לחיילים הבודדים אין קבוצת לחץ

הם באו לשרת בצה"ל, חלקם רוצים לעלות לישראל. הם לא ביקשו אות של כבוד, רק דמי אבטלה כדי לשרוד את המשבר. מה הם קיבלו? חרפה

לימור לבנתפורסם: 12.05.20 , 12:02

לימור לבנת(צילום: מוטי קמחי)

כנראה ש-36 שרים, מי-יודע-כמה סגני שרים, ושני מעונות לראשי ממשלה דו-ראשיים לא מספיקים כדי למצוא פתרון לכ-1,000 חיילים וחיילות בודדים שבאו מחו"ל להתנדב לשירות בצה"ל, ונשארו עכשיו בארץ, אבל אינם זכאים לדמי אבטלה.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

כנראה שקל יותר למצוא שישה מיליארד שקל לקבוצת לחץ של טייקונים כמו הראל ויזל וחבריו שאיימו לא לפתוח את רשתות המסחר שלהם, מאשר למצוא כמה מיליוני שקלים בקופת האוצר למי ששירתו כאן, ונותרו עכשיו ללא פרוטה בכיסם, לא לשכר דירה ולא לאוכל.

כנראה שההחלטות שמתקבלות בשבועות האחרונים במהלך משבר הקורונה, החל מההחלטה התמוהה על פתיחת איקאה כשכל המשק היה סגור, וכלה בהחלטה המוזרה לחלק תלמידי בתי ספר ל"קפסולות" בשעה שכמעט כל המשק פתוח, במקום להחזיר את כולם ללימודים - הן תולדה של כניעה לקבוצות לחץ. ורק לחיילים הבודדים אין קבוצת לחץ.

כנראה שהיעדר עבודת מטה מסודרת - "מטה קורונה", שאליו מביאים לדיון את כל הסוגיות לצורך קבלת החלטות מסודרת - מוביל לכך שהחלשים נשארים פגועים ונפגעים, והחיילים הבודדים נפגעים ראשונים. ומי יהיה להם לפה?

העניין פשוט. על פי חוק הביטוח הלאומי, מי שהשתחרר מצה"ל ועבד לפחות שישה חודשים - זכאי לדמי אבטלה. אלא שהחיילים הבודדים שהשתחררו לאחרונה ולא הספיקו לעבוד או עבדו ונשלחו לחל"ת עקב הקורונה, אינם זכאים לקבל דמי אבטלה. כלום. אפס.

מדובר במיטב הנוער היהודי מהעולם. הם התראיינו בקול סדוק בגלי צה"ל: ברק מארה"ב ששירת כלוחם באגוז, אלכסנדרה ששירתה כלוחמת במג"ב או קטרינה, אף היא חיילת בודדה משוחררת. כל אלה, ורבים אחרים, עזבו את משפחותיהם וחבריהם. אין להם אף אחד בארץ. הם באו לכאן כדי לשרת בצה"ל, חלקם רוצים לעלות לישראל. אף אחד מהם לא ביקש לעצמו אות של כבוד. אך אף אחד מהם לא חלם שזו תהיה כפיות הטובה שלה יזכה. איזו חרפה.

חשבתם שהפרסומים הללו עשו משהו? הזיזו למישהו משהו בלב? שמענו אתמול שראש הממשלה בנימין נתניהו נכנס לעובי הקורה ונתן הנחיה לתת לכל חייל כזה מענק של 4,000 שקל, וגם הודיע שיתאפשר להם לפדות את הקרן לחיילים משוחררים, זו העומדת לכל חייל משוחרר לצורכי לימודים, או שניתן לפדותה בתום חמש שנים מהשחרור.

אז חשבתם. מתברר ש"המענק" בסך 4,000 שקל תקף רק לכ-500 מתוך כ-1,000 החיילים הבודדים. יותר מכך: מדובר במענק חד-פעמי - וכי מה יעשו במענק חד-פעמי שכזה? ישכרו דירה? צרכים בסיסיים? מזון? לכמה זמן בדיוק מישהו חושב שזה יספיק בהיעדר תעסוקה במשק שבו למעלה ממיליון מובטלים? גם המענק תקף רק לכמחציתם, ובכלל, מדוע להכריח אותם להשתמש בו למחיה יומיומית? לא לזה נועד. בקיצור – ישראבלוף.

עניין זה הוא לטיפולו המיידי והדחוף של ראש הממשלה, שצריך לתת הוראה למשרד האוצר. הוא המתכלל את כל המערכת. הוא העומד בראש הפירמידה. הוא זה שצריך להודיע עוד היום: כל חייל בודד משוחרר יקבל באופן מיידי דמי אבטלה לחצי השנה הקרובה או עד שימצא עבודה. איך אמר? בלחיצת כפתור, ישר לחשבון הבנק. זה מחדל שממיט בושה וכלימה עלינו, על המדינה. יש לתקנו. היום.