חלוץ הרוקנ'רול, ליטל ריצ'רד, הלך לעולמו בגיל 87
ליטל ריצ'רד, מהאבות המייסדים של הרוקנ'רול שהשפיע על דורות של מוזיקאים, הלך לעולמו בגיל 87. "הוא היה כישרון ענק, והמוזיקה שלו תישאר לנצח"
ריצ'רד פנימן, הידוע בכינויו ליטל ריצ'רד, מהאבות המייסדים של הרוקנ'רול, הלך לעולמו היום (שבת) בגיל 87, כך דווח באתרים מעבר לים. הוא סבל מבעיות בריאותיות בשנים האחרונות, בהן שבץ והתקף לב, אך מת לבסוף לאחר מאבק במחלת הסרטן.
הוא החל את הקריירה המפוארת שלו בסוף שנות ה-40 כשעוד היה בנעוריו, אולם הפריצה הגיעה רק בשנת 1956 כאשר שחרר שורה של להיטי ענק שכתב והפכו לסמל של תקופת הרוקנ'רול, בהם Tutti Frutti, Long Tall Sally, Rip It Up, Lucille, Good Golly, Miss Molly ואחרים - להיטים שהפכו אותו לכוכב ענק בכל העולם ולאגדה. הוא נכנס למקום השמיני ברשימת 100 האמנים הגדולים בכל הזמנים של מגזין ה"רולינג סטון" ולהיטיו נכנסו לרשימת 500 השירים הגדולים של המגזין.
ריצ'רד וויין פנימן נולד ב-5 בדצמבר 1932 בג'ורג'יה למשפחה בת 12 ילדים. "גדלתי בסלאמס. אבי מכר וויסקי", סיפר בשנות ה-70 בריאיון ל"רולינג סטון". כילד שר במקהלה, אך משפחתו לא עודדה את האהבה למוזיקה שטיפח לצד חברו אוטיס רדינג. כשהיה נער השתתף בתחרות כשרונות שזיכתה אותו בחוזה הקלטות ראשון, בזכות קולו הייחודי ונגינתו על הפסנתר, אולם הפריצה הגיעה כאמור, רק שנים אחר כך.
ליטל ריצ'רד היה ידוע בזכות סגנונו השערורייתי והצבעוני שכלל איפור ותלבושות בצבעים זוהרים. השירים שלו עסקו בסקס, כמו בסינגל הפריצה שלו "טוטי פרוטי" שהיה במרומז על סקס אנאלי. זהותו המינית הייתה פלואידית והשערוריות עקבו אחריו גם מחוץ לקריירה המוזיקלית. הוא נהג הלעלות מופעי דראג עוד לפני תקופת הרוקנ'רול וסגנון חייו הפרוע הוביל אותו להסתבכות עם החוק לא אחת. בשנת 1957 חווה הארה והחליט לחזור אל השורשים והכנסייה. הוא הוסמך לכומר, הפך למטיף וגם שחרר אלבומי גוספל. במהלך הקריירה שלו הוא נע בין דמות המטיף ושירה על אלוהים לבין הפופ והשטן.
העובדה שלא שחרר שירים חדשים או שפנה לגוספל, לא פגעו מעולם במעמדו הבלתי מעורער כאגדה. בשנות ה-80 הוא הופיע בכמה תוכניות טלוויזיה והיה בעשירייה הראשונה שנכנסה להיכל התהילה של הרוקנ'רול. בשנת 1993 זכה בפרס מפעל חיים בטקס הגראמי. הוא המשיך להופיע מדי פעם בלוס אנג'לס שבה חי גם בשנות האלפיים.
אחרי שנות ה-50 ליטל ריצ'רד לא הצליח להגיע שוב אל פסגת מצעדי הלהיטים, אך היה השראה לדורות של מוזיקאים שגילו דרכו את צלילי הרוקנ'רול, ושיריו הפכו לקאנון בזכות השילוב בין הגוספל, הסול, הגרוב והFאנק והאנרגיות הבלתי נגמרות שלו. הוא מוצב בשורה אחת עם אלביס פרסלי וג'רי לי לואיס - האבות המייסדים של הרוקנ'רול. בין המוזיקאים שהושפעו ממנו נמנים חברי הביטלס ובמיוחד פול מקרטני שהיה מעריץ גדול. הביטלס גם ביצעו את שיריו על הבמה והריעו לקולו הייחודי. אלטון ג'ון ובוב דילן העידו כי השפיע עליהם וכך הקינקס, קרידנס קלירווטר ריבבל, אלוויס קוסטלו ורבים אחרים. חזותו החיצונית אף היתה ההשראה לפרינס.
אמנים וקולגות ספדו לו ונפרדו ממנו, כמו מייסד הביץ' בויז, בריאן ווילסון שכתב: "אני מאוד מצטער לשמוע על ליטל ריצ'רד. הוא היה שם בהתחלה והראה לכולנו מה זה רוקנ'רול. הוא היה כישרון ענק, והמוזיקה שלו תישאר לנצח". וחבר להקתו קלווין הולי כתב: "נוח בשלום, ריצ'רד. זה ממש כואב. המחשבות והתפילות שלי הולכות לכל חברי הלהקה והמעריצים ברחבי העולם! ריצ'רד באמת היה מלך".
