להוציא מיליונים על מטס הוקרה זה יפה - אבל עכשיו צריך להשקיע בבריאות
להצדיע מעל כל במה לצוותי הרפואה ולהוציא מיליונים על מטס חגיגי מעל בתי החולים זו הוקרה ראויה, אך אין היא תחליף להשקעה הדרושה במערכת הבריאות בשגרה ולתמיכה הדרושה היום לצוותים כאוויר לנשימה
משבר הקורונה - סיקור נרחב ב-ynet
ההזנחה הבריאותית ממנה סובלת האוכלוסיה בחודשיים של סגר כללי גובה מחיר כבד המצטבר מיום ליום. הקשישים שאינם יוצאים מבתיהם או מחדרם במוסדות הדיור המוגן אל אור השמש, וכלל הציבור הספון בביתו סובלים מירידה בכושר הגופני, מדלדול העצמות והשרירים, מחרדה ומדכאון. מחלות כרוניות המצריכות איזון ומצבים רפואיים המצריכים בירור מהיר וטיפול הוזנחו מהחשש של הציבור לפקוד את המרפאות ובתי החולים.
ישנן משפחות שארבע הקירות שסגרו עליהן ניתקו אותן משירותי הרווחה והבריאות עם עלייה ניכרת בתופעות קשות כאלימות במשפחה. תופעה ידועה היא שבתום משבר או אסון מתפרצות להן התוצאות הנפשיות השליליות שבעבעו בסיר הלחץ מתחת למכסה ההדוק של האיום הכמו קיומי. צרפו לזה עצמאים שמטה לחמם נשבר עקב הסגר הכללי הממושך והמוגזם והעלייה באבטלה, וקבלו גל של תחלואה פיזית ונפשית הצפוי להתנפץ כעת לפתחם של צוותי רפואה שחוקים ועייפים.
דרוש שינוי בחיזוק החוסן של עובדי הרפואה
השחיקה של העובדים במערכת הבריאות מרקיעה שחקים בזמן שגרה, כפי שהודגם בסקר משרד הבריאות לפני שנתיים שתוצאותיו הקשות לא זכו להתייחסות רצינית. שחיקה בעבודה היא תופעה הכוללת תשישות פיזית ורגשית ותחושות של ניכור, ציניות, וכישלון. בד בבד עם העומס הצפוי להם מתחלואה חדשה ותחלואה ותיקה שהוזנחה, הרופאים והאחיות יידרשו להמשיך לטפל בחולי קורונה, שהגעתם לא רק שלא תפחת אלא אף עלולה להתגבר עם פתיחת הסגר הכללי וההדבקה הצפויה.
בנוסף, כל קבלה של חולה בשגרה החדשה מעמידה את הצוות הרפואי עצמו בסכנת הדבקה, מה שמצריך עבודה עם ציוד מיגון הנמצא עדיין במחסור, שלושה חודשים מתחילת המשבר. כל אלה מעמידים את הצוותים הרפואיים דווקא עכשיו בסכנה חמורה ביותר של שחיקה. לכך הכרח שתהיה התארגנות דחופה של מערכת הבריאות למתן מענה מניעתי וטיפולי.
על המענה לשחיקת צוותי הרפואה להינתן בשתי רמות: ברמת המערכת הגיע הזמן שההנהלות ייתנו דעתן לשיפור הרב הנדרש בתהליכי העבודה המסורבלים, בתנאי העבודה ובניהול הירוד. ברמת העובד יש לפעול לחיזוק החוסן ולמתן כלים להתמודדות. במילים אחרות, דרוש שינוי הן בסביבת העבודה והן באופן בו פועל העובד וחי בסביבה הזאת.
קיימות יוזמות ברוכות לשינוי, אך הן ספורדיות ואינן ניתנות מטעם המערכת שזו אחריותה וחובתה. לדוגמה מתוך תחושת שליחות אני עצמי מנחה כיום סדנאות מיינדפולנס בהן משתתפים עשרות רופאות ורופאים, והמטפחות יכולות וחוסן, אך זו טיפה בים.
להצדיע מעל כל במה לצוותי הרפואה ולהוציא מיליונים על מטס חגיגי מעל בתי החולים זו הוקרה ראויה, אך אין היא תחליף להשקעה הדרושה במערכת הבריאות בשגרה ולתמיכה הדרושה היום לצוותים כאוויר לנשימה. כרופא בקהילה החשוף לחולים מדבקים ואשר קיבל עד היום מסכת N95 אחת ויחידה הייתי מעדיף שהכסף יושקע בציוד מיגון שחסר.
הייתי גם רוצה שיהיו לי ביום יום יותר מעשר דקות לכל חולה. אבל כעת יש צורך דחוף בתוכנית תמיכה לחוסן הצוותים, בפתרון סוגיות תגמול על ימי בידוד בגלל חשיפה במסגרת העבודה, ובתמיכה בעצמאיות במקצועות הבריאות שהילדים הזקוקים לטיפולם אינם יכולים לקבל אותו היום וספק אם ישובו לעבודה, מה שעלול להחריף את המחסור בכח האדם במערכת הבריאות.
המשבר החברתי והכלכלי שנגרם מהתגובה האגרסיבית למגפת הקורונה יתגלגל מעתה גם לפתחה של מערכת הבריאות בתחלואה פיזית ונפשית לקראתה יש להיערך ואליה יש להכין את הצוותים.
הכותב הוא מומחה ברפואה פנימית ובמינהל רפואי, מרצה לניהול מצבי חירום ואסון באוניברסיטת ת"א, ממקימי צוות הטיפול במגפות
לפנייה לכתב/ת 
