פורסם דו"ח גרטנר: הילדים גם נדבקים, וגם מדביקים
מהדו"ח שהממשלה חיכתה לו, ומבוסס על מחקר בבני ברק, עולה כי אמנם ילדים נוטים לחלות פחות בנגיף, וגם סיכוייהם להדביק נמוכים יותר משמעותית - אך הם לא אפסיים. ההמלצות: פתיחת מערכת החינוך באופן מדורג, ובפריסה על פני זמן
דו"ח גרטנר, שלו חיכו בממשלה לפני ההחלטה אם להחזיר את מערכת החינוך, פורסם - ולפיו הילדים גם נדבקים בנגיף הקורונה, וגם מדביקים. אמנם אחוזי ההדבקה וההידבקות נמוכים יותר, אך הם קיימים. מודל הערכת הדבקת ילדים מבוסס על בתי אב בבני ברק.
ההתמודדות עם משבר הקורונה - עדכונים אחרונים
כן לכיתות, לא לגנים
: "בלבול מוחלט, בר סימן טוב משגע את כולם"
הרכבת תחזור רק עוד יותר משבועיים - בהדרגה
המורים והגננות הפגינו
: "לא לסכן צוותים וילדים"
הסגר בירושלים יתחדש, בבני ברק לא יחזרו ללימודים
בתוצאות הדו"ח נכתב שבבדיקה שנערכו לגבי סיכויי התחלואה בבתי אב, "כתלות בגיל ובהינתן בן משפחה חיובי, ולאחר שהורדנו את החולה הראשון בכל בית אב, ניתן לראות שילדים נוטים לחלות פחות, ושהסיכוי שלהם לחלות עולה עם הגיל. יחד עם זאת, ניתן לראות שתינוקות עד גיל שנה הם בעלי סיכוי גבוה לחלות ביחס לשאר הילדים במשפחה. הסבר אפשרי הוא שתינוקות דורשים טיפול צמוד/הנקה מהוריהם, ולכן אם ההורים חולים, הסיכוי של התינוקות לחלות גדול בהשוואה לשאר הילדים".
במחקר זה נעשה שימוש בשני מודלים. מודל ההדבקות במשפחה מצביע על כך שסיכוי ההידבקות של ילדים נמוך מזה של מבוגרים (20-50% ביחס למבוגרים), כאשר ילדים צעירים נדבקים פחות. אותו מודל מצביע על כך שסיכוי הילדים להדביק הוא 25% עד 75% ביחס למבוגרים, עם תלות נמוכה בגיל הילד. המודל השני מצביע גם הוא על כך שסיכוי ההידבקות של ילדים נמוכים מאלו של המבוגרים, אך אינם זניחים.
ההבדל השיעור ההדבקה בולט יותר עבור ילדים עד גיל 10. לפי המחקר, הסיכוי להידבק עד גיל 20 הוא 30% עד 50% ביחס למבוגרים ועד גיל 10 הוא 20% עד 40% ביחס למבוגרים.
מחברי הדו"ח ממליצים לפתוח את מערכת החינוך באופן מדורג. "בכל הנוגע למערכת החינוך שאלה מרכזית היא באיזו מידה הדבקה בתוך מוסדות החינוך תשפיע על קצב התפשטות המגפה הכולל בארץ", כתבו. "על מנת לענות על שאלה זו יש צורך להתייחס למאפייני ההדבקה, למאפיינים חברתיים של מוסדות החינוך (ריבוי מפגשים בין ילדים), ולמידת היישום של כללי הריחוק החברתי ודרישות שמירת ההיגיינה במוסדות אלו. בהתחשב בכל אלו פוטנציאל ההשפעה של פתיחת מערכת החינוך על התפשטות המגיפה עשוי להיות משמעותי, אך לא ניתן להעריכו בצורה ודאית בשלב זה".
"היות ופוטנציאל ההשפעה של פתיחת מערכת החינוך על התפשטות המגפה עשוי להיות משמעותי, אנו ממליצים למקבלי ההחלטות לנהוג במשנה זהירות, ובשלב זה לבצע את פתיחת מערכת החינוך והחזרה ללימודים, באופן מדורג ובפריסה על פני זמן תוך כדי ניטור ובקרה כמומלץ בהמשך", כתבו. "מאחר והמסקנות לגבי היכולת של ילדים להדביק אחרים הן ראשוניות בלבד, יש להמשיך לעקוב אחר הנושא באופן שיטתי. לפיכך, פתיחת מערכת החינוך צריכה להיות מלווה במערך ניטור ובקרה. בפרט , מומלץ להקים מערך שיאפשר ניטור ומעקב אחר מצב התחלואה במוסדות החינוך מרגע פתיחתם, חלקם או כולם".
לפי הדו"ח, הניטור יאפשר זיהוי מיידי של מוסדות חינוך בהם ימצא חולה חיובי מקרב התלמידים או צוות העובדים. לאחר זיהוי חולה במוסד חינוך כלשהו, מומלץ לבצע מעקב אחר מצב ההדבקות במוסד ובקרב משפחות החולים ולנקוט צעדי מנע להתפשטות ההדבקה, עד כדי סגירת המוסד/ות או מערכת החינוך כולה. לשם כך יש לבנות תכנית שכוללת הגדרת קריטריונים לרמת ההתערבות הנדרשת. יתר על כן, מומלץ לבצע בדיקות סקר במוסדות החינוך באופן יזום על מנת לקבל תמונת מצב עדכנית ולמנוע הדבקה והתפשטות המגפה דרך מוסדות החינוך.
מחברי הדו"ח הסבירו כי מסקנותיו גובשו באמצעות מחקר בבני ברק. לדבריהם, "הנתונים נלקחו משני מקורות מידע. מקור הנתונים הראשון הינו מאגר מידע המכיל את מספרי הזהות וכתובות המגורים של כל תושבי העיר שנולדו עד ל-24 במרץ 2020. התושבים חולקו למשפחות לפי כתובת מגוריהם ושם משפחתם. מקור הנתונים השני הינו מאגר הנתונים של משרד הבריאות הכולל תוצאות בדיקות המעבדה לזיהוי קורונה, והחקירות האפידמיולוגיות המתבצעות על-ידי המשרד".
לפי המחברים, "התבצעה הצלבה בין שני המאגרים לפי מספרי הזהות, ונשלפו כל האנשים שעברו בדיקת קורונה. משפחות שבהן כל בני המשפחה עברו לפחות בדיקת קורונה אחת עד ל-23 באפריל, ונמצא בהן לפחות בן משפחה אחד חיובי, נכנסו לעיבוד הנתונים. בסך הכל הכיל הקובץ ששימש לעיבוד הנתונים נכון למועד השליפה, 746 משפחות, כולל משפחות עם אדם אחד שמתגורר בגפו".
בכיר במערכת הבריאות אמר על מסקנות הדו"ח: "יש בו יותר סימני שאלה מסימני קריאה. הדו"ח הזה לא אפשר שום ביטחון בקבלת החלטות וסימני השאלה שהיו לפניו נותרו גם אחריו. הוכח שילדים מדבקים אך אין לכך מובהקות סטטיסטית מספקת שזה מה שכולם רצו לשאול. מתוך מדגם באוכלוסייה החרדית מסתמן שילדים פחות נדבקו מהמבוגרים. איך זה עוזר לנו לקבל החלטות לגבי בתי הספר? זה כנראה לא עוזר".
לפנייה לכתב/ת 
