חזון "שבב לכל ילד" של נתניהו: "בדיוני"
רה"מ הציע השבוע "להתקין חיישנים שיזהירו כמו במכוניות כשהמרחק קטן מדי". מומחים לטכנולוגיה מזהירים מההשלכות: "לא יעבור בשום מבחן, הן פרקטית והן משפטית. המידע עלול להיפרץ, פדופיל עלול לחדור ולעקוב". משרד רה"מ: "הרעיון נועד לסייע בשמירת הריחוק, לא תהיה פגיעה בפרטיות"
שבב לכל ילד יזהיר כשהוא מתקרב למרחק הקטן מהנדרש בימי הקורונה? חזון ברוח זו העלה ראש הממשלה בנימין נתניהו בנאומו ביום שני, שבו פירט את השלב השני ב"אסטרטגיית היציאה" של ישראל ממשבר הקורונה. אבל מומחי סייבר אומרים כי "לחבר צ'יפים לתלמידים לא יעבור בשום מבחן, לא מבינה פרקטית ולא מבחינה משפטית".
במסיבת העיתונאים של נתניהו הוא ציין בין היתר את האפשרות לשימוש בטכנולוגיות חדשות להתמודדות בשגרה החדשה. "זה אומר טכנולוגיות שלא הפעלנו עד היום שמקובלות לפי החוק שנפעיל", אמר נתניהו. "דיברתי עם ראשי הטכנולוגיות שלנו לחפש כל מיני אמצעים שמדינת ישראל טובה בהם, למשל חיישנים. למשל שעל כל אדם, על כל ילד - אני רוצה את זה קודם על ילדים - יהיה חיישן שמזהיר כמו מכונית, שאתה מתקרב יותר מדי וזה עושה רעש. אני לא יודע אם זה אפשרי, בודקים את זה".
כיום בישראל כבר קיימות טכנולוגיות שחושפות את המיקום המדויק, ואף אם אנחנו נמצאים באותו הבית עם אדם אחר, אך הן לא מאפשרות לאכן את המרחק המדויק במטרים בין אדם לאדם. נתניהו בדבריו מציין את חיישני הרכב שמזכירים את טכנולוגיית מובילאיי הישראלית, טכנולוגיה העובדת לפי זיהוי מהירות ומרחק בין עצמים ומתריעה לנהג מפניהם. אך האם טכנולוגיה כזו בבני אדם ישימה ויעילה להתמודדות בשגרת הקורונה? לפי מומחים בתחום מדובר במשהו שרחוק מלקרות.
לפי עינת מירון, מומחית סייבר רזיליינס, בישראל לא ערוכים מבחינה טכנולוגית וארגונית להצמדת שבבים לילדים. "יהיה קשה לבצע את זה ליותר ממיליון תלמידים שיחזרו עכשיו למסגרות, כדי לדעת אם הילד יושב בכיתה במרחק של שני מטרים מהאחר. זה בדיוני ומסוכן", היא אומרת.
"בתיאוריה אני מבינה את הרציונל, אבל אף שקיימים כבר שבבים שאמורים לזהות קרבה ברכבים למשל, בבני אדם זה שונה", היא מוסיפה ומסבירה. "הרי לא די רק בצפצוף שמתריע שהתקרבתי לאדם אחר, כי מי אומר שזה ישנה משהו עבורי? אחרת לא הייתי מתקרבת בכל מקרה. העניין הוא האכיפה של זה, וכאן זה כבר משנה את הכול".
אלון ארבץ, ממייסדי חברת מודיעין הסייבר IntSights, אומר שדבריו של נתניהו בהתייחס לאמצעים הטכנולוגיים שהממשלה שוקלת לנקוט בהם, מעלים סימני שאלה. "זה יכול להיות פתרון אם הפגיעה בפרטיות תהיה מינימלית כמו אצל מובילאיי, אבל אם יידעו ממש איפה כל אחד נמצא והמידע יעלה לאינטרנט צריך לקחת בחשבון שהוא עלול להיפרץ ויכולים לגנוב אותו, וכך תהיה פגיעה משמעותית באזרחים".
לדבריו, אם השימוש בשבב או בחיישנים לסוגיהם לא ייעשה על ידי כלל האזרחים, או לפחות על ידי מרביתם, יהיה זה פתרון לא יעיל: "אם לא תהיה מסה של אנשים שיילכו עם זה אין בזה טעם. לכן זה ידרוש סנקציה מסוימת ותוך כדי לוודא שהמידע לא יעלה לאינטרנט ואם הוא יעלה אז בצורה מוצפנת כך שלא תסכן את הציבור ושיהיה קשה לחדור למידע הזה". עוד הוסיף "כאן הממשלה תימדד כמה אכפת לה מפרטיות ומביטחון המידע של האנשים".
כאמור, מעבר להיבט הטכנולוגי, קיים גם ההיבט של הפגיעה בפרטיות. "לחבר צ'יפים לתלמידים לא יעבור בשום מבחן, לא מבחינה פרקטית ולא מבחינה משפטית", אמרה מירון. היא הוסיפה שפגיעה זו בפרטיות עלולה גם להביא איתה סכנות עבור הילדים: "אם המידע על מיקום הילדים יעלה לרשת, פדופיל עם קצת ידע במחשבים יכול לחדור את הטכנולוגיה הזו ולחכות להם מחוץ לבית הספר, לעקוב אחריהם ולהפיץ את המידע גם במקומות אחרים. המדינה יכולה לקחת על זה אחריות?".
ממשרד ראש הממשלה נמסר: "הרעיון של ראש הממשלה לא נועד לפעול על בסיס מאגרי מידע, אלא על בסיס טכנולוגיה פשוטה שמתריעה על קרבה. מדובר באפשרות וולונטרית שמיועדת לשמירת מרחק לילד - כמו מובילאיי לרכב. מדובר ברעיון שיכול לסייע לשמירת הריחוק ולא תהיה שום פגיעה בפרטיות".
לפנייה לכתב/ת 
