המאבק בבג"ץ הוא מלחמת העצמאות תש"פ
הדיון בעתירות נגד נתניהו וההסכם הקואליציוני הוא חלק מהתמונה הגדולה: ארגוני שמאל שלא מצליחים בקלפי נעזרים בבג"ץ לשינוי פניה של המדינה
יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה הודה לפני כמה ימים לסמנכ"לית ארגון עדאלה, עו"ד סאוסן זהר, על כך שהובילה את העתירה נגד איסור הכנסת חמץ לבתי חולים במהלך פסח. מה קשור חמץ בפסח לארגון עדאלה הקיצוני, שעוסק בשגרה בסיוע משפטי לבוגד עזמי בשארה, בעתירות פלסטינים נגד מדינת ישראל ובפעילות שיטתית נגד צה"ל?
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
מזה תקופה ארוכה הבינו גופים וארגונים הפועלים לשינוי זהותה של ישראל ממדינה יהודית למדינת כל אזרחיה, שהדרך לשינוי עוברת בבג"ץ. פעם אחר פעם הרוב היהודי בוחר בממשלת ימין, ולכן הדרך לקדם אג'נדות שמאל היא באמצעות עתירות ופסיקות של בית המשפט. והדיון הזה רלוונטי במיוחד השבוע, על רקע הדיון בבג"ץ סביב סוגיות בנימין נתניהו וההסכם הקואליציוני.
המשפט "לא עומד במבחן בג"ץ" נשמע פעמים רבות מדי במסדרונות הכנסת. עשרות רבות של עתירות הוגשו בשנים האחרונות לבית המשפט ואלה מהלכות אימים על החלטות הכנסת. כך קורה בסוגיות התיישבות והסדרת מאחזים, וכך קורה במלחמה בטרור וביצירת הרתעה אפקטיבית, כשבית המשפט מכניס מקלות בגלגלים כגון מניעת הריסת בתי מחבלים, גירוש משפחותיהם, עונש מוות למחבלים, החמרת תנאי האסירים הפלסטינים וסנקציות נוספות כגון אי שחרור מוקדם.
כך קורה גם סביב סוגיות זהות יהודית, כפי שראינו זה עתה ביחס לאיסור הכנסת חמץ לבתי חולים, וכן ביחס למתווה הכותל הרפורמי, פתיחת בתי עסק בשבת, גיור, נישואים אזרחיים ועוד. ארגונים קיצוניים מזהים את נקודת החולשה הזו ופועלים באופן שיטתי דרך בג"ץ ליצירת מציאות שהם לא מצליחים לייצר בבחירות דמוקרטיות בקלפי.
הקרן החדשה לישראל משקיעה מיליוני דולרים בניסיון להשפיע על המציאות בארץ דרך ארגונים שונים. ארגון בצלם, למשל, שמטרתו חשיפת עוולות הכיבוש בעולם, קיבל בשנת 2016 כ-414 אלף דולר. עדאלה, שפועל למען שמירת זכויותיהם של פלסטינים בשטחים הכבושים לאור החוק הבינלאומי, קיבל מהקרן בשנים 2018-2008, מענקים בסך 2,226,206 דולר.
כיום בית המשפט הוא הגורם המרכזי להרס הדמוקרטיה. במקום לתת לעם לשלוט על ידי נציגיו הנבחרים בכנסת, יושבת קבוצת שמאל קיצוני שמעולם לא נבחרה על ידי הציבור ולא יודעת את מקומה, ובאלימות ציבורית מבצעת הפיכה. הגדרת היחס בין הרשות המחוקקת לבין הרשות השופטת, וריסון הגורמים המשפטיים הסבורים שהם מנהלי המדינה, יחליש את יכולת ההשפעה של ארגונים קיצוניים שמשתמשים במצב העגום לפעול בניגוד לרצון הציבור.
בשנותיה הראשונות של המדינה נלחמנו על קיומנו הפיזי. היום, 72 שנים אחרי הקמתה, אנו בטוחים ב"ה וחזקים מול אויבינו, אבל מנהלים מערכה משמעותית בתוך הבית ביחס לעצמאותנו היהודית והדמוקרטית.
מדובר באחים יקרים שלנו, אך מלחמת העצמאות התרבותית, הערכית והחוקתית היא המשימה החשובה בימים אלו. יש לנו הזדמנות פז להחזיר הן את בית המשפט למקומו הטבעי והן את הכנסת למעמדה כמושלת ומבטאת את רצונו של העם.
- יהודה ולד הוא מנכ"ל האיחוד הלאומי
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
יהודה ולד
מומלצים