישום חמורים. כך גם ראש הממשלה, שכן ככל שהעמדה הציבורית בכירה יותר, יש להציב רף גבוה יותר.
דמותו של השלטון בישראל אינה מצרך העומד למכירה במסגרת מו"מ פוליטי, והעקרונות והערכים של הדמוקרטיה בישראל אינם נעים בהתאם לרוחות השעה.
עקרונות היסוד של השיטה הדמוקרטית לא נסוגים מפני הוראת חוק מפורשת ולא כשאין הוראת חוק כאמור. בית המשפט העליון ידע בעבר, בשם אותם עקרונות וערכים, להגביל את אחת הזכויות האזרחיות החזקות מכל (הזכות לבחור ולהיבחר) גם ללא הוראת חוק מפורשת, וזאת כדי להגן על הדמוקרטיה בישראל ולמנוע מרשימה השוללת את קיומה של מדינת ישראל מלרוץ לבחירות בכנסת.
כפי שבית המשפט העליון התערב בעבר, אנו סבורים שיש מקום להתערב כיום. גם אם הכרעות פוליטיות מצויות בידי נבחרי הציבור, וגם אם הציבור זכאי לבחור בנציגיו כראות עיניו, יש לזכור כי גם הכרעות פוליטיות כפופות לשלטון החוק, ועל בג"ץ לומר את דברו.
- עו"ד אוהד שפק הוא ממייסדי עמותת "משמר הדמוקרטיה הישראלית". את העתירה לבג"ץ הגיש עם עורכי הדין יובל יועז, דורון ברקת ואביגדור פלדמן
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
פורסם לראשונה 30/04/2020 08:29
לפנייה לכתב/ת 
עו"ד אוהד שפק
מומלצים
