הזוכה בפרס ספיר לשנת 2019: אילנה ברנשטיין
אילנה ברנשטיין זכתה בפרס ספיר לספרות על ספרה "מחר ניסע ללונה פארק", וגברה על ארבעת המועמדים האחרים לפרס, שמחלק מפעל הפיס. היא תזכה ב-150 אלף שקלים. בפרס לספר הביכורים זכה ארנון איתיאל, על ספרו "אפרת דמשק אפרת"
הסופרת אילנה ברנשטיין זכתה בפרס ספיר לספרות לשנת 2019 על ספרה "מחר ניסע ללונה פארק", כך הוכרז הערב (א'). ברנשטיין גברה על ארבעת המועמדים האחרים לפרס, שמחלק מפעל הפיס: דרור משעני על ספרו "שלוש", מיכל בן נפתלי על "בגד מאש", יערה שחורי על "שנות העשרים" ואילת שמיר על "נטל ההוכחה".
ברנשטיין תקבל על זכייתה 150 אלף שקלים. בנוסף, ספרה, שראה אור בהוצאת כנרת זמורה ביתן, יתורגם וייצא לאור בשפה הערבית ובשפה זרה נוספת על פי בחירתה.
טקס הענקת הפרס אמור היה להתקיים בחודש מרץ, אך נדחה בשל מגבלות משרד הבריאות במסגרת המאבק בנגיף הקורונה. עימו נדחתה גם ההכרזה על הזוכה. האירוע התקיים בסופו של דבר ללא קהל, ושודר בקשת.
"מחר ניסע ללונה פארק" מגולל בגוף ראשון את ייסוריה של אם צעירה לילדה ולילד, בירושלים החורפית של שנות ה-80. המספרת, אישה קשת יום, מנהלת מאבק יומיומי שמתקיים הן במישור הכלכלי והן במישור הנפשי-פנימי, ושבא לידי ביטוי בפעולות הקיום הבסיסיות ביותר, מתחזוקת הבית ועד הטיפול בילדים. היא מבטיחה להם ביקור בלונה פארק, ויודעת שלא תוכל לקיים. הם דורשים את אהבתה, אך היא מתקשה להעניק להם חום.
רוצים לקרוא את הפרק הראשון של "מחר ניסע ללונה פארק"? לחצו כאן
ביקורת: "מחר ניסע ללונה פארק" הוא טריפ רע, בקטע טוב
בוועדת השיפוט, בראשותה של אסתר דומנסיני, ישבו פרופ' רחל אלבק גדרון, ד"ר רוני הלפרן, ענת סרגוסטי, עיינה ארדל, רפאל בלולו ופרופ' ורד לב כנען. הוועדה כתבה על "מחר ניסע ללונה פארק" כי הוא "מציב במרכז התמונה חוויה נשית הממוקמת בשוליים החברתיים. הנרטיב האינטנסיבי מתלכד סביב קולה של אם יחידנית הממוזג לבלי הפרד בהווייתם של שני ילדיה. בניית דמות האם מציעה אפשרות מרתקת לבחון מחדש את מושג האימהות דרך חוויות של עזובה, פגיעות, בדידות ושגעון". בנימוקי הזכייה הוסיפו השופטים כי "השפה של ברנשטיין מגיעה לקצות מצבי הנפש ומתבוננת במבט מפוכח, גם אם לעיתים קרקסי, במצוקות הקיום היומיומי. זהו מסמך חברתי חשוב ובה-בעת מופע של כתיבה חשופה, ישירה וחזקה. פרוצה, כפי שפרוצים החיים".
בריאיון ל"ידיעות אחרונות", שנערך בעקבות יציאת הספר, אמרה ברנשטיין: "אחת החוויות היסודיות ביותר של אימהוּת היא רגע הלידה שבו הרחם מתרוקן, ומשהו שנתפס כחלק ממך, בעצם יוצא מהגוף. אני חושבת שבאותו רגע כל אישה, כל אמא, מבינה שהיא נפרדת באיזשהו אופן מעצמה כדי להתמסר למישהו אחר. הרגע הזה הוא חלק משמעותי במורכבות ובדואליות שיש בחוויית האימהוּת. מצד אחד דאגה וחרדה ואהבה, ומצד שני חוסר יכולת להתמודד, רצון שכל זה ייעלם. ההתערבות החברתית היא כל כך חזקה, שהרבה אמהות חוששות להסתכל אל הבור הזה, אל הכוחות המנוגדים האלה. והאמא בספר רואה את הזיוף האמהי דווקא אצל אותן נשים שמתרחקות ממנה ובוחרות לסמן אותה כדי להרגיש טוב יותר עם עצמן. הרי עדיין הדרישה החברתית מנשים היא להיות אמהות מושלמות, מצטיינות, כי אחרת שמים עליהן תוויות. שלא לדבר על נשים שבוחרות לא ללדת, או נשים שילדו ומתחרטות. אישה כזו היא בהכרח מופרעת, משוגעת, בספר אמרו עליה שהיא 'זונה פמיניסטית'".
בפרס לספר הביכורים זכה ארנון איתיאל, על ספרו "אפרת דמשק אפרת", שיצא גם כן בהוצאת כנרת זמורה ביתן. השופטים כתבו כי זוהי "דיסטופיה מחרידה ונוקבת, המתחילה בישוב אפרת, בקרב קבוצת נערי שוליים בעלי כישורים ייחודיים ואלימים שעברו התנסות חיים קשה, שהגיבור מצטרף אליהם כמגיניו מפני התעללות, וממשיכה בהתגייסותם למערכת צבאות אזורית המקיפה את המזרח התיכון כולו, חוצה לאומים ואידיאולוגיות ולמעשה מנוהלת באופן אנרכי על ידי קבוצות הון וכוח עלומות. ספר בעל כוח התראה, מדאיג, עם יכולת החזקת עלילה מורכבת ומסועפת במתח מתמיד וקפיצי, במלאכת מחשבת של הנעת הכלים על פני הלוח. הספר כתוב בעברית עשירה, משולבת באופן אורגני באזכורים מהמקורות לכדי חיים קיצוניים היוצרים תחושת כאוס מתמשכת". איתיאל יקבל פרס כספי בסך 40 אלף שקלים.
פרס ספיר נוסד בשנת 2000 במטרה לעודד את הספרות העברית, וזו השנה ה-19 שבה הוא מחולק. השנה נרשם חידוש מרענן, כאשר הוצג עיצוב חדש לפרס, פרי מלאכתם של שירה קרת ואיתי לניאדו. העיצוב, עשוי הפורצלן, מחבר בין שני מוטיבים: הראשון הוא קערת פרס, דימוי עתיק לניצחון, והשני הוא חלל נגטיבי של ספר פתוח.
