"רציתי רק שהעונה המקוללת הזו תיגמר"

החלום הספרדי שהפך לסיוט, המעבר להופנהיים שנגמר בפציעה קשה, הבריחה לפלייסטיישן שהפכה אותו לאלוף עולם - ומשבר הקורונה שסידר לו זמן להשתקם. רגע לפני שהוא חוזר עם הבונדסליגה, מונס דאבור מדבר על השנה המטורפת בקריירה

נדב צנציפרפורסם: 14.05.20 , 12:17

דאבור. לא ירצה לזכור את העונה הזאת(צילום: גטי אימג'ס)

"זו הייתה השנה הקשה ביותר בקריירה שלי. אחרי הפציעה רציתי רק שהסיוט הזה ייגמר, ועכשיו קיבלתי הזדמנות נוספת. יכול להיות שכבר בשבת אהיה בסגל נגד הרטה ברלין". אחרי התקופה בסביליה שמחקה לו את החיוך שאיתו הגיע מזלצבורג, מונס דאבור קיבל חבל הצלה מהופנהיים, וקיווה להתניע את הקריירה מחדש. אלא שהקללה שרבצה עליו נמשכה, ואחרי 296 דקות בלבד בקבוצתו החדשה, הוא נפצע בברך במשחק מול מנשנגלדבאך והורד מהמגרש באלונקה. התמונה הזו סימלה את העונה המסויטת שעבר.

הבונדסליגה חוזרת

הבונדסליגה מרתקת מתמיד

תחייתו של חוקר השטח: מולר רץ לעוד אליפות

סרט אמריקאי: סיפורו של ווסטון מקני

מי ימצמץ ראשון? לבנדובסקי ו-ורנר ראש בראש

קצת מוזר להגיד את זה, אבל פגרת הקורונה באה לדאבור בדיוק בזמן, ואת השבועות הארוכים ללא כדורגל הוא ניצל לשיקום שהחזיר אותו לפעילות לקראת חידוש הבונדסליגה.

"הבידוד בכדורגל הישראלי מוגזם"

מונס דאבור מובל על אלונקה (צילום: רויטרס)

הפציעה בהופנהיים(צילום: רויטרס)

למרות שלא נספר בספרד (24 דקות בלבד בליגה), הופנהיים האמינה בו ושילמה עבורו 12 מיליון יורו. היא לא שכחה איך קרע רשתות באוסטריה עם 66 שערים בשנתיים האחרונות. למרות הפציעה, המאמן אלפרד שרודר בנה עליו כציר מרכזי, והקבוצה ליוותה אותו לאורך כל הליך ההחלמה. בשבוע האחרון הוא שוהה בבידוד, בחדר לבד, בבית מלון הסמוך לאצטדיון. "אחרי המשחק נגד הרטה נעבור לבידוד ביתי, קל יותר מאשר בארץ, כי אנחנו עוד יכולים לצאת לטובת דברים חשובים כמו קניות", מספר דאבור בראיון ל"ידיעות אחרונות".

"פעמיים בשבוע עושים לנו בדיקות קורונה, וקיבלנו טופס שאנחנו צריכים לכתוב בו לאן הלכנו בכל יציאה מהבית", הוא מוסיף על פורמט החזרה של הליגה הגרמנית.

מה דעתך על ההנחיות בארץ? כאן לשחקנים מותר לצאת רק לאימונים.

"מוגזם לדרוש משחקנים אחרי תקופת סגר ארוכה להיכנס לבידוד מלא של חודשיים. אני כבר שבוע במלון וקשה לי מאוד כי אשתי בהיריון בחודש התשיעי לבד. יש דברים שהם מעבר לכדורגל. ילדים, לעזור לאישה, ותאמין לי שאני הכי מת להזיז כבר רשתות".

"כבר שבוע במלון וקשה לי מאוד"(צילום: AFP)

האמנת בכלל שהליגה תחזור?

"את האמת, לא הייתי אופטימי. המצב רק הידרדר, ואחר כך הגיעו ביטולי הליגות בצרפת ובהולנד. זה הדאיג אותי, אבל הבנתי שבגרמניה משתלטים על העסק. הרגשתי שכל העולם מחכה שגרמניה תפתח את העונה כדי שיראו את המודל פה ויאמצו אותו".

איך עברת את תקופת הקורונה?

"החשש היה גדול בעיקר כי אשתי אמורה ללדת, אבל ידעתי שאני נמצא במקום טוב. גם ראיתי את הנתונים באזור שלנו, היידלברג, בסביבות 250 נדבקים בסך הכל. זה נתן לי ביטחון".

"אפליקציה וחיבור לצ'יפים"

הקבוצה התאמנה במהלך המשבר?

"לא התאמנו, אבל אני אישית עברתי שיקום במועדון. היה מותר להגיע בקבוצות של שניים־שלושה שחקנים במרחק של שני מטרים. המועדון הזמין לכל אחד אופניים הביתה, וכל דבר שאתה רק יכול לחשוב עליו כדי שנשמור על כושר. לכל אחד היה לוח זמנים מסודר מתי הוא יכול להגיע לקחת ציוד הביתה, כדי שלא כולנו נבוא יחד. הקבוצה בנתה אפליקציה שבה הוסבר לכל שחקן מה עליו לעשות מדי יום. חיברו אותנו לצ'יפים כדי לעקוב אחר העבודה שלנו".

מונס דאבור (צילום: האתר הרשמי של הופנהיים)

דאבור. לא יכול לחכות לחזור לדשא(צילום: האתר הרשמי של הופנהיים)

ספר על הופנהיים.

"כששומעים בונדסליגה חושבים ישר על באיירן או דורטמונד, אבל אז אתה מגיע לפה ומרגיש 'וואו'. הייתי בסביליה ואין מה להשוות בכלל. לכל שחקן יש חדר משלו שהוא יכול לישון בו בין האימונים, ארוחות מושקעות, קצב אימונים שונה. אם בספרד התאמנו גג שעה וחצי, פה זה לפחות שעתיים בקצב אדיר. תמיד יש שמונה אנשי צוות על המגרש".

"לא רציתי לגמור את הקריירה בסין"

ואז הגיעה הפציעה.

"לקח לי יומיים להתאושש מהמכה המנטלית הזו. רציתי רק שהעונה המקוללת הזו תיגמר".

מצטער בדיעבד שבחרת בסביליה בקיץ?

"הגשמתי חלום להגיע לאחד מארבעת המועדונים הגדולים בספרד. לא קיבלתי צ'אנס אמיתי. לקח לי זמן להיכנס לקצב, ללמוד את השפה, כי לא מדברים שם אנגלית, כך שזה לא היה נטו כדורגל. אני שמח שהפרק הזה מאחוריי. המטרה הייתה להמשיך לשחק באחת הליגות הבכירות באירופה. היו לי מלא הצעות. יכולתי להישאר בספרד, היה לי ביקוש ברוסיה, איטליה ואפילו באנגליה. אגיד לך יותר מזה, סירבתי להצעה מהליגה הסינית".