כשהחלה המפולת בבורסה בעקבות משבר הקורונה, יהודה בן אסאייג, 58, מנכ"ל מנורה מבטחים, נכנס לכוננות ספיגה. בן אסאייג זכר היטב מה קרה לשווקים במשבר 2008, אז ניהל את בית ההשקעות של הקבוצה - מנורה מבטחים פיננסים. הוא כבר היה מוכן לשידור חוזר של יציאת כספים מאסיבית של הציבור משוק ההון, אבל הוא גילה שהפעם המצב שונה. "הופתענו לטובה", הוא אומר.
"ניהלתי את בית ההשקעות מנורה מבטחים פיננסים בזמן המשבר ב־2008, וכמות הפדיונות בקופ"ג ובקרנות הנאמנות הייתה פי כמה וכמה ממה שראינו במשבר הזה. אפשר לומר שהחינוך הפיננסי בציבור השתפר, והקשיבו לקולות שקראו לציבור לא לעשות צעדים נמהרים שאי־אפשר לתקן אותם. בפועל נמשכו הרבה פחות כספים מכפי שהערכנו שיקרה".
ומה לגבי מעבר כספים למסלולים סולידיים בפנסיה?
"בימים של הירידות החדות בשוק ההון ראינו אמנם יותר פניות בקצב גבוה, אבל זה דעך מהר מאוד. בסך הכל כמות השינויים ממסלולים מסוכנים לסולידיים הייתה מתונה. בדיעבד אפשר לומר שזה נכון, כי משיעור ירידה של 30% במדדים המובילים, זה הצטמצם בחלק מהמקרים לפחות מ־10%. את התיקון הזה הרוויח מי שלא ברח בשיא המשבר".
האם ראיתם עלייה במשיכת כספי פיצויים, שנובעת מלחץ כלכלי?
"צריך לזכור שרוב העובדים הוצאו לחל"ת, כלומר לא יכולים למשוך כספי פיצויים. גם לגבי מי שפוטר אולי נראה את הכסף הזה יוצא רק בחודשים מאי־יוני. אפשר לצפות שאם גל הפיטורים יתגבר, נראה יותר פניות לפדות את כספי הפיצויים והיקף הפניות יהיה חיישן טוב למצוקה הכלכלית בציבור".
נרשמה פגיעה בחיסכון הפנסיוני בעקבות הירידות בשווקים. מה צריכים לעשות אנשים הנמצאים לפני פרישה, אחרי שגילו שהקצבה שלהם תהיה נמוכה יותר בעקבות הנפילות בבורסה?
"קשה להתייחס באופן כללי, כי יש הרבה פרופילים: האם מי שפורש אמור לקבל כספים מקרן פנסיה, קופת גמל או מביטוח מנהלים ובאיזה מסלול. לכל אחד מאפיינים שונים ערב הפרישה, ורמת התיקון הצפוי לו לאחר הפרישה. ובכל זאת, למי שאמור לפרוש בימים אלה, אני ממליץ לדחות את הפרישה בשלושה חודשים אם הוא יכול, כדי להספיק וליהנות מהתיקון שהשוק יעשה, כפי שעשה בחודש האחרון. צריך לזכור שרוב הציבור נמצא במסלול הכללי, והירידה שאפיינה את המסלול הכללי לא הייתה דרמטית, ועומדת בממוצע על 7%־9%. זה אמנם כואב, אבל הנחמה שלי אליהם היא שאמנם הקצבה הראשונית נפגעה, אבל אם השוק מתקן, והם עדיין במסלול קצבתי תלוי תשואה, הקצבה השוטפת תתקן כלפי מעלה ככל שהשוק יתקן".
ומה לגבי האוכלוסייה הצעירה יותר, האם המשבר אמור לשנות משהו בהתנהלות החיסכון הפנסיוני שלה?
"אין להם מה לחשוש בכלל. המשבר הזה יהיה אפיזודה חולפת עד שהם יגיעו לתאריך הפרישה".
מנורה מבטחים היא אחת מקבוצות הביטוח הגדולות בישראל המנהלת 220 מיליארד שקל, ובתוכם גם קרן הפנסיה הגדולה בישראל, כך שלבן אסאייג יכולת לקבל תמונה טובה על מצב המשק. מהנתונים שהוא חשוף אליהם, הוא מרגיש בקיפאון שהביא עימו משבר הקורונה: "אנחנו רואים את תנועת העובדים ממעסיק למעסיק, באמצעות תזוזות הכספים בחיסכון הפנסיוני. המשק הישראלי מתאפיין בתנועה בקצב גבוה, אבל מאז החל המשבר זה השתנה: מעבר עובדים בין מעסיקים, התחלה של עבודה - הכל כמעט קפא לחלוטין. בתחילת המשבר התזוזות עוד היו סבירות, אבל היום יש ירידה משמעותית בפעילות הזו".
ולמרות המצב שהוא מתאר, בן אסאייג אופטימי לגבי העתיד: "אני נמצא בצד האופטימי של התחזיות. להערכתי הפגיעה בתוצר ב־2020 לא תהיה גבוהה, וב־2021 יהיה תיקון משמעותי של הפגיעה הזו בארץ ובעולם".
מאיפה האופטימיות הזו?
"חוויתי בקריירה הניהולית שלי 4 משברים, והצלחתי להבין שהטכנולוגיה, הניידות והתקשורת המתקדמת, שמייעלת את תהליך העברת האינפורמציה, יוצרות תהליך כלכלי הרבה יותר מהיר ממה שראינו בעבר, גם בעיתות צמיחה וגם ביצירת משבר. גם ההתפשטות המהירה של הקורונה נבעה מהניידות בעולם, והמהירות שבה אנשים יכלו להגיע ממקום למקום. התנועה של אנשים, סחורות וכספים הרבה יותר מהירה מבעבר, ולכן על אף עומק המשבר, להערכתי תהליך השיקום מהמשבר הזה יהיה מהיר. קשה לראות את זה כשאתה נמצא בעיצומו של משבר, הכל נראה רע וכל התחזיות שליליות, ואתה מוצף בחדשות קשות על מספר הנדבקים, המונשמים והמתים. אבל בניתוח קר, כשמסתכלים על תהליכים כלכליים בעת החדשה, יש סיכוי להתאוששות הרבה יותר מהירה ממה שחושבים שיהיה. אולי אני מטבעי אופטימי מדי, אבל אני גם רואה במשבר הזה תחומים ששיגשגו, ובנסיבות שנוצרו יוכלו להאיץ את הצמיחה הכלכלית במשק".
מה למשל?
"ניקח את התשתיות. אמנם במקומות מסוימים העבודות נקטעו, אבל כשאני מסתכל מהחלון במשרד על עבודות הרכבת, אז מעולם לא ראיתי אותן מתקדמות בקצב כל כך מהיר כמו עכשיו. היו שניצלו את הזמן הזה להאצת עבודות התשתית, ויהיה לזה השלכות חיוביות על הצמיחה".
ובכל זאת, אנחנו רואים מעל מיליון איש שלא עובדים היום. זה לא מטריד?
"זו נורת אזהרה למצב החברתי של המשק ולמי שצריך לנהל את הסיטואציה הזו, אבל פחות נורת אזהרה למצב הכלכלי. חברות מפטרות כדי להתייעל, ולייצר יותר תפוקה בפחות כוח אדם. להערכתי גל המובטלים בתקופה הקרובה יגדל, וצריך לנסות ככל האפשר לעודד תעסוקה חלופית, ויש אפשרות: השקעות גדולות בתשתית, במיזמים מרובי תעסוקה שאפשר לייצר, הכשרות והסבות מקצועיות".
ראינו הרבה מעסיקים חזקים כמוכם שהוציאו עובדים לחל"ת. זה לא ניצול לרעה של המצב כדי לשפר רווחיות?
"התאוריה הזו לא מסתדרת לי עם העקרונות הכלכליים שאתה צריך לנהל עסק. אתה לא אמור להשאיר עובדים - גם לא במשבר - אם אין לך צורך בהם. תאמיני לי, שאף מנהל לא רוצה לפטר עובדים כדי 'לנצל הזדמנות'. המשבר יוצר ירידה בהיקף הפעילות, ומכאן הצורך של המנהלים לצמצם הוצאות. מנהלים מפטרים כשהם לא רואים צורך להעסיק עובדים כתוצאה מירידה ברמת הפעילות או צפי לכך".
האם לדעתך צריך לסבסד שכר כדי לעודד מעסיקים להחזיר את העובדים?
"קביעת סדר עדיפות את מי לסבסד ומי לא מאוד מסובכת. צריך לזכור שבסוף הכסף לא מגיע מהשמיים. הסבסוד הזה מגיע מהקופה ציבורית, וכולנו נממן אותו באמצעות מסים והלוואות, ולכן התעדוף צריך להיעשות בצורה הכי מדויקת. צריך לטעמי להקל עם מי שהיכולת שלו לחזור לשגרה קשה יותר. אין לי ספק שאצל עצמאים זו נקודה חלשה - בעל עסק שהושבת לחודשיים צריך עזרה ותמיכה של זה".
רבים מבקרים את תוכנית הסיוע של משרד האוצר למשק, שהיקפה עומד על 80 מיליארד שקל, על כך שיש להרחיב אותה. בן אסאייג לא שותף לביקורת הזו. הוא חושב שהיקף התוכנית אמור להספיק כדי לסייע למשק, אך הבעיה נמצאת בצד היישום. "הוקצו סכומים משמעותיים - 80 מיליארד זה הרבה כסף. בפועל זה לא מגיע למקומות הנדרשים ובמהירות הנדרשת. אני מבין חלק מהביורוקרטיה, כי צריך למיין ולוודא שהכסף מגיע למקומות שבאמת צריך ונכון לתת. יחד עם זאת, צריך לדעת בעיתות האלה לשחרר, ולספק במהירות את החמצן למי שצריך".
מה ההשלכות של העיכובים?
"אם הכספים לא יגיעו במהירות, עלול להיווצר כדור שלג - עשרות אלפי עצמאים שקורסים, ומקריסים אחד את השני: עצמאי שקורס ולא סוגר חובות לספקים, גורם לספק שלו לקרוס, ואז הספק נופל ומפיל את הספק שלו".
מדברים הרבה על הבנקים שצריכים "להיכנס מתחת לאלונקה" ולסייע למשק. מה איתכם המשקיעים המוסדיים? גם לכם יש סכומים רבים נזילים ופנויים להשקעות.
"אנחנו נכונים להצטרף לבנקים במתן האשראי, ולהיות מקור מימון. כמו כן, השאיפה שלנו לקחת חלק במימון פרויקטים של תשתית הייתה, תישאר ואף תגדל. המדינה יכולה להאיץ ולעודד את התהליכים האלה, וזאת במקום שאשלח היום אנשים לקצות העולם לחפש השקעות - מה שממילא לא אוכל לעשות בתקופה הקרובה. נכון יהיה לנצל את הזמן הנוכחי ולזרז תהליכים של פרויקטים בתשתיות המשק הישראלי: מתחבורה, אנרגיה ירוקה, התפלה. אפשר לתת לכך גב מצד הרגולטור, שישחרר החלטות של ועדות תכנון, ולהאיץ את התהליכים האלה, שייתנו תנופה למשק כולו".
ומה לגבי סיוע שלכם לעסקים קטנים ולעצמאים, הנפגעים המרכזיים במשבר?
"אני בעד להאיץ את היוזמות של הקמת קרנות השקעה והלוואה לעצמאים בערבות מדינה. אפשר גם כלקח מהמשבר לבחון לייצר איזשהו מכשיר חיסכון לטווח ארוך לעצמאים, שניתן יהיה לפדות ממנו קצבה במשברים קיצוניים כמו המשבר שראינו".
יהודה בן אסאייג חושב שלצד היוזמות השונות לסייע למשק, חשוב לא פחות גם למצוא מקורות מימון לאותן תוכניות. "הייתי לאחרונה בשיחת ועידה בזום עם מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד בפורום של בכירים במשק", מספר בן אסאייג. "תקפו אותו מכל כיוון, על מגזרים שצריך לעזור להם, אבל השאלה היחידה שלא נשאלה בפורום הזה היא מה צד המקורות לתוכניות הסיוע. בשיח הזה צריך לתת משקל לשאלה מאיפה להביא את הכסף. אסור שניכנס לסחרחורת שקשה לשלוט בה", אומר בן אסאייג.
בן אסאייג מאמין שאחת הדרכים היא באמצעות קיצוץ בפנסיה התקציבית, שמקבלים רבים מגמלאי המגזר הציבורי. מדובר בהסכמים שנחתמו בעבר הרחוק, המביאים לכך שבמגזרים מסוימים כמו מערכת הביטחון, המשפט והאקדמיה, קצבת הפנסיה יכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים בחודש, כאשר חלק מרכזי ממנה ממומן מקופת המדינה. בסך הכל מימון הפנסיה התקציבית עולה למדינה מדי שנה מעל ל־20 מיליארד שקל. "הפנסיה התקציבית היא גיבנת ענקית שרוכבת על הכלכלה הישראלית, וקשה לי להאמין שלא ייגעו בה. משבר הוא הזדמנות לגעת במקומות כואבים, שבעת רגילה לא נוגעים בהם".
מה צריך לעשות?
"צריך לשנות את המנגנון של הפנסיות הללו כך שיהיה דומה יותר למנגנון הפנסיה שרוב העם מקבל. גובה הקצבה לא יכול להיות תלוי רק בהפרשות של המדינה, אלא גם בשוק ההון, במצב המשק ובעוד דברים. המנגנון צריך להיות יותר דינמי, ולא כזה שנותן את אותה קצבה תמיד, בכל מחיר וללא שום תנאי. לא יכול להיות שהמשק ייפגע, הצמיחה תרד, ומקבלי הפנסיה התקציבית יקבלו את אותה קצבה בלי שום עדכון".
פורסם לראשונה: 08:51, 01.05.20
