חכו עם השמפניות. פוטין עוד לא נפרד מאסד

סקר שפורסם באתר רוסי נידח עורר ספקולציה גלובלית שלפיה הקרמלין מאס בשליט סוריה. מאיפה זה בא? חפשו את האינטרס של יבגני פריגוז'ין

קסניה סבטלובהפורסם: 30.04.20 , 16:29

ולדימיר פוטין ובשאר אסד(צילום: AP)

לפני כעשרה ימים התפרסם באתר הרוסי הלא המוכר fznc.world סקר מפתיע שלפיו אזרחי סוריה לא מרוצים מהשחיתות בארצם (מי היה מאמין), ושהפופולריות של בשאר אסד נמצאת בשפל. הבחירות לנשיאות בסוריה אמורות להתקיים ב-2021, והסקר מביע ספק בכך שאסד יוכל "להיבחר שוב לתפקידו". בתקשורת הסעודית, הקטארית, בישראל ובכמה כלי תקשורת בארה"ב קפצו על הסיפור כמוצאי שלל רב ותהו אם רוסיה באמת מתכננת מהפך שלטוני בסוריה.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

ובכן, קודם כדאי לבחון את מהימנות המקורות שכולם ניזונים מהם. הסקר (שהורד בינתיים מהאוויר אך דיווח עליו נותר במקומות אחרים) התפרסם באתר שנמצא בבעלותו של יבגני פריגוז'ין, אוליגרך המקורב לוולדימיר פוטין, והבעלים של חברת האבטחה הפרטית "ואגנר" שפועלת בסוריה, בלוב ובמדינות אפריקניות אחרות. הוא בעל אינטרסים רבים בסוריה. כלי תקשורת רוסיים שהדהדו את ממצאי הסקר ופתחו בדיונים בדבר החלפת אסד, שייכים גם כן לפריגוז'ין.

בעוד אין ספק שרק גורם אחד ברוסיה מקבל את ההחלטות החשובות, בהנהגה ובאליטה העסקית הרוסית קיימות דעות שונות ולעיתים אף מנוגדות ביחס לסוריה ולנשיא אסד. בשנה האחרונה הלינו אנשי עסקים רבים ברוסיה על כך שהם לא מצליחים להפיק תועלת מהדומיננטיות בסוריה ולזכות בחוזים רווחיים, בעיקר בתחום האנרגיה. בתחילת השנה חתם פריגוז'ין על שורה של הסכמים עם הממשל הסורי, אך נראה שבין חתימה על החוזים לבין יישומם יש פער רב.

פריגוז'ין (משמאל) עם פוטין(צילום: AP)

אפשרות שנייה היה של חוסר שביעות רצון במוסקבה מהתנהלותו של אסד, שקיימת כבר שנים רבות, ובעת המשבר הנוכחי הגיעה לנקודת הרתיחה. ואפשרות נוספת שאין להוריד מהשולחן, היא העברת שמדובר במסר מורכב ואף סותר למערב, שמנסה כעת בכל כוחו לפענח: מה רוסיה רוצה?

אך בין אם מדובר בסכסוך עסקי של האוליגרך הכל-יכול עם המשטר הסורי או במסר שמועבר מטעם הקרמלין לדמשק באמצעותו, דבר אחד ברור: רוסיה לא נמצאת בסוריה בשביל אסד, אלא בשביל רוסיה, וכל עוד אסד משרת את האינטרס הרוסי – הוא יישאר.

אסד רחוק מלהיות שותף אידאלי ובמוסקבה מלכתחילה לא היו אשליות לגביו, אבל כרגע הוא היחיד שיכול להעניק גושפנקא רשמית לרוסים "שהוזמנו" לסוריה על ידי ההנהגה במדינה.

החלפתו של אסד מסוכנת מדי. בעבר האופציה הזאת כבר נשקלה ונדחתה על ידי הקרמלין. כל דמות אחרת מתוך מעגלי המשטר הסורי מיד תודר ממוקדי קבלת ההחלטות ותהפוך ללא רלוונטית (דוגמה לכך הוא סגן הנשיא לשעבר פארוק א-שרע). מנגד, כל דמות מחוץ למעגלי המשטר לא תוכל לשלוט על מנגנוני הביטחון, ליהנות מתמיכת האיראנים שמזרימים נשק, נפט וכוח אדם, ולתת גב מלא לנוכחות הרוסית בסוריה.

לכן את התגובות בעולם יש לקחת בערבון מוגבל. ברור שבמדינות המפרץ ובשורות האופוזיציה הסורית מעדיפים לפרש את הסקר הרוסי כקרן אור בודדה המבשרת על שינוי משמעותי עתידי בסוריה. הרי הישארות אסד תוקעת את תהליך השיקום ואת הסיוע ההומניטרי שסוריה כל כך זקוקה להם.

לישראל מומלץ להישאר מציאותית ועם שתי רגליים על הקרקע. רוסיה לא מתכוונת לצאת מסוריה ולהיפרד מהבסיס האווירי בחמימים ומהבסיס הימי בטרטוס (ברשותה גם בסיס מסוקים באזור קמישלי). קרוב לוודאי שבשנים הקרובות יישאר אסד על כסאו חרף חוסר שביעות הרצון ממנו במוסקבה, והוא ימשיך להיות עמוד התווך הן עבור האיראנים שנהנים מהכאוס והן עבור הרוסים. האסטרטגיה של פוטין לקידום וביסוס מעמדה של רוסיה במזרח התיכון נותרה בעינה, וכך גם האיש שלו – בשאר אסד.