"מוצץ דיגיטלי": הקורונה התפשטה - וילדי הגן נדבקו למסכים
מחקר ישראלי מצא כי בימי הקורונה זמן המסך של מחצית מהילדים נע בין 2 ל-3 שעות ביום, זינוק חד לעומת ימי השגרה. הטלפון הוא המכשיר הדיגיטלי המועדף על הקטנטנים, הטלוויזיה במקום השני
במהלך ימי הקורונה חלה עלייה חדה בחשיפה למסכים בקרב ילדי גיל הגן בישראל. כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת תל אביב. זמן המסך של 64.7% מהילדים נע בין שעתיים לשלוש שעות ביום. 17.6% מהילדים נחשפו למסכים בין ארבע לחמש שעות ביום, בעוד שרק 16.3% נחשפו למסכים כשעה אחת ביום. 1.4% לא נחשפו כלל למסכים ולמכשירים דיגיטליים.
הצהרונים הסגורים ישאירו את ההורים בבית
החוקרות, פרופ' דורית ארם וגליה מעודד קראבאנוב מהמעבדה לחקר הגיל הרך בבית הספר לחינוך, ציינו כי נתונים אלו, שנאספו מ-221 משפחות מרחבי הארץ, גבוהים באופן מובהק מזמני המסך שהוערכו בימי שגרה, אז 54.6% מההורים דיווחו כי ילדי הגן חשופים עד שעה אחת ביום למסך הטלפון הנייד, 50% דיווחו על חשיפה של עד שעה ביום למחשב, 54.5% על חשיפה בת שעה אחת ביום למחשב הלוח ו-36.6% דיווחו על חשיפה בת שעה לטלוויזיה.
המחקר נערך במסגרת Academia IL Collective Impact, מיזם מחקר רב תחומי בהקשרי הקורונה בהובלת ועד ראש האוניברסיטאות בהשתתפות 1,000 חברי סגל מכלל האוניברסיטאות בישראל, ואשר נועד לשפר את הליכי קבלת ההחלטות בהתמודדות עם מגפת הקורונה והמציאות בצידה.
החוקרות בחנו את הסביבה האוריינית דיגיטלית שבה חיים ילדי גיל הגן בישראל. בין היתר נבדקה תדירות הפעילות הדיגיטלית העצמאית של הילד בבית, מידת המעורבות של ההורה בבחירת תכנים דיגיטליים והעידוד לשימוש באמצעים דיגיטליים המצויים בבית.
"ישנה עלייה דרמטית בחשיפה למסכים ומשך הפעילות באמצעים דיגיטליים בימי קורונה", מציינות החוקרות. "סביר להניח שהסיבות לכך נובעות מהצורך למלא זמן ערות של ילדים בפעילויות עצמאיות ומהנות; פעילויות ממסגרות החינוך שנעשות באמצעות המסכים והתגייסות כל רשתות התמיכה (הטלוויזיה החינוכית, מט"ח, התיאטראות ועוד) למלא בתכנים משמעותיים את זמנם של הילדים דרך מסכים. עוד ניתן לומר כי בימי חירום, ישנה התרופפות של שגרות משפחתיות ושל הכללים בבית".
החוקרות הזכירו כי בימי קורונה הורים רבים נדרשים לעבודה מהבית, ויש להם זמינות ופניות נמוכה אל ילדיהם. בשל תנאי הבידוד והסגר הם אינם יכולים להיעזר בקרובי משפחה מבוגרים, סבתות וסבים ו/או אף בשירותי מטפלות. "הורים אלה", ציינו החוקרות, "עשויים לתפוס את הטכנולוגיות הניידות כ'מוצץ דיגיטלי' המשמש להרגעה ולהסחה של הילדים".
מממצאי המחקר עולה עוד כי 64.3% מההורים סבורים כי זמן המסך המיטבי לילדי גן בימי קורונה הוא שעה עד שעתיים ביום, בעוד שאחרים (22.2%) נקבו בזמן של עד שלוש שעות ביום. בימי שגרה התקבלו ממצאים שונים, אז מרבית ההורים דיווחו כי לדעתם זמן שימוש מיטבי עבור ילדיהם במחשב הוא בין חצי שעה לשעה. בנוסף, מרבית ההורים (51.5%) ציינו כי השימוש בטלפון חכם מיותר עבור ילדיהם. ההבדלים מעידים על שינוי בתפיסות ההורים לגבי זמן שימוש מיטבי באמצעים הטכנולוגים והתאמתם למצאי המכשירים הדיגיטליים בבית בזמן חירום.
"גם בתקופה מיוחדת זו יש לתת את הדעת לסיכונים שבחשיפה ממושכת של ילדים למסכים", סיכמו החוקרות, "עם זאת, אנו סבורות שהטכנולוגיה הדיגיטלית בבית, בשיתוף עם ההורים, יכולה לשמש כפלטפורמה לחשיפת הילדים למושגים חדשים ולהרחבת אוצר המילים. אנחנו מדגישות את חשיבות תיווכו של המבוגר לקידום התפתחות של ילדים צעירים המשתמשים בטכנולוגיות דיגיטליות. ערנות של ההורים, ארגון מתאים של המרחב, פיקוח על מסך ועל התכנים הדיגיטליים מעידה על מנהיגות הורית שעשויה לסייע להורים ולילדים לצלוח תקופה זו בצורה מיטבית".
פרופ' רון רובין, יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות ונשיא אוניברסיטת חיפה, אמר כי "החוקרות והחוקרים החתומים על ניירות עמדה אלו נמנים על טובי המוחות בישראל, המעמידים את כישוריהם למען הציבור בהתנדבות מלאה. אנו קוראים לחוקרים נוספים להצטרף לקבוצות העבודה, במטרה להרחיב את שיתופי הפעולה ולהופכם לפורצי דרך".
לפנייה לכתב/ת 
