"בושה שלא פותחים את חוגי אמנויות הלחימה, אין לזה הצדקה"
מועדונים שקורסים כלכלית וילדים שמשתעממים בבית. חוגי הקראטה, ג'ודו, איגרוף וטאקוונדו טרם נפתחו והמאמנים מתקשים לשרוד: "מוכרים מזרנים וציוד כדי שיהיה מה לאכול". מדוע המתווה לחזרה לא ממש עוזר, איך נפגעים הספורטאים וכיצד ניתן לקיים פעילות במסגרת ההגבלות של משרד הבריאות
כשמשרד התרבות והספורט הודיע על תהליך החזרה לפעילות פורסמו המגבלות השונות שבהתאם להן ייאלצו הספורטאים לפעול בתקופה הקרובה. להבדיל ממרבית הענפים, אמנויות הלחימה קיבלו הוראות בנפרד. מעבר לכך, עד כה לא אושר לספורטאים במסגרות החוגים לשוב לפעילות, אלא אך ורק לספורטאים המקצועיים הבכירים.
המראה של שגיא מוקי מתאמן עם בובה מכיוון שאינו רשאי לקיים קרבות מגע על פי ההוראות שניתנו ממשרד הבריאות מתאר בתמציתיות את המצב העגום בו נמצאים הספורטאים מענפים אלה, אבל הדבר לא מתאר את חומרת המשבר במלואה. ספורטאים מקצועיים כמו מוקי, לוחמת האיגרוף התאילנדי נילי בלאק או חברי נבחרת ישראל בטאקוונדו מנסים להסתגל להוראות החדשות אחרי ששהו תקופה ארוכה בהסגר. הבעיה החמורה בהרבה קיימת במסגרת הספורט העממי ובחוגים אשר מהווים את השלד והבסיס לאותם ענפים.
איך בדיוק חוזרים להתאמן במסגרת המגבלות בענף שכולו מתקיים עם מגע? כיצד ניתן לבעוט במישהו כאשר משרד הבריאות מורה לך לשמור על מרחק של שני מטרים ממנו ואיך לעזאזל מקיימים קרב איגרוף עם מסכה? המאמנים עשו את הכל בחודשיים האחרונים על מנת לשמור על קשר עם התלמידים, אבל העברת האימונים בזום הייתה רק המינימום ובעיקר נועדה לשמור על הגחלת. לך תנסה להבין אם התלמיד שלך ביצע תרגיל כהלכה כשהוא יוצא מהפריים בזמן בעיטה ולך תנסה ללמד אחיזות ב-MMA או ג'יו ג'יטסו דרך המצלמה.
החוגים השונים אמורים לשוב לפעילות בשלב ג' של תוכנית הממשלה ב-31 במאי. הבעיה עם אומנויות הלחימה היא שאותם ענפים מקבלים הוראות בנפרד, מאחר שהם מתנהלים במגע מלא. בניגוד לענפי ספורט הכוללים מגע לסירוגין כמו כדורגל, או ללא מגע בכלל כמו שחייה ואתלטיקה, באומנויות הלחימה הספורטאים קיבלו אישור להתאמן בקפסולות של 10 אנשים, ולקיים את הפעילות בזוגות קבועים. כמו כן חייבו את המועדונים להציב נאמן קורונה בכל סניף, למדוד לספורטאים חום ולדווח על תוצאות המדידה לפני קבלת אישור הפעילות ממשרד הספורט.
החוגים אמורים להיפתח על פי מתווה לפיו ישהו מתאמנים על פי החישוב היחסי של מתאמן אחד ל-7 מ״ר באולם ויחס של מתאמן אחד ל-10 מ"ר. לא רק שטרם הובהר סופית שהמגמה המסתמנת כוללת את חוגי אמנויות הלחימה, ההוראה הזו לא רק מגבילה את המאמנים מהבחינה המקצועית, אלא גם כובלת את ידיהם כלכלית ולא מאפשרת להם להתאושש מהמשבר אליו נקלעו.
"איך נשלם שכירות? האוצר צריך להעביר כסף למועדונים"
אם האתגר הספורטיבי תחת המגבלות עוד מובן וניתן להתמודד איתו, מאחר שניתן לקיים זמנית אימונים המבוססים על תרגילי כושר וטכניקה או תבניות קרב דמיוני (קתות בקראטה ופומסה בטאקוונדו) תוך הימנעות מקרבות, הבעיה הגדולה היא הכלכלית. מאמנים שכירים רבים הוצאו לחל"ת בתקופת המשבר, העצמאים נאלצו לסגור זמנית את המועדונים וגם לאחר שיקבלו אישור לחדש את האימונים הכל יתנהל עדיין בחוסר ודאות. הורים רבים ניזוקו מהמצב הכלכלי, מתאמנים רבים איבדו קשר עם המאמנים ובעקבות זאת קיים חשש שמספר הפעילים יילך וייקטן.
יו"ר עמותת קמ"י (קרב מגן ישראלי) וראש בית הספר לקורס מדריכים ומאמני ספורט במכללה האקדמית בוינגייט, אבי אבסידון: "כל הענפים במצב על הפנים. מועדונים רבים נסגרו ולא ברור מתי מתחילים ואיך. אנשים התחילו למכור ציוד, מזרנים וכל מה שיש להם כדי שיהיה להם מה לאכול. הכל הלך. אין שום הצדקה לזה שלא פותחים את החוגים, גם בשביל הפרנסה של האנשים וגם בשביל החזרת הילדים לשיגרה. הרי אי אפשר להשוות אימון בזום לאימון רגיל. זה לא רק דחוף, אלא דחוף ביותר. בושה שתוקעים את הדבר הזה, כי מדובר פה באלפים".
מאמן ה-MMA וג'יו ג'יטסו ברזילאי, מאור קזלקופי, הבעלים של מועדון MK Fight בגדרה, סיפר: "אנחנו מושבתים וגם כאשר נחזור לעבוד זה יהיה מוגבל, בגלל שזמן קצר לאחר מכן יתחיל החופש הגדול בו פעילים רק כ-30 אחוז מהתלמידים. רוב הילדים לא יהיו פעילים עד ספטמבר-אוקטובר, שגם אלה חודשים של חגים. אם יהיה גל נוסף של קורונה בתחילת החורף הבא כל הענף יהיה בסכנת הכחדה, כי זה אומר שעוד שנה נשרפת ולדעתי תהיה אז נשירה של בין 30 ל-40 אחוז מהתלמידים. מאמנים לא יצליחו להחזיק מקומות ויהיו גם הורים שלא ימהרו לשלוח את הילדים לאימונים, בדיוק כפי שיש כאלה שלא שולחים לבית הספר עכשיו".
מאמן האיגרוף תאילנדי בני קוגן, מאמנה של נילי בלאק: "הפעילות במועדונים זה הלחם שלנו. בחודשיים האחרונים לא הרווחתי בכלל, אפס אימונים ואפס הכנסות. זה גומר אותנו כלכלית. אם מחר אלך לשטוף מכוניות או שאעבוד כשומר בסופר פארם שבודק חום ארוויח יותר טוב".
- אז מה יהיה? איך אתה רואה את עתיד הענף?
"שאלה טובה. כעצמאי זה בשבילי סיוט בירוקרטי מתמשך. כשאני משווה את מה שקורה עם חברים שלי שמאמנים בחו"ל, אז בצרפת ביטלו להם את כל תשלומי השכירות לחודש שלם. כך אין אמנם הכנסות באותו חודש, אבל גם אין הוצאות וכך נעשה שם בכל העסקים. פיתרון שני אפשרי הוא שהמדינה תזרים לנו כסף לחשבון הבנק כדי שנוכל לחיות, אבל פה זה לא קיים ואתה צריך לרוץ אחריהם. צריך להזרים כספים למועדונים לאו דווקא בשיטת האגודות והעמותות, אלא לכל המועדונים ולא לספר סיפורים. אני חושב שהרבה מועדונים ישלמו את המחיר, כי זה הפך להיות מותרות. אני לא רואה בקרוב גל של נהירה לחוגים, כי אנשים נפגעו כלכלית ויהיו הורים שיעדיפו לא לשלם על חוגים שעולים 300-400 שקל. אני מאוד חושש שנמשיך לשלם על הנזק של ההסגר".
אבסידון: "הולך להיות משבר מפחיד, כי להורים אין כסף ובנוסף לתשלום עבור החוג יש להם הוצאות נוספות עבור הציוד של הילדים. לדעתי יחזרו לאימונים רק החבר'ה הוותיקים בעלי החגורות החומות והשחורות. הם כבר מכורים, אבל אלה שהתחילו בספטמבר לא יחזרו".
נילי בלאק מתאמנת על דשא או בדירה
קוגן סיפר כיצד מתאמנים כיום ספורטאים בכירים באיגרוף תאילנדי, כמו בלאק וכיבדי גורדון: "יש לי אישור לפתוח את המתקן באזורי חן, אבל איך אשלם להם עכשיו שכירות 5,000-6,000 שקל בחודש? בגלל זה הם מתאמנים על דשא או בדירה. וחוץ מזה, אם אין ספורט עממי איך יהיה ספורט תחרותי? ראיתי את ראש הממשלה מברך את כולם על 'הטיפול הנפלא במשבר', אז שיברך, אבל שייטפל באמת. האוצר צריך להחליט שהמאמנים צריכים לקבל כסף. ואתה יודע מה? צריך לייבש קצת את האיגודים. גם ככה אין תחרויות בינלאומיות בזמן הקרוב, אז איגוד לא צריך לקבל מיליון וחצי שקל. במקום זה שיעזרו לאנשים לא לעזוב את המקצוע, כי אתה לא יכול להעלים אותו לגמרי. בחודש שעבר הסכים הבעלים של המתקן באזורי חן לא לקחת ממני שכירות, אבל באפריל לקח כי הוא טוען שגם הוא קורס".
בעקבות המצב שלח קוגן מכתב למנהל מחלקת הספורט בעיריית תל אביב, מוטי עמרם: "ביקשתי ממנו שיאשר לי להציב זירה בחוץ באחד המגרשים, בחוף הים או על משטח דשא כדי שלפחות יהיה לי מקום לקיים את האימונים. אני לא רואה את עצמי עכשיו משלם דמי שכירות גבוהים כל כך ומאמן 12 ילדים במקום 80. התעלומה גדולה מדי ואני לא רואה מצב שיעשו צעדים כמו שעזרו לחברים שלי בחו"ל. בגרמניה הם קיבלו 4,000 אירו בלי לשאול שאלות בכלל, יותר ממה שהם מרוויחים במצב רגיל. אף אחד לא שואל אותו כמה הוא הרוויח קודם".
מאמן נבחרת ישראל בטאקוונדו, יחיעם שרעבי: "כדי שנבחרת תצליח צריך שהמועדונים לא יקרסו על מנת שיהיו תשתיות. האימונים הם לא אותם אימונים כבר תקופה ארוכה וחוץ מזה, ההוראות לא ממש ברורות וכל הזמן יוצאות הנחיות חדשות. פעם אומרים שמותר מגע בין שני ספורטאים כשמדובר בזוג שעובד קבוע ופעם לא. בינתיים הם בועטים בבובות ושקים ועובדים איתם על טכניקה וכושר. זה נחמד לתקופה מסוימת, אבל בסופו של דבר באמנויות לחימה הדבר החשוב ביותר הוא הקרבות".
מצב בו לא יתקיימו חוגי אומנויות הלחימה יפגע לא רק בבעלי העסקים בתחום, אלא בחברה הישראלית באופן כללי, מכיוון שהצעירים העוסקים בתחום ולומדים הגנה עצמית נהנים מביטחון עצמי גדול יותר מאחרים ובנוסף, אומנויות לחימה מסייעות רבות במניעת אלימות. קוגן: "זו אחת מאבני הדרך של חינוך, זה כמו שיגידו שאין מוזיקה, תרבות וספרות".
אבסידון: "ממש עושים עוול. רוב הפעילים הם ילדים וצריך להבין מה זה בשבילם להחזיר אותם לפעילות הזו ומה זה בשביל ההורים. הילדים יושבים בבית, רואים את כל הלחץ והמתח בהם נמצאים ההורים ואם לא יחזירו להם את הביטחון ויעזרו להם לפרוק את המתח שהצטבר - זה יעשה הפוך על הפוך".
"יש אצלנו משמעת, ניתן להתאמן ללא מגע"
הההגבלה לפעילות בקפסולה של 10 ספורטאים גורמת לכך שמאמנים יתקשו לכסות את ההוצאות. שרעבי: "מאמן לא יוכל לאכלס באימון את כל התלמידים שהיו לו, מה גם ששעות האימון שלו מוגבלות והוא לא יוכל לעבוד בצורה מלאה. הדברים הרבה יותר מורכבים מאשר רק החזרת החוגים ואנשים עוד לא מבינים מה המשמעות. אם המצב יימשך כך הרבה זמן - אני חושב שהרבה מאמנים וספורטאים כבר לא יחזרו וזה יביא לקריסה. במתנסים תהיה בעיה גדולה מאוד של אולמות, כי החוגים לא יצליחו לאכלס את כל התלמידים שלהם".
רון גרשנוק, מאמן במועדון הטאקוונדו "הלוחם הצעיר" בראשון לציון, טוען: "ברור שהרבה לא יחזרו לאימונים, כי כשאנשים יושבים בבית חודשיים דברים משתנים, אבל צריך להחזיר את הכל כבר ב-17 במאי ולא ב-31, כי יש דרך לקיים את האימונים תחת המגבלות. אין שום בעיה להציב לילד שטח מוגבל, לשטוף לו את הידיים באלכוג'ל ולתת לו לעשות תרגילים במקום. ברור שיש קשיים ואתגרים, אבל זה דורש מאיתנו להיות יצירתיים".
אביסידון מסכים: "ברור שאפשר לחזור לאימונים, כי יש הרבה מה לעשות בלי מגע פיזי אחד עם השני. בקרב מגע ניתן לבצע מכות, בלימות ובעיטות על שק ובאוויר. אתה לא חייב שבן אדם נוסף יעמוד מולך ויש גם את הטכניקה בה אתה עובד באימון מול הצל שלך. ברגע שלמאמנים תהיה אפשרות הם יוכלו לעבוד עם תלמידים על דברים שלא קשורים למגע. בג'ודו, היאבקות או ג'יו ג'יטסו ברזילאי זה יותר בעייתי, אבל הם יכולים לעבוד בינתיים באימון על כושר גופני עד שהשגרה תחזור. בענפים שלנו יש המון משמעת, אז ניתן להעמיד את התלמידים בשורות תוך שמירה על מרחק זה מזה ולעבוד איתם. יכול להיות שמאמנים יצטרכו לעבוד עם 10 חבר'ה על משטח של 80 מטר, זה 8 מטר לבן אדם. מה זה לעומת הצפיפות שרואים בשווקים? ואצלנו עוד יש משמעת, כשכל הפעילות מתבצעת במקום מתוחם שמחטאים אותו וניתן לשלוט במה שקורה".
גבי מיכאלי, הבעלים של מספר מועדוני קראטה שוטוקאן במרכז הארץ: "בהחלט ניתן לקיים אימונים ללא מגע, בעיקר באימוני קתות (תנועות קרב מול יריב דמיוני), שמחזקים את הנושא הטכני. זו הזדמנות טובה להעשיר את הידע בחלק הזה, לחדד את הביצועים ולשמור על המסגרת. בזה אנחנו דווקא צריכים לשמור על מרחק אחד מהשני. ניתן גם לשפר גמישות וקוארדינציה. כך ניתן להתאמן בריחוק ובסטריליות. הבעיה הכי גדולה עכשיו היא שילדים מתרחקים מהענף ויהיה קשה מאוד להחזיר אותם לפעילויות. הם מאבדים כך קשר עם המאמן, במיוחד אלה שהתחילו השנה".
בתקופה בה נאלץ להוציא מדריכים לחל"ת ולשלם שכירות על אף הקפאת המנויים וסגירת המועדון, שמר גרשנוק על קשר עם תלמידיו באמצעות אימונים דרך הזום, עבורם לא נגבה תשלום. האימונים התקיימו בהשתתפות מאמנים אורחים, כמו למשל מאמן נבחרת ספרד, חוסה מריה מרטין, שהעביר לתלמידי המועדון אימונים במקביל לאלו של תלמידיו בארצו. אבסידון, שמגלה כי גם הקורס להכשרת מדריכים המיועד לקיץ הקרוב יתקיים בלמידה מרחוק, הוסיף: "הרבה ילדים משתתפים באימוני הזום בגלל שהם יושבים כל היום מול המסכים ועם הטלפונים מבלי שהם עושים שום דבר".
קזלקופי יודע שהדבר לא מהווה פיתרון: "ניסיתי להעביר אימונים בזום תקופה מסויימת, אבל הספורטאים התייאשו מזה. זה לא פרקטי, כי מה אתה כבר יכול להעביר להם? אפשר להעביר אימוני כושר, אבל לא ללמד לחימה. זה לא מתאים לכל אחד".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "מדובר בהחלטות שמתקבלות על ידי הממשלה במסגרת תקנות שעת חירום ולא על ידי משרד הבריאות".
ממשרד האוצר נמסר: "משרד האוצר גיבש חבילת צעדים הכוללים סיוע תזרימי ומתן מענקים לבעלי עסקים ועצמאים שנפגעו מהקורונה. אנו קשובים לביקורת שעולה מדם ליבם של העצמאים שנפגעו כלכלית מהסיטואציה הבלתי אפשרית שנוצרה למשק הישראלי. נמשיך לבחון את התוכנית ולהכניס בה שינויים ככל שיידרש כדי לתת מענה רחב ככל הניתן. עם זאת, המענה המרכזי הוא פתיחת המשק לחזרה מלאה לעבודה, ועל כך אנחנו עמלים לילות כימים".
לפנייה לכתב/ת 
