בודדים ופוחדים: כך משפיעה הקורונה על המצב הנפשי של הישראלים
אחד מכל חמישה בני 21 ומעלה דיווח כי מצבו הנפשי החמיר או החמיר מאוד, וכמעט אחד מכל שלושה בני 65 ומעלה הודה כי הוא חש לחץ וחרדה – הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה סקר נרחב שבדק את השפעת ימי הקורונה על נפשם של הישראלים. "חווייה של חוסר שליטה"
הרגשנו את זה – אך כעת המספרים מאשרים זאת: ימי הקורונה משפיעים על מצבנו הנפשי. מסקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) בקרב 2,279 אזרחים בסוף בחודש אפריל עולה כי 22.5% מהמשיבים בני 21 ומעלה דיווחו שמצבם הנפשי החמיר או החמיר מאוד במהלך המשבר.
בסקר לא השתתפו תושבי הפזורה הבדואית בדרום ודיירים במוסדות טיפוליים, וכל המשתתפים בו היו בני 21 ומעלה. הנדגמים דיווחו, בין היתר, על המצב הרגשי של ילדיהם בתקופת המשבר. 58.9% מאלו שהיו להם ילדים מסרו כי לא חל שינוי במצבם הרגשי של ילדיהם. מנגד, 25.8% דיווחו כי מצבם הרגשי של ילדיהם החמיר או החמיר מאוד.
בקרב בני יותר מ-65 התמונה חמורה יותר: 30.4% דיווחו כי הם חשים לחץ וחרדה; 18.9% חשו דיכאון; ו-29.5% חשים בדידות במידה רבה או במידה מסוימת. בקרב הערבים השיעורים גבוהים יותר: 45.2% חשו לחץ וחרדה, 27.5% חשו דיכאון ו-29.3% חשו בדידות.
מבחינה מגדרית, תחושות אלה מלוות נשים יותר מאשר גברים. בעת המשבר 39.6% מהנשים ו-28.9% מהגברים דיווחו על לחץ וחרדה. 55.7% מהאוכלוסייה חוששים מהידבקות בנגיף (22.9% "במידה רבה" ו-32.8% "במידה מסוימת").
32.3% חוששים מפגיעה במצב בריאותם מסיבות אחרות. מחצית מהאוכלוסייה (50.3%) חוששים מקושי בכיסוי הוצאותיהם (60.3% מהערבים ו-31.1% מבני 65 ומעלה), 15.7% חוששים לאבד את מקום מגוריהם ו-13.5% חוששים מפגיעה ביחסים במשפחה.
יש לציין כי מערכת בריאות הנפש טרם חזרה לתפקוד מלא, וגם בארגוני הסיוע מכירים היטב את המציאות עמה מתמודדים בימים אלו אזרחים רבים.
"אם בתקופת טרום הקורונה הנושאים המרכזיים שעסקנו בהם הם בדידות, דכאון ועצבות קשה, אז עכשיו אנחנו רואים שעיקר הפניות הן סביב הנושא של חרדות", אומר ד"ר ניר ויטנברג, פסיכותרפיסט ומרצה לעבודה סוציאלית, וחבר הנהלה בארגון סה"ר (סיוע והקשבה ברשת). "מה שקורה במדינה קורה גם אצלנו. אנחנו רואים עלייה של פי 3 בכמות הפניות בנושא חרדה. זו קפיצת מדרגה שהיא חדה בכל קנה מידה.
"אנחנו יודעים שבמשברים שבהם השגרה מופרת אנחנו רואים תחלואה, ואנחנו רואים את זה גם במצבים של מלחמות ועלייה של שכיחות החרדה. הסיבה לכך היא חווייה של חוסר שליטה. אם עם ישראל רגיל להתמודד עם פיגועים, אז כאן אנחנו מדברים על נגיף שהוא עלום שלא עד הסוף היה ברור מה הסכנות הברורות שלו ובעצם כל אחד מאיתנו יכול להיות זה שנושא אותו. הצורך בבידוד חברתי הוא מנוגד לצרכים האישיים והבסיסיים שלנו. מנקודת מבט אופטימית, יש לציין כי בימים האחרונים חלה ירידה בכמות הפניות בנושא הקורונה".
קריאת מצוקה בעילום שם:
יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל ד"ר צבי פישל אמר בתגובה לנתונים כי "המספרים שנמצאו בסקר הלמ"ס הם לצערי אפילו גרועים משחששנו. אנו מתריעים מתחילת המשבר ש'שכחו שלישראלים יש נפש'. אנו קוראים לראש הממשלה, לשר האוצר ולשר הבריאות לנקוט לאלתר בצעדים שיצמצמו את הנזקים הנפשיים שכבר מתפתחים כחלק מ'המגפה שאחרי המגפה' ובראש ובראשונה ליישם את התוכנית שגיבשנו עם האגף לבריאות הנפש ולפיה כל אדם שיחפוץ בכך, ללא צורך באבחנה, יוכל לקבל שלושה מפגשים של טיפול נפשי".
לפניות למוקד הסיוע של סה"ר (סיוע והקשבה ברשת): www.sahar.org.il
לפנייה לכתב/ת 
