חל"ת ללא תאריך תפוגה: האנשים שלא יחזרו לעבודה

יותר ממיליון עובדים יצאו במהלך החודשיים האחרונים לחופשה ללא תשלום מעבודתם בעקבות משבר הקורונה, וההערכות הן כי כ-20% מהם, כ-200 אלף בני אדם, לא יחזרו אליה וייאלצו למצוא עבודה אחרת. על אף שהמשק נפתח בהדרגה, מקומות עבודה רבים נפגעו קשות מהמשבר ולא ישובו לפעול באותו אופן, דבר שמאלץ אותם להודיע על פיטוריהם של עובדים שהיו עד כה בסטטוס של חופשה ללא תשלום.

אדווה דואק (26) מגבעתיים, יצאה לפני כחודשיים לחל"ת מעבודתה כמנהלת משאבי אנוש במלון בתל אביב. בימים האחרונים, בעקבות משבר הקורונה, אדווה פוטרה לאחר שהוחלט כי המלון יסגור את שעריו ויהפוך למתחם של דירות להשכרה.

"לוקחת שלושה צעדים אחורה". אדווה דואק (צילום: דנה קופל)

"לכולנו הייתה תקווה שנחזור למלון", היא מספרת. "אבל הבעלים החליטו שאין עוד מקום לעסק הזה. אני מנסה לשמור על אופטימיות ולצחוק במקום לבכות. גם בעלי עובד בענף שתלוי בתיירות, כך שהמצב הכלכלי לא טוב והתחלנו לאכול חסכונות. אנחנו מנסים להצטמצם עד כמה שאפשר, שיניתי את חברת הטלפון, ספק האינטרנט והטלוויזיה. היינו רגילים לדברים כמו משלוחים, ועכשיו אנחנו מוותרים".

אדווה מספרת כי היא מחפשת עבודה, אך בתקופה הזו מדובר במשימה מאתגרת במיוחד. "אי אפשר לתאר איך זה לחפש עכשיו עבודה בתחום המלונאות. אני מאמינה שאמצא עבודה במשאבי אנוש, כי אני תמיד יכולה לחזור לתפקידים הראשונים, להיות רכזת גיוס בחברת השמה. זה יהיה נוראי מבחינתי, כמו לקחת שלושה צעדים אחורה ולרדת בשכר, אבל אנחנו לא נוכל להחזיק מעמד ככה עוד הרבה זמן".

עו"ד רוני איטח-גנט, שותפה ב-נ.פינברג ושות' ומומחית בדיני עבודה, מסבירה כי "במקרה שבו עובד נמצא בחל"ת והמעסיק שוקל לסיים את העסקתו, על המעסיק לקיים לו הליך סיום העסקה כדין, לרבות שימוע, שבמסגרתו תינתן לעובד האפשרות להציג את טיעוניו קודם לקבלת ההחלטה בעניינו. במידה שמתקבלת החלטה על סיום העסקה, על המעסיק לבצע לעובד גמר חשבון ולשלם לו פיצויי פיטורים ואת יתר התשלומים המתחייבים".

היא מבהירה: "מעסיק שבוחר לסגור את מקום עבודתו איננו פטור מהחובות הללו כלפי העובדים שלו. במקרה שמקום העבודה נסגר עקב פירוק, פשיטת רגל וכד', ניתן לקבל את התשלומים שהמעסיק נותר חב לעובד (עד לתקרה שקבועה בחוק) באמצעות המוסד לביטוח לאומי".

"השימוע היה מאוד קשה ומעליב". אורנית הוט(צילום: יאיר שגיא)

"מעסיק שסוגר לא פטור מהחובות לעובדים". עו"ד רוני איטח-גנט(צילום: אופיר אייב)

אורנית הוט (43), שמתגוררת בכפר עידוד, דיור מוגן בנתניה לאנשים עם צרכים מיוחדים, עבדה עד לפני חודשיים במשרה מלאה בסיעוד בבית אבות. לאחר התפרצות הקורונה בישראל, הוחלט כי דיירי הכפר לא יעזבו אותו, במטרה לשמור עליהם מהידבקויות, ואורנית הוצאה לחל"ת. בימים האחרונים היא קיבלה הודעה כי תפוטר. "מנכ"ל בית האבות אמר שבגלל כל המצב בעקבות הקורונה הם חייבים לקצץ בכוח אדם", היא מספרת.

"זה לא רק אני, יפוטרו עוד עובדים. השימוע היה מאוד קשה ומעליב. זה נכפה עליי בגלל הקורונה, גם ככה היה קשה לי להיות בסגר. אני בחורה עצמאית שעכשיו צריכה לראות מה לעשות כשלא תהיה לי עבודה. אני אהיה חייבת לצמצם את ההוצאות. יש כאלה שעובדים בכפר במשתלה או במכבסה, אבל אני אוהבת לצאת כל יום, להיות בין אנשים, להכיר פרצופים חדשים ולהרגיש שאני חלק מהקהילה שמחוץ לכפר", אומרת אורנית ומוסיפה כי "העבודה נותנת לי הזדמנות לפתח יכולות עצמאיות בכל תחומי החיים. אני מרגישה עכשיו לא בטוחה, לא יודעת מה יהיה. אני מקווה שלא ישכחו אותנו, את האנשים עם המוגבלות. המעסיקים טרודים בבעיות המשק ואף אחד לא מדבר על מה יקרה איתנו".

מנכ"לית הכפר, שני אחדות, מספרת כי "אנשים עם מוגבלויות שיוצאים לעבודה וגרים בכפר עידוד הם כמו מיקרוקוסמוס של תופעות רחבות המתגלות בקרב אנשים עם מגבלות בעת מצוקה ומשבר, בעיקר לאור היעדר מרכיב העבודה השגרתי בסדר יומם. התגובות שלהם מלמדות על הצורך לעבוד, לשמור על יצרנות, על הערך העצמי ועל הקשר עם הקהילה. מציאת עבודה לאדם עם מוגבלות היא לא משימה קלה, הקושי עבורם הוא רב כיוון ששינויים מאיימים עליהם ושגרה משרה עליהם ביטחון ורוגע הרבה יותר מאשר על אוכלוסיות אחרות".

מאיה הכהן (28) מתל אביב, עבדה לפני משבר הקורונה כמעצבת בבית אופנה בלונדון, אך הוצאה לחל"ת שממנה כנראה לא תחזור. "עבדתי שם שנה וברגע שהתחילה הקורונה והודיעו על סגר בלונדון, הוציאו אותי לחל"ת, כמו הרבה עובדים אחרים, ואמרו לי שאולי יחזירו אותי כשיסתדר, אבל זה ממש לא בטוח. תעשיית האופנה בטוח תיפגע מהמצב הזה, הרבה מעצבים לא יוכלו לפתוח את כל החנויות, עסקים ייסגרו והרבה עובדים שיצאו לחל"ת לא יחזרו. לא יחפשו עובדים חדשים ויהיה קשה למצוא עבודה".

היא אמרה כי "הייתה לי משכורת קבועה, ביטחון כלכלי שנגמר לגמרי. אני מקבלת סכום מאוד נמוך של דמי אבטלה מלונדון, יש לי כסף שחסכתי ואני משתמשת בו בינתיים אבל חוששת שזה ייגמר. אני מקווה שאוכל לחזור לתחום ולהתקיים ממנו כמו שצריך".

בינתיים מאיה שבה לארץ. "כדי להתקיים בתקופה הזו אתה צריך להמציא את עצמך מחדש ולמצוא פתרונות. המשפחה והחברים רצו שאני אכין להם מסכות לפנים בגלל הקורונה, אז ראיתי בזה הזדמנות לעצב מסכות ולמכור אותן. אני מפרסמת ומוכרת אותם עצמאית, בעיקר דרך הרשתות החברתיות".

לשכת האבטלה בחולון(צילום: מוטי קמחי)

גור גוט, מנכ"ל Vlancer, פלטפורמה למציאת עבודות לפרילנסרים, הסביר כי בעקבות המצב אנשים יידרשו "להמציא עצמם מחדש". הוא הוסיף: "הקורונה שינתה את שוק העבודה באופן חסר תקדים, אך לצד הקשיים הגדולים יש בה גם הזדמנות לחשיבה מחודשת ופיתוח עצמי. רבים מגלים שהם יכולים להפוך לפרילנסרים בקלות וללא קשיים בירוקרטים כמו פתיחת תיק במס הכנסה".

עו"ד טלי ניר, מנכ"לית עמותת 121 - מנוע לשינוי חברתי, אמרה כי "שיעור האבטלה המבהיל מחייב את הממשלה החדשה לפעולה מיידית בשני מישורים. קודם כל, חייבים לדאוג שכל מי שהוצא לחל"ת או פוטר יקבל דמי אבטלה, כולל מפוטרים מקבלי קצבאות קיום, שעדיין לא מקבלים דמי אבטלה כמו כולם. בנוסף, הממשלה חייבת כעת להשקיע בהסבות למובטלים שצריכים לשדרג את עצמם למקצועות שנדרשים במשק".

"ההסבות צריכות להיעשות על ידי גופי הכשרה מקצועיים, שמוכרים על ידי המדינה, אבל בשיתוף מעסיקים, שיהיו מוכנים להתחייב להעסקה או להתנסות בעבודה. אחרת ישנו חשש שההסבות יבוצעו למקצועות שאין בהם עבודה".