הקפה שגרם למשבר בינלאומי / עושה היסטוריה

רפאל נאה חוזר לסיפורים הגדולים משנות הסיקור שלו, והפעם נזכר בהזמנה התמימה בבית המלון באתונה שהצליחה להוציא את המלצר משלוותו ולדרוש צו הרחקה מיוון נגד יושבי השולחן ההמומים, שהגיעו עבור משחק הנבחרת. ככה זה במדינה בה הכדורסל לווה לאורך שנים במטחי מטבעות

רפאל נאהפורסם: 10.05.20 , 07:46

במסגרת הכתבות ההיסטוריות שאני מפרסם כאן, כתבתי כבר לא מעט על היחס כלפי ישראל מצד שחקנים וקבוצות – שלפעמים היה עוין במיוחד ברחבי העולם. במשך יותר מ-50 שנותיי בתפקיד עברתי הכל. פוליטיקה, קנאות בלתי רגילה, שנאה שהעבירה לעתים אנשים על דעתם ואין ספור תקריות בלתי צפויות. בכל פעם נקלעתי לשיא חדש בטירוף. אבל מה קורה כאשר ישראלים נכנסים, ממש בלי כוונה, לעימות פוליטי בין שתי מדינות אחרות?

לעתים קרובות אתונה (אבל גם ערים נוספות ביוון) היו התחנה הראשונה בדרך לטורניר רשמי של נבחרות וקבוצות מישראל. היה נוח לעשות שם עצירת ביניים של שניים-שלושה משחקים בדרך למשימה העיקרית באיטליה, ספרד או יוגוסלביה, למשל. כך היה גם באותו ביקור באתונה לפני כ-50 שנה, אותו יצאתי לסקר. התיישבנו במלון בכיכר אומוניה בבירת יוון, שלושה עיתונאים ושניים מראשי המשלחת, וביקשנו חמש כוסות קפה. ההזמנה התמימה הפכה לכאוס.

סלע המחלוקת: הקפה טורקי או יווני?(צילום: shutterstock)

המלצר הרותח השליך בזעם את פנקס ההזמנות שלו, והזעיק את מנהל המלון. כשהאחרון הגיע, נדהמנו שהמלצר דרש לגרש את חמישתנו מהמלון, מאחר שהעזנו להזמין קפה טורקי במקום שנאמר "קפה יווני". הוא לא הסתפק בכך, המלצר, ובשיא הרצינות (גם אני רציני) הוא דרש שהרשויות יוציאו נגדנו צו הרחקה מיוון. הוא פשוט היה משוכנע שעשינו לו דווקא, וסירב להירגע. אחד מאנשי המלון ניסה להסביר לנו: "היה לכם מזל שהתקרית הסתיימה רק במילים ולא התפתחה למשהו גרוע יותר. רבים אצלנו לא משתחררים מהשוואה לטורקיה. בשבילכם זה היה בסה"כ קפה, בשביל המלצר נחשבתם למעשה לטורקים שבאו להרגיז אותו". כן, היחסים בין יוון לטורקיה מעולם לא כללו אהבה גדולה, לאורך ההיסטוריה, ובימים בהם התארחנו שם זה היה בעיצומו של עוד משבר ביחסים.

גם השחקנים עצמם היו זוכים לעתים לקבלת פנים מהסוג הזה ביוון. באותו משחק ובסיומו, כפי שקרה לא פעם, הכדורסלנים שלנו ספגו מטר של מטבעות על ראשיהם, אבל זה היה אז חלק מהמשחק ביוון. כל הנבחרות והקבוצות האורחות נתקלו בכך, כולל קבוצות יווניות שהגיעו למפגשים פנימיים. זה הפך שם למסורת, כמו שבירת הצלחות והבקבוקים לצלילי הבוזוקי.

מה שבטוח, מאז אותו מקרה אני מזמינן רק קפה יווני כשאני מבקר שם. יאסו, לחיי כולם.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו