מנדלבליט: אין מניעה מהטלת המנדט על נתניהו למרות כתב האישום
בתשובתו לבג"ץ לקראת הדיון בשאלת הטלת מלאכת הרכבת הממשלה על נאשם, טען אביחי מנדלבליט כי "על אף הקשיים המשמעותיים, אין עילה להתערבות שיפוטית". הוא אמר כי יש לבחון את סעיפי ההסכם הקואליציוני כשיתממשו, אך התריע מ"מודל משטרי חדש שאינו טבעי לשיטת המשטר בישראל"
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט טוען בתשובה שהגיש היום (ה') לבג"ץ כי אין מניעה משפטית להטלת מלאכת הרכבת הממשלה על ראש הממשלה בנימין נתניהו למרות כתב האישום שהוגש נגדו. "על אף הקשיים המשמעותיים הקיימים שמתעוררים בעניין, אין בהם כדי להקים עילה להתערבות שיפוטית, שמשמעותה היא שרוב חברי הכנסת יהיו מנועים מליזום הקמת ממשלה חדשה בישראל שח"כ נתניהו יעמוד בראשה", כתב מנדלבליט. הוא קרא גם שלא לפסול את ההסכם הקואליציוני, נושא שגם בו ידון בג"ץ, אך מתח עליו ביקורת קשה.
לעיון בעמדת היועץ המשפטי לממשלה לקראת הדיון בבג"ץ - לחצו כאן
לעיון בעמדת הכנסת לקראת הדיון בבג"ץ - לחצו כאן
לעיון בעמדת בית הנשיא לקראת הדיון בבג"ץ - לחצו כאן
מנדלבליט פרסם את עמדתו לקראת הדיון שיקיים בג"ץ ביום ראשון בעתירות שהוגשו נגד הטלת מלאכת הרכבת הממשלה על חבר כנסת שנגדו עומד ותלוי כתב אישום. "הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על חבר כנסת אשר הוחלט להגיש נגדו כתב אישום בעבירות חמורות הנוגעות לטוהר המידות, כמו גם עמידתו בראשות הממשלה, אכן מעוררת קשיים משמעותיים, במישורים שונים", כתב היועמ"ש.
"פסיקת בית המשפט שבה והדגישה, לאורך שנים ארוכות, את חשיבות ההקפדה על טוהר המידות בקרב נבחרי הציבור. כתב האישום שהוגש נגד המשיב 2 (נתניהו) חמור ביותר, ומייחס לו עבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים, שאותן עבר, לכאורה, בעת שכיהן כראש ממשלת ישראל.
"עמידתו של נאשם בפלילים בראשות הממשלה, אשר בין היתר נדרשת למנות בעלי תפקידים מרכזיים במערכת אכיפת החוק וברשות השופטת, מעצימה קשיים אלו", ציין היועמ"ש, "זאת בפרט לנוכח התבטאויות חריפות של המשיב 2 נגד מערכת אכיפת החוק, תוך הטלת דופי אישי בגורמים שונים הפועלים במסגרתה, ובשים לב להשלכות האפשריות של התבטאויות שכאלה – מצדו של הגורם הבכיר ביותר בהיררכיה השלטונית – על אמון הציבור במערכות החוק והמשפט", קבע מנדלבליט - אך ציין כאמור כי אין מקום להתערבות בית המשפט.
בנוגע להלכת דרעי-פנחסי, שנקבעה לפני יותר משני עשורים ושעוסקת בהעברת שרים וסגני שרים מתפקידם במקרים של כתב אישום, אמר היועץ: "בעוד שבעניין דרעי ופנחסי מדובר היה בהעברת שר וסגן שר מתפקידם על-ידי ראש ממשלה, בענייננו עסקינן בהטלת התפקיד להרכבת ממשלה או בכהונה כראש ממשלה לאחר מכן. כידוע, מעמדו של רה"מ הוא מעמד מיוחד, השונה ממעמדם של שרים וסגני שרים. משמעות התפטרותו שונה ותוצאותיה מרחיקות לכת, וכפיית התפטרותו מהווה התערבות משמעותית הרבה יותר בהליך הדמוקרטי מזו הנובעת מפיטורי שר".
מנדלבליט הזכיר כי סעיף בחוק יסוד: הממשלה קובע: "כהונתו של ראש ממשלה תופסק באופן מידי רק לאחר פסק דין סופי".
עוד הסביר היועמ"ש: "אין בסיס להתערבות שיפוטית בשיקול דעתו של נשיא המדינה בעניין הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על נתניהו, ככל שרוב חברי הכנסת אכן יבקשו מנשיא המדינה להטיל את הרכבת הממשלה עליו.
"החוק קובע, באופן מפורש, כי לו תוגש לנשיא המדינה בקשה של לפחות 61 מחברי הכנסת להטיל את הרכבת הממשלה על מי מהם, אזי 'יטיל הנשיא', לשון ציווי, את הרכבת הממשלה על חבר הכנסת", הוסיף, "בלשון מפורשת, חד-משמעית וברורה, וזאת בהינתן תכלית הוראת חוק היסוד המטילה את כובד ההכרעה בדבר זהות חבר הכנסת שיקבל את תפקיד הרכבת הממשלה על המערכת הפוליטית".
על הטענה שאיסור ניגוד העניינים פוסל את נתניהו מלכהן כראש ממשלה, ציין מנדלבליט כי "היא אינה מבוססת כהלכה. פסילה של בעל תפקיד ציבורי בעילה של ניגוד עניינים מחייבת בחינה של היקף העניינים שבהם הוא יהיה מנוע, למול מכלול תחומי האחריות המסורים לו מכוח תפקידו".
מנדלבליט התייחס גם לעיתוי שבו ייכנס נתניהו לתפקיד: "ההכרעה בעניין הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על המשיב 2 מתבקשת בשעת חירום לאומית חסרת תקדים - הן בשל המצב הפוליטי חסר התקדים בו אנו מצויים מזה כשנה וחמישה חודשים, לאחר שלוש מערכות בחירות לכנסת והן בשל מצב החירום הלאומי בו מצויה המדינה בהתמודדות עם מגפת הקורונה, על כלל הקשיים הכרוכים בכך".
עוד הוא קבע כי "הכרעה בסוגיה מחייבת להביא בחשבון גם את המצב הפוליטי חסר התקדים במדינה, ואת העובדה שלאחר ניסיונות ארוכים וממושכים ביותר, נראה כי קרב הרגע שבו יעלה לבסוף בידה של המערכת הפוליטית להביא להצגת ממשלה שתזכה לאמון הכנסת, שתוכל להתחיל לפעול תוך זמן קצר ותידרש לאתגרים הגדולים המונחים לפתחה".
בתשובה שהגיש באמצעות מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, ענר הלמן, ועורכי הדין רן רוזנברג, אבישי קראוס ואודי איתן, קבע מנדלבליט: "לא ניתן לשלול באופן קטגורי את האפשרות כי בנסיבות קונקרטיות חריגות, תקום עילת נבצרות תפקודית הנובעת מכך שראש הממשלה נאשם בפלילים. ואולם, במצב הדברים הנתון, מכלול הנסיבות הרלוונטיות הקיימות, אינו מבסס עילה לקביעה שיפוטית לפיה נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו".
ביחס לטענות השונות שהועלו בנוגע להסכם הקואליציוני, היועמ"ש סבור כי על-פני הדברים, הסדרים מסוימים שנקבעו בהסכם הקואליציוני מעוררים קשיים משמעותיים. עם זאת, לדעת היועמ"ש אין עילה לפסילת ההסכם הקואליציוני בשלב שבו אנו מצויים כעת. היועמ"ש מציין כי בחינת חוקיות הסדריו השונים של ההסכם הקואליציוני, "נכון שתיעשה בשלב הוצאתו של ההסכם מן הכוח אל הפועל".
היועמ"ש הסביר כי "ההסכם הקואליציוני טומן בחובו הסכמה לקידום שינויים חוקתיים משמעותיים, ובכלל זה יצירת מודל משטרי חדש שאינו טבעי לשיטת המשטר בישראל. ההסכם אף כולל, בין היתר, סעיפים שמבקשים לשנות מיחסי הכוחות שבין הממשלה לבין הכנסת, ובין סיעות האופוזיציה לבין סיעות הקואליציה, בתוך הכנסת פנימה. ההסכם הקואליציוני אף קובע כי בתקופת החירום שהוגדרה בו יוקפאו מינויים ואיוש תפקידים בשירות הציבורי, לרבות מינויים לתפקידים בכירים ביותר, הכוללים גם מינויים במערכת אכיפת החוק. על כך ביקש ההסכם להוסיף הוראות, הנוגעות לזהות חברי הכנסת שיכהנו בוועדה לבחירת שופטים".
מנדלבליט העלה קושי בנוגע למינוי של אוסנת מארק לחברה בוועדה למינוי שופטים. "על פי הסיכום בין הצדדים, נציגת גוש הליכוד תהיה מי אשר משובצת במקום ה-38 ברשימת הליכוד, אוסנת הילה מארק", כתב היועמ"ש. "על פי תוצאות הבחירות האחרונות, למפלגת הליכוד 36 מנדטים בלבד. משמעות הדברים היא כי גב' מארק תזכה לכהן כחברת כנסת רק ככל שלפחות שני חברי כנסת מטעם הליכוד יתפטרו מן הכנסת מסיבה זו או אחרת.
"ככל הנראה כוונת מחברי ההסכם היא כי בהתאם להוראות החוק הנורבגי אליו התייחסנו לעיל, תיכנס הגב' מארק לכנסת ואזי ניתן יהיה לבחור בה לכהונה כחברת הוועדה למינוי שופטים. עניין זה מעורר קשיים ניכרים. בחירת ח"כ שניתן להחליט כי הוא מסיים את כהונתו בכנסת וכפועל יוצא פוקעת חברותו בוועדה, במצב דברים בו שרים או סגני שרים יתפטרו מתפקידם ויחזרו לכהן, מעמיד את חה"כ חבר הוועדה במצב בעייתי אשר עלול לפגוע בעקרונות של עצמאות ואי-תלות, כמתחייב מחבר הוועדה".
קושי נוסף שהיועמ"ש מעלה הוא "בכל הנוגע להשפעה המצטברת על כוחה של הכנסת לפקח על הממשלה, וכן על מעמדה ועצמאותה. זאת, בין היתר, בשים לב להוראות ההסדר המאפשרות קידום חקיקה רק ביחס להתמודדות עם משבר הקורונה ההסכם המכרסם בכוח זה בהקשרים שונים – למשל בקשר לאפשרות לבחור ראש ממשלה מחליף בהצבעת אי אמון, בהסכמה בדבר אי-בחירת חברי אופוזיציה לכהונה בוועדה לבחירת שופטים אף יצירתו של מוסד חדש בדמות 'ראש ממשלה חלופי' תוך עיגונו בחוק יסוד: הממשלה, וחלוקתה הבינארית של הממשלה לשני גושים הנותנים דין וחשבון לראשים שונים אינה טבעית לשיטתנו המשטרית ומקימה קשיים".
מנדלבליט הוסיף: "ההסדרים הפרטניים יחייבו בתורם בחינה קפדנית, בין במעלה הליך החקיקה, בין ברמה מינהלית, כדי לוודא שהקשיים המשמעותיים הניכרים כבר על פני השטח, ואשר הוצגו לעיל, ואלה שעוד יתגלו במעלה הדרך, יקבלו מענה כנדרש. מכל מקום, ההכרעה הסופית בדבר חוקיותם וחוקתיותם של ההסדרים הפרטניים, צריכה להיבחן רק לאחר שהליכי החקיקה יושלמו, ועל רקע הפעלתם המעשית של הוראות ההסכם. מכל מקום, היועמ"ש מצא להציב 'תמרורי אזהרה' ברורים ביחס לחלק מהוראות ההסכם וליישומו בהמשך הדרך, אף אם לעמדתו אין מקום לפסילת ההסכם כולו או פסילת חלק מהוראותיו".
בדיון שנקבע ליום ראשון יצלול בג"ץ לראשונה לסוגיה הנפיצה. העותרים מבקשים למנוע מבנימין נתניהו לכהן כראש ממשלה במקביל למשפט שבו הוא מואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים.
בעתירות ידונו 11 שופטים, ובראשם נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות. לצדה ישבו בהרכב המשנה לנשיאה השופט חנן מלצר, והשופטים ניל הנדל, עוזי פוגלמן, יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, מני מזוז, ענת ברון, ג'ורג' קרא, ודוד מינץ. להרכב מונו השופטים הוותיקים ביותר. שש עתירות קודמות בנושא נדחו על הסף מטעמים פרוצודורליים, שלפיהם העתירות הוגשו מוקדם מדי.
את העתירות הגישו כמה גופים: סיעת יש עתיד- תל"ם, התנועה לאיכות השלטון, קבוצה של 123 אנשי ביטחון, רוח והיי-טק, עמותת "חוזה חדש", משמר הדמוקרטיה, התנועה לטוהר המידות, העמותה לדמוקרטיה מתקדמת ועו"ד שפיק רפול.
גם הכנסת ובית הנשיא קראו לדחות את העתירות
זמן קצר לאחר מנדלבליט, גם הכנסת הגישה לבג"ץ את עמדתה בנושא. הכנסת טענה כי היא אינה סבורה שיש מקום להתערבות שיפוטית בהחלטה של חברי הכנסת לתת אמון בממשלה, גם אם הוגש כתב אישום נגד ראש הממשלה העומד בראשה. הכנסת אינה רשות מינהלית, ועל כן אין לבחון את סבירות החלטותיה. עוד נטען כי "מדובר בהחלטה פוליטית במהותה, אשר מתקבלת על בסיס מנעד רחב ביותר של שיקולים, ועל כן אין מקום שבית המשפט ייכנס לשדה פוליטי זה ויערוך בעניינה ביקורת שיפוטית.
"באשר להסכם הקואליציוני הובהר בתגובה כי הוא קובע שינויים משטריים משמעותיים אשר המקום לבחון אותם הוא בכנסת בשלבי חקיקתם ואין מקום להתערבות שיפוטים בטרם הסתיים הליך החקיקה. באשר לסעיפי ההסכם אשר משנים את האיזונים בין הכנסת לבין הממשלה (כגון: הקפאת חקיקה לתקופה של חצי שנה והרכב ועדות הכנסת) נדרש ליבון נוסף, אך גם בעניין זה אין מקום להתערבות שיפוטית, אלא יש לבחון את הדברים בשלב היישום שלהם, ולאחר שיתקבלו ההחלטות המהותית בכנסת בסוגיה זו".
בית הנשיא הגיש אף הוא את עמדתו לבג"ץ באמצעות היועצת המשפטית לנשיא המדינה, אודית קורינלדי-סירקיס: "הסוגיה המועלית על ידי העותרים, היא סוגיה עקרונית, הראויה לדיון ונתונה להכרעתם של הכנסת ובית המשפט הגבוה לצדק, אך היא איננה עומדת לפתחו של נשיא המדינה ואין מקום לדון בה במסגרת סמכותו של נשיא המדינה לפי סעיף 10 (ב) לחוק יסוד: הממשלה. על פי סעיף 10 לחוק יסוד: הממשלה, הליך הרכבת הממשלה עבר לכנסת ומוקד ההכרעה בשאלת מועמדותו של חבר כנסת לתפקיד הרכבת הממשלה מונח לפתחם של חברי הכנסת שהם נבחרי הציבור, ולא לפתחו של נשיא המדינה".
עוד ציין בית הנשיא כי "ניסיונם של העותרים 'להיתלות' בסמכותו של נשיא המדינה לפי סעיף 10(ב) לחוק יסוד: הממשלה, כפתח לביקורת שיפוטית בסוגיה זו ולהעמיד את נשיא המדינה במרכזה – דינו להידחות וזאת מפני שניסיון זה אינו עולה בקנה אחד עם ההסדר החוקתי הקבוע בחוק יסוד: הממשלה ואף אינו מתיישב עם עקרון חסינותו של נשיא המדינה והיקפה המצומצם של הביקורת השיפוטית על החלטותיו".
לפנייה לכתב/ת 
