מה מנסה אסתר חיות לרמוז לבנימין נתניהו
האם אנו עומדים בפני התנגשות רשויות דרמטית? שני צעדים של נשיאת העליון רומזים ליחס שלה לגבי ההסכם הקואליציוני והמשך כהונת רה"מ
בנימין נתניהו ואסתר חיות (צילום: שמוליק גרוסמן דוברות הכנסת, עמית שאבי)
"האיזון בין הרשויות הופר. בית המשפט אינו מתפקד כגוף שיפוטי אלא כשחקן פוליטי. הרוב בבית המשפט סבור שיש לו את החוכמה לקבוע במקום נציגי העם מהי המדיניות הציבורית הנכונה. האומה הגיעה לרגע האמת שבו עלינו לשמור על החוקה מפני בית המשפט ולשמור על בית המשפט מפני עצמו. אנו רוצים בית משפט שיעשה צדק לפי החוק ולא יפסוק מעל החוק. לכן, אנו צריכים שופטים חדשים שיחזירו לבית המשפט את תפקידו השיפוטי, ויסרבו להיות מחוקקים".
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
הדברים הקשים הללו על בית המשפט העליון אינם של יריב לוין או אמיר אוחנה. הם נאמרו בנאום רדיו דרמטי מהבית הלבן לפני 83 שנים על ידי הנשיא פרנקלין רוזוולט כנגד בית המשפט העליון. היה זה אחד מהמשברים החוקתיים הדרמטיים ביותר בתולדות ארה"ב.
בשנות ה-30 ביטל בית המשפט חלק גדול מהחקיקה הקשורה לתוכנית ה"ניו דיל", שרוזוולט פעל לקידומה. בבחירות 1936, לאחר שזכה לניצחון סוחף, הוא יצא למלחמת חורמה בבית המשפט, והציג את התוכנית ל"איוש בית המשפט". לפיה, בכל פעם ששופט יגיע לגיל 70 ולא יפרוש מתפקידו, ימונה תחתיו שופט חדש, ובדרך זו הוא "ידלל" השופטים שפסקו כנגדו. התוכנית לבסוף לא יצאה אל הפועל, אך מטרתה הושגה – בית המשפט שינה כיוון.
היום, בצילו של משבר משטרי ובריאותי בישראל, אנו קרובים יותר מתמיד להתנגשות רשויות שלא ידענו כדוגמתה. אין מחלוקת שההסכם הקואליציוני בין בנימין נתניהו לבין בני גנץ נושא בעיות חוקתיות כבדות ומשנה סדרי משטר עד כדי מהפכה חוקתית של ממש. לכן עולות שתי שאלות עיקריות: האם בית המשפט העליון יפסול חלקים מההסכם? והאם בית המשפט יקבע שח"כ שהוגש כנגדו כתב אישום חמור לא יכול להרכיב ממשלה?
פרנקלין דלאנו רוזוולט (צילום: ויקיפדיה)
ראשית, הנשיאה אסתר חיות הרחיבה באופן חריג את ההרכב ל-11 שופטים. בפעם הקודמת שהתקיים דיון בשאלה אם נתניהו יכול להרכיב ממשלה הוא נערך בפני הרכב רגיל של שלושה שופטים. הייתה זו אינדיקציה שהעתירה תידחה, וכך אכן היה. כעת, כשנקבע הרכב כה רחב, ניתן לומר שייתכן שיש בכך כדי להכשיר את הקרקע לקבלת החלטות דרמטיות.
שנית, הנשיאה חיות התקדמה שלב בדיון המשפטי, והוציאה ביום שלישי צו על תנאי בכל העתירות, מטעמי "יעילות". דיון בבג"ץ מורכב משני שלבים: בשלב הראשון נערך בירור ראשוני, וככל שאין ממש בעתירה - אזי היא נידחת. אם לטעם בג"ץ יש ממש בעתירה, יינתן צו על תנאי, שבו נדרשת הרשות להגיב.
בשלב השני, אם הרשות לא משכנעת את בג"ץ לבטל את הצו, אזי השופטים מקבלים את העתירה במלואה או בחלקה, וקובעים שהעותרים צודקים.
נתניהו וסיעת הליכוד התנגדו להוצאת הצו על תנאי, וחרף זאת הנשיאה חיות דילגה על שלב הבירור המקדמי והוציאה את הצו. ניתן להעריך שאם הכוונה הייתה לדחות את כלל הטענות, אזי קרוב לוודאי שניתן היה לוותר על הוצאת הצו על תנאי.
השבוע יתקיים כנראה הדיון המשפטי הדרמטי ביותר בתולדות בג"ץ והמדינה. רגע האמת הגיע – האם אנו עומדים בפני משבר חוקתי שעלול להגיע לכדי התנגשות חסרת תקדים בין הרשויות, בדומה למאבק של רוזוולט בבית המשפט בארה"ב? התשובה תתבהר בימים הקרובים.
- מתן גוטמן הוא דוקטור למשפטים ומומחה למשפט חוקתי ומינהלי, מוסמך מאוניברסיטת הרווארד ומרצה מן החוץ במרכז הבינתחומי הרצליה. בעבר שימש עוזר משפטי בבית המשפט העליון ועוזר לנשיא (בדימוס) אהרן ברק
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
ד"ר מתן גוטמן
שלומי יוסף
מומלצים
