שתף קטע נבחר

 

הליגה הראשונה: הבונדסליגה חוזרת, והיא מרתקת מתמיד

איכות, אטרקטיביות, צמרת לוהטת ומכונת שערים מפלצתית שרק כוח עליון הצליח לעצור, אם התגעגעתם לכדורגל האירופי, התגעגעתם לבונדסליגה, שתדאג לבדר אתכם עד שעוד ליגות בכירות יצטרפו לקאמבק החגיגי

יש ליגה אחת באירופה שכבר חזרה לפעילות, של איי פארו, אבל אפילו היעדר המשחקים בתקופת הקורונה לא יגרום לכם לצפות בה. הכדורגל חוזר באמת עכשיו, בשבת הקרובה, והאמת היא שקשה לחשוב על יותר מדי אפשרויות קאמבק משמחות יותר מאשר זה שמציגה הבונדסליגה.

 

הבונדסליגה חוזרת

תחייתו של חוקר השטח: מולר רץ לעוד אליפות

מי ימצמץ ראשון? לבנדובסקי וורנר ראש בראש

באיירן מינכן מסתערת לתואר

סרט אמריקאי: סיפורו של ווסטון מקני

 

 לא מדובר רק על איכות ואטרקטיביות – הכי הרבה שערים בממוצע למשחק בליגות הבכירות – אלא גם על התחרותיות שמאפיינת אותה העונה. בשנים האחרונות באיירן מינכן שוב שלטה, אבל העונה המתח חזר והאלופה היא אפילו לא הקבוצה שהובילה את הטבלה בפרק הזמן הארוך ביותר. זה התחיל עם דורטמונד, המשיך ברוטציה בין לייפציג ומנשנגלדבאך, עד שהבווארים השתלטו על העניינים.

 

תומאס מולר מול כריסטופר אנקונקו (צילום: גטי אימג'ס)
הליגה הגרמנית חוזרת(צילום: גטי אימג'ס)

 

הליגה הצרפתית לא תחודש; אפשר להניח שבאנגליה, שם אף אחד לא היה יכול לעצור את ליברפול, לא ישחקו עד סוף יוני לפחות; בספרד ובאיטליה, ליגות תחרותיות מאוד העונה, קשה להעריך מה יקרה. הנגיף עצר את המדינות בצורה כזו ששום דבר לא יהווה הפתעה, אבל בגרמניה הולכים לשחק, ויש למה לחכות.

 

באיירן שוב שולטת

מובן שבאיירן היא הקבוצה הגדולה של גרמניה, אבל שבע אליפויות רצופות הן דבר שגם היא לא השיגה מעולם, עד לדור הנוכחי. והנה, בקדם־העונה וגם בתחילתה היה נדמה שהדור נעלם. קודם כל היו אלה שניים מהסמלים הבולטים של התקופה, אריין רובן (פרש) ופרנק ריברי (פיורנטינה) שעזבו אחרי 22 עונות משותפות. אחר כך הגיעו גם התוצאות הרעות ואיתן פיטורי המאמן ניקו קובאץ'. הדיבורים על סיומה של תקופה רק התגברו.

 

אלא שדברים השתנו בחודשים שאחרי, וכמה שחקנים ותיקים אחרים, כאלה שזכו בלא מעט תארים, החזירו את באיירן למסלול. תיאגו אלקנטרה מנווט את הקבוצה באמנות, רוברט לבנדובסקי עם לא פחות מ־25 שערים, מנואל נוייר התייצב, דויד אלאבה בתפקיד חדש, ותומאס מולר חזר לחיים ורשם הכי הרבה בישולים בליגות הבכירות. "הדור שלנו עיצב את באיירן מאז 2010 כי היינו מוצלחים מאוד", אמר מולר לפני כשבועיים. "הייתה לנו ריצה מוצלחת, אבל בשבילי הסיפור עוד לא נגמר. עידן הזהב עדיין לא הסתיים".

 

המאמן האנזי פליק ולאון גורצקה מתעמתים עם האוהדים (צילום: EPA)
המאמן האנזי פליק ולאון גורצקה. עידן חדש בבאיירן?(צילום: EPA)

 

כן, דור הזהב עדיין כאן, ועם מאמן חדש, האנזי פליק, שלא היה חלק ממנו. פליק שימש במשך שנים כעוזרו של יואכים לב בנבחרת. בחודש שעבר באיירן האריכה את חוזהו עד שנת 2023, ובשבוע שעבר צירפה לו עוזר אגדי בשם מירוסלב קלוזה. עכשיו הם צריכים לגרום לכך שגם הדור הבא־נוכחי, עם שחקנים כמו בנז'מין פבאר, לוקאס הרננדז, ג'ושוע קימיך, סרג' גנאברי והסנסציה הצעירה אלפונסו דייויס, ישלוט. זה צריך להתחיל כבר בתפר הבין־דורי, כלומר העונה.

 

הצעירים של דורטמונד

ארלינג הלאנד עלה לבכורה בדורטמונד בדקה ה־56, כשאוגסבורג הובילה 1:3. הבעיטה הראשונה של הנורווגי במדים הצהובים הפכה לשער. גם השנייה. גם השלישית. הלאנד הפך למפלצת במהירות, ורק הקורונה עצרה אותו. מתוך 23 הבעיטות ששיחרר מאז שהגיע לקבוצה 11 הפכו לשערים – מספר כמעט בלתי נתפס. והוא רק בן 19. ג'יידון סאנצ'ו מבוגר ממנו בארבעה חודשים. הוא עם 14 שערים ו־15 בישולים, כך שבליגות הבכירות יש רק שני שחקנים, צ'ירו אימובילה ולאו מסי, שמעורבים ביותר שערים. וגם אצל סאנצ'ו אפשר, בעצם חייבים, לדבר על הדיוק בבעיטה – שליש מהאיומים שלו הופכים לשערים, יותר מכל שחקן אחר באירופה.

 

יש לדורטמונד שחקנים ותיקים מצליחים כמו מאטס הומלס ואקסל ויטסל, אבל הלאנד וסאנצ'ו, שניהם ילידי 2000, מסמלים את דורטמונד הצעירה והתוססת. המגן אשרף חכימי רק בן 21, הבלם דן־אקסל זגאדו בן 20, ותתחילו לשים לב לשחקן הצעיר בליגה, ג'ובאני ריינה בן ה־17, שעולה מהספסל. דורטמונד הנוכחית היא יופי נעורים.

 

ארלינג הלאנד (צילום: EPA)
ארלינג הלאנד. כל מילה מיותרת(צילום: EPA)

 

החדשנות של לייפציג

אם דורטמונד מציגה את שחקני העתיד, אז לייפציג היא העתיד. לא כי היא הולכת להיות הטובה בעולם, או אפילו בגרמניה, אלא כי היא מציגה כבר עכשיו איך ייראו הקבוצות המצליחות ביותר. זה מתחיל בחדשנות טכנולוגית, ניתוח משחקים שקשה למצוא בקבוצות אחרות, שיטות סקאוטינג ייחודיות והמצאות טקטיות.

 

קצת יותר מעשור חלף מאז רכשה רד־בול את לייפציג, והקבוצה קפצה בזמן הזה מהליגה החמישית לליגת האלופות, ולמאבק האליפות. מי שמוביל אותה עכשיו הוא יוליאן נגלסמן, שמתאים לה כמו כפפה. נגלסמן, שבגיל 28 הפך למאמן הצעיר ביותר בבונדסליגה (הופנהיים), נחשב כבר עכשיו לפורץ דרך, כזה שלא מאמין במערך אחד אלא נותן יותר חשיבות למשימות האישיות של השחקנים.

 

נגלסמן שינה תפקוד לטימו ורנר, שעכשיו נאבק עם לבנדובסקי על מלכות השערים. הקשר הצרפתי כריסטופר אנקונקו הפך תחתיו לכוכב־על, ויש גם את הרכש שהגיע בינואר, דני אולמו, שיכול להיות גורם משמעותי. החדשנות של לייפציג נאבקת במסורת של הקבוצות האחרות.

 

נגלסמן על הקווים (צילום: Getty Images)
נגלסמן. המאמן הגדול הבא?(צילום: Getty Images)

 

האלטרנטיבות בצמרת

בין מנשנגלדבאך ולברקוזן תמיד הייתה יריבות, עוד דרבי של חבל הריין, והעונה הן גם נאבקות ראש בראש בצמרת. אמנם האפשרות לאליפות התרחקה (מנשנגלדבאך הובילה את הטבלה עד המחזור ה־14, אבל היא כבר במרחק שש נקודות מבאיירן), אך קרב על המקום הרביעי, שמוביל לליגת האלופות, ודאי יישאר עד הסוף.

 

בעוד בלברקוזן, אותה מאמן אקס מכבי ת"א פיטר בוס, מופיע אחד הצעירים האיכותיים ביותר בעולם, הקשר ההתקפי קאי האברץ, הסיפור של מנשנגלדבאך הוא בצד השני של המגרש, שם מספק השוער יאן זומר עונה למזכרת. זומר הוא השוער שעצר הכי הרבה כדורים בליגה העונה. עונה שאחרי חשש אמיתי שלא תסתיים תחודש כבר בשבת. אחרי למעלה מחודשיים ללא כדורגל זו הולכת להיות חגיגה אמיתית.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים