שני חוקי גיוס ותקציבים לישיבות: ההסכמים עם המפלגות החרדיות
מלבד חלוקת התיקים, ההסכמים הקואליציוניים עם ש"ס ויהדות התורה עוסקים גם בענייני דת ומדינה: חוק גיוס בשני שלבים, שמירה על הסטטוס קוו באמצעות פסקת התגברות על בג"ץ והגדלה אוטומטית של התקציב לישיבות
עם ההשלמה של מלאכת הרכבת הממשלה אמש (רביעי) נחשף גם ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לש"ס ויהדות התורה, ובו התחייבות לשמור על הסטטוס קוו בנושאים דתיים על פי הפרשנות החרדית ולמנוע כרסום בו בהתערבות בית המשפט, להבטיח את הפטור משירות של בנות חרדיות בצבא ולהותיר בידיים חרדיות את הוועדה למינוי דיינים לבתי הדין הרבניים.
מלבד התפקידים שקיבלו אריה דרעי, יעקב ליצמן ואנשיהם בממשלה ובכנסת, בדיוק על פי דרישתם, עיקר ההסכם עוסק, כאמור, בנושאי דת ומדינה. המשימה הדחופה ביותר היא תיקון חוק הגיוס שנפסל כבר ב-2017 ולא הותאם עד היום לדרישות השוויון בנטל שקבע בג"ץ. כאן הפתיעו החרדים כשדרשו (וקיבלו) התחייבות לקידום שני חוקים שינציחו סופית את הפטור של לומדי התורה משירות צבאי - זאת לאחר שאי ההסכמות בנושא הביאו לפיזור הכנסת ה-21.
החוק הראשון הוא מעין "עזרה ראשונה", מחשש כי סבלנותו של בית המשפט תפקע נוכח הסחבת של הממשלה והכנסת והוא יבטל לאלתר את מעמדם המיוחד של תלמידי הישיבות. כדי שחובת הגיוס לא תחול על כל צעיר חרדי, תקדם הקואליציה את המתווה האחרון שביקשו החרדים לאשר בסוף 2018 ושנדחה על ידי שר הביטחון דאז אביגדור ליברמן, ולפיו כלל התלמידים יהיו פטורים מגיוס כל עוד מקצתם ישרתו, ועם זאת הממשלה תוכל לשנות ולעדכן בכל את היעדים המספריים באופן שהופך את החוק לחסר משמעות ושיניים. "חוק הגיוס יבטיח שהממשלה תפעל ברוח המדיניות שבמדינת ישראל לא יגבילו את מכסת לומדי התורה", נכתב במסמך.
בשלב שני, וכמענה לטווח הארוך יותר, מתחייבת הממשלה לקדם "חוק חדש ומקיף בדבר גיוס לצה"ל ולשירות לאומי, בהתאם למתווה רחב ועדכני התואם את צרכי החברה בישראל על גווניה ורבדיה".
לפי סעיף זה, השוויון בנטל כבר אינו בהכרח ערך מחייב ולא ייעשה עוד ניסיון ליצור מראית עין של עמידה בו כפי שקרה בשנים האחרונות. בכל מקרה נקבע בהסכם כי אם בג"ץ יפסול את אחד משני החוקים תקודם פסקת התגברות שתמנע את התערבותו.
גם בסוגיות אחרות של יחסי הדת והמדינה, כמו השבת, הגיור, נישואים וגירושים והכרה בשרותי הדת הפרטיים נכתב כי "יישמר הסטטוס-קוו כפי שהיה מקובל זה עשרות שנים בישראל", אחרת "ראש הממשלה וגוש הליכוד יפעלו יחד ובמחויבות הדדית לתיקון הפגיעה", וכל שכן ש"לא תינתן הסכמת נציג הליכוד המשמש כממלא מקום יו"ר ועדת השרים לחקיקה לקידום חקיקה ממשלתית או פרטית אשר יש בה משום שינוי בסטטוס קוו".
גם בעניינן של הבנות הדתיות והחרדיות, הזוכות לפטור אוטומטי משירות צבאי, נקבע כי הממשלה תפעל להבטיח כי הן לא ייתקלו במכשולים ובקשיים בקבלתו. זאת על רקע טענות כי צה"ל מנסה לפתותן ולשכנען להתגייס בכל זאת ולעתים מערער על אמינות הצהרות הדת ומזמן אותם לחקירות.
הוועדה למינוי דיינים היא הגוף הבוחר את חברי בתי הדין הרבניים הממלכתיים, הדנים בסכסוכי גירושין של זוגות דתיים וחילוניים. מאחר שהיא זו שמעצבת למעשה את אופיו של בית הדין ואת גישתו ההלכתית והחברתית, דיוניה מלווים תמיד במאבקי כוח בין המחנות הדתיים והפוליטיים המיוצגים בה.
בהסכם הקואליציוני נקבע כי בראש הוועדה יעמוד שר מש"ס וכי המפלגה מתחייבת ש"ישמר בקפדנות הנוהג הקיים ביחס למינוי דיינים מכל המגזרים והקהלים באופן שוויוני". הכוונה היא כמובן לזרמים הדתיים השונים - חרדים אשכנזים, חרדים מזרחיים וציונים דתיים - ולא למועמדים שיקודמו על ידי חילונים או נשים, הנידונים אף הם בפני בית הדין.
לפנייה לכתב/ת 
