בכירים במשרד הבינוי והשיכון: “ניאלץ להקים עוד ערים חרדיות"
יעקב ליצמן טרם נכנס לתפקידו כשר הבינוי והשיכון, ובמשרד כבר מצהירים כי לא יהיה מנוס מהקמתן של ערים נוספות המיועדות למגזר החרדי. "הציבור לא מעוניין בשכונות חרדיות”
רגע לפני כניסתו יעקב ליצמן לתפקיד שר הבינוי והשיכון (אם בג"ץ לא ישנה לחברי הכנסת את התוכניות), במשרד כבר מדברים בגלוי על הנזק שנגרם בשנים האחרונות משיווק ובנייה של עשרות אלפי דירות בשטחים פתוחים, ואף מגבשים תוכניות חדשות להקמת ערים חרדיות נוספות.
דו"ח המבקר: צניחה ברכישת הדירות הציבוריות ב-2019
למרות מאמצי הממשלה: מאגר הדירות הממשלתיות מצטמק
זמן לחשבון נפש: גם לכם יש חלק בחיסול הדיור הציבורי
להערכת בכירים במשרד, לא יהיה מנוס מהקמת ערים חרדיות נוספות, שכן "הציבור הכללי לא מעוניין לשלב פתרון דיור לחרדים, ולכן הם צריכים ערים משל עצמם". הדברים נאמרו במסגרת פאנל שנערך בבית הספר לנדל”ן של הקריה האקדמית אונו.
.jpg "אלעזר במברגר, מ\"מ מנכ\"ל משרד הבינוי והשיכון (צילום: דנה קופל)")
ככל הנראה יבקש משרד השיכון לקדם בממשלה הבאה את הקמתה של העיר החרדית החדשה שפיר ממערב לקריית גת. כסיף, העיר המתוכננת ליד ערד, עדיין נתקלת בלא מעט חסמים, וגם בציבור החרדי לא משוכנעים שהיא תהווה פתרון בשל ריחוקה הרב מאזור המרכז.
בני דרייפוס, המנכ"ל היוצא של משרד השיכון (שהתמנה למנכ"ל מפעל הפיס), הדגיש כי למרות המגמה של בנייה בתוך ערים קיימות ובשטחים אורבניים בנויים, להערכתו לא יהיה מנוס מהקמת ערים חרדיות חדשות: "כבר לפני חמש שנים הבנו שאנחנו לא רוצים לקדם ערים חדשות חרדיות, כי זה יוצר התבדלות גבוהה בתוך המדינה. המטרה היתה לייצר שכונות הומוגניות בערים הטרוגניות. אלא שקשה ליישם את המטרה הזאת, וקשה לשכנע ראשי רשויות לשלב אצלם שכונות חרדיות עם אלפי יחידות דיור ומוסדות ציבור. הציבור הכללי לא מעוניין לשלב פתרונות דיור לחרדים בכלל הערים, בעוד הציבור החרדי זקוק למסה גדולה של פתרונות דיור. ראשי הרשויות לא פותחים את הזרועות לקלוט אותם, ומתוך המצוקה הזאת אנחנו נאלצים לקדם ערים חרדיות".
בנושא השטחים הפתוחים אמר אלעזר במברגר, מ”מ מנכ”ל משרד השיכון: “בשנים האחרונות בחרנו בפתרון הקל והמהיר של תכנון בשטחים פתוחים כי היינו במצב משברי מבחינת הדיור. זה מה שאפשר את מכרזי מחיר למשתכן והביא להגדלה של מלאי הדירות, אבל המחיר היה כרסום במלאי הקרקעות והשטחים הפתוחים. כעת הגלגל מתהפך, צריך לעשות שינוי ולשים דגש על ניצול מיטבי של המרקם הבנוי, הן בפרויקטים של התחדשות עירונית והן באיתור מגרשים ריקים וזמינים לבנייה בתוך שכונות קיימות. מתברר שיש אלפי מגרשים כאלו שעם השנים נעלמו מעיני הרשויות ואף אחד לא טיפל בהם. היום אנו מאתרים אותם ומתכננים אותם לבנייה”.
דרייפוס שותף להערכות שמכרזי מחיר למשתכן כבר לא יפורסמו במתכונת דומה: "מחיר למשתכן עלתה הרבה מאוד כסף — במענקים, בהנחות משמעויות בקרקע ובסבסוד פיתוח — ובשל המיתון שאנחנו כנראה הולכים אליו לא תהיה לנו אפשרות להמשיך עם אותה התוכנית בדיוק". עם זאת, הוא ציין כי צפויים להמשיך לצאת מכרזי קרקע שבהם הזוכה יהיה היזם שיציע את המחיר הנמוך ביותר למ"ר.
בכירי משרד השיכון וכן מנהל הטאבו שלומי הייזלר ציינו את קפיצת המדרגה הבירוקרטית שעובר כעת ענף הנדל"ן בימי הקורונה. במברגר: "הבירוקרטיה שאנחנו רגילים לציין כאבן נגף רצינית משתנה הודות להזדמנות שזימנה הקורונה. היא פתחה לנו את העיניים והראתה שלא צריך את כל הניירת. משרד השיכון קופץ כעת דור במתן השירות".
הייזלר: "זה שנתיים אנחנו עורכים ברשות לרישום המקרקעין תהליכים מקוונים, והקשיים בהטמעה היו במקרים רבים מול הגופים המשיקים. לדוגמה אנחנו מאפשרים לרשום משכנתא באופן מקוון, אבל רק שני בנקים הצטרפו עד כה לתהליך. אלא שבשל הקורונה נאלצנו לסגור לשכות לקבלת קהל, ולשמחתנו כל הבנקים וחברות הביטוח הצטרפו לשירות. כבר היום 95% מהשירותים בטאבו יכולים להינתן מרחוק".
לפנייה לכתב/ת 
