גנץ מקווה שארה"ב תציל אותו מהסיפוח
איראן ממשיכה להיות בראש סדר העדיפויות של ישראל, והיוזמה להפסקת אש עולמית תקשה על סיכול ההתבססות בסוריה ובעיראק. גם כוונות הסיפוח וההתמודדות עם עזה מצריכים היערכות מוגברת, וכל זה יצטרך להתבצע תחת הקיצוץ הצפוי בתקציב הביטחון. פרשנות, רון בן ישי
אם הכל ילך כמתוכנן, החל ממחר (ראשון), יו"ר כחול לבן בני גנץ יזדקק כשר הביטחון לכל ההשפעה הפוליטית והאסרטיביות שרק יוכל לגייס כדי למנוע מה שקרה לו כרמטכ"ל.
למי ששכח, ב-2012 נאלץ הרמטכ"ל בני גנץ לסגור חטיבות של שריון, טייסת של חיל האוויר וכלי שיט של חיל הים, ולדומם את האימונים למשך כמה חודשים בגלל שלא קיבל את התקציב שהובטח לו לביצוע התוכנית הרב-שנתית (תר"ש) של צה"ל בתקופתו.
יש הטוענים שבשל המחסור התקציבי, ובגלל שגנץ לא דפק על השולחן, צה"ל לא היה מוכן כראוי למבצע "צוק איתן" שהיה בשלהי כהונתו ב-2014. האזכור הזה נחוץ היום מפני שהאתגר המרכזי של הממשלה החדשה שתקום בישראל, ושל מערכת הביטחון בפרט, יהיה תקציבי. הממשלה תצטרך להשלים שני תקציבים דו-שנתיים במהירות שיא עד ספטמבר: תקציב ל-2020-21 ותקציב נוסף ל-2022. והכל במצב שבו הגירעון הממשלתי צפוי להגיע ל-11% והתוצר יקטן ב-5%.
שר הביטחון בני גנץ והרמטכ"ל אביב כוכבי ייאלצו להיאבק בכל כוחם כדי להציל מה שאפשר מהתוכנית הרב-שנתית השאפתנית "תנופה", שבאמצעותה ביקש כוכבי להקפיץ את יכולותיו של צה"ל בבת אחת שנות דור קדימה.
הרמטכ"ל אמר לא מכבר בשיחות סגורות כי כל המשימות שיעמדו בפני מערכת הביטחון מתגמדות לנוכח הצורך להציל לפחות 70% מ"תנופה". כוכבי ציין כי "זו פוליסת הביטוח של הילדים והנכדים שלנו, החיסון שלנו מפני האיומים הביטחוניים הקיימים".
מבחינת הרמטכ"ל, המינימום הנדרש הוא שימור תחומי הליבה של התר"ש: חדשנות בשיטות ובאמצעי הלחימה, מהיחידה הרב-ממדית ועד השימוש הנרחב בסייבר בשדה הקרב, השילוב הבין-זרועי שמאפשר לטייס קרב להילחם תוך תיאום הדוק עם מפקד פלוגת הטנקים, והיכולת להנחית מכות מדויקות ואפקטיביות בטווחים ארוכים באמצעות טילים ומטוסים חמקניים.
ההערכה: איראן גרעינית עד סוף 2021
מלבד שדה הקרב התקציבי, תצטרך מערכת הביטחון בהובלתו של גנץ למצוא את הדרכים להתמודד עם סדרה של איומים, שרובם נובעים מהמערכה עם איראן ושלוחיה, ומיעוטם מהזירה הפלסטינית.
בזירה האסטרטגית, האתגר המרכזי של ישראל יהיה פרויקט הגרעין הצבאי באיראן, שמאיצה לאחרונה את העשרת וצבירת האורניום, ואת פיתוח הצנטריפוגות המתוחכמות שמסוגלות לבצע העשרה פי שישה ופי שמונה מהר יותר מהצנטריפוגות הישנות.
ההערכה כיום היא שלאיראן יהיה מספיק אורניום מועשר למתקן נפץ גרעיני אחד בסוף השנה הנוכחית, וכי אם תמשיך להפר את הסכם הגרעין בקצב הנוכחי, היא תוכל להחזיק בנשק גרעיני מבצעי עד סוף 2021. הדבר מחייב את ישראל ובעלות בריתה להדק את המעקב המודיעיני אחרי הנעשה באיראן בתחום הגרעין והטילים, כדי שלא נופתע.
המעקב המודיעיני אחרי איראן מצריך אמצעים רבים והשקעות גדולות, ואין ספק שישראל תצטרך לגייס את ארה"ב ומעצמות נוספות לא רק כדי לעקוב אחרי ההתפתחויות בתחום הגרעין הצבאי באיראן, אלא גם כדי לתכנן מראש ולהכין אמצעים התקפיים למקרה שאיראן תפרוץ בהפתעה לפצצה הגרעינית, ולכך יידרשו עוד השקעות רבות.
אחרי הגרעין, הנושא שהכי מדאיג את מערכת הביטחון ואת ממשלת ישראל הוא פרויקט דיוק הטילים שאיראן יזמה ומנהלת בימים אלה עבור חיזבאללה בלבנון ועבור כוחותיה בסוריה. הפרויקט הזה מתקיים כרגע בעיקר על אדמת סוריה במפעלי התעשייה והמחקר הצבאיים של צבא אסד, והתוצרים מועברים לחיזבאללה בלבנון בצורה חשאית.
אם הפרויקט יצלח, הרי לחיזבאללה יהיו עשרות אלפי רקטות וטילים שיפגעו בדיוק רב במטרות חיוניות אזרחיות וצבאיות בישראל כך שהמשק והשירותים החיוניים, כמו חשמל ומים, ישותקו. גם היכולת של צה"ל להגן ולהגיב על המתקפה תיפגע משמעותית.
כרגע, סיכול פרויקט הטילים באמצעות המב"מ (מערכה שבין המלחמות) הוא המשימה המבצעית שנמצאת בעדיפות הגבוהה ביותר של מערכת הביטחון ושל השר הנכנס. עם זאת, סיכול פרויקט דיוק הטילים באמצעות תקיפות מב"מ מגדיל גם את הסכנה של הסלמה והתלקחות רבתי בזירה הצפונית, ולכן צה"ל חייב להיות בכוננות למלחמה מלאה תוך שעות ספורות.
המוכנות להסלמה מחייבת גם מהקריסה הכלכלית של לבנון. נסראללה עלול להתפתות לייצא את המשבר, כדרכם של שליטים ערבים רבים בעבר, ולכוון את האש לישראל. כך שללבנונים, מלחמה עם ישראל עשויה להיות הסחת הדעת מצרותיהם הפנימיות.
נושא נוסף שנמצא על סדר היום הביטחוני הוא ההיערכות מחדש של האיראנים בסוריה ובעיראק. איראן לא ויתרה עדיין על כוונתה להקים חזית נוספת מול ישראל בסוריה, אולם המכות שמנחית עליה צה"ל במסגרת המב"מ הביאו את האיראנים ושלוחיהם למסקנה שעליהם להתרחק לאתרים בצפון ובמזרח סוריה, המרוחקים מאות קילומטרים משטח ישראל, כדי להקשות על מטוסי חיל האוויר והטילים של ישראל לפגוע בהם.
כפי שקרה מספר פעמים בשבועות האחרונים לפי הדיווחים בסוריה, זרועה האווירית הארוכה של ישראל מגיעה גם לאזורים אלה. אך כדי להמשיך ולסכל את כוונות האיראנים, יש צורך בהרבה יצירתיות ואמצעים כמו מטוסים חמקניים ומל"טים, וגם עזרה אמריקנית.
רוסיה וסין יחמשו את טהרן?
הבעיות שאיראן מציבה בפני ישראל אינן רק בתחום הצבאי-מבצעי, גם בתחום המדיני תצטרך ישראל להתמודד עם סיום אמברגו הנשק שהטיל האו"ם על איראן. לפי הסכם הגרעין שנחתם בין איראן למעצמות ב-2015, טהרן תוכל כבר מסוף אוקטובר לרכוש מערכות נשק וחימושים ללא הגבלה מכל מדינה שתהיה מוכנה למכור לה - ובמשטר מחכים לרגע הזה בקוצר רוח.
גם ברוסיה ובסין, שמעוניינות למכור לאיראנים מטוסים חדישים, סוללות טילי קרקע-אוויר, כלי שיט מלחמתיים וכל החימושים שאיראן רק תרצה לקנות מהן, מחכים להסרת החרם. למרות המצוקה הכלכלכית השוררת באיראן, סביר להניח שרוסיה וסין יסכימו למכור לה בהקפה - ואם זה יקרה, חיל האוויר של איראן, שעד היום מושבת ומגן על ארצו בקושי, יוכל להצטייד במטוסי קרב חדישים ולהוסיף עוד שכבת הגנה לתוכנית הגרעין והטילים של איראן.
סיום האמברגו היה אחד הנושאים החשובים שנידונו בשיחות בין מזכיר המדינה האמריקני מייק פומפאו לבין נתניהו, גנץ ואשכנזי ביום רביעי השבוע. הכוונה המסתמנת היא שישראל וארה"ב יפעלו ביחד בזירה המדינית הבינלאומית, ובעיקר באו"ם, כדי להאריך את החרם על איראן - ובכך למנוע מרוסיה ומסין לספק לה נשק.
בעיה מדינית נוספת שצצה ממש בימים האחרונים, היא החלטה שמתגבשת במועצת הביטחון של האו"ם על הפסקת אש עולמית למשך 90 ימים בגלל הקורונה. הרעיון שעומד מאחורי היוזמה להפסיק את העימותים בכל אזורי הסכסוך בעולם, הוא כדי לאפשר סיוע בינלאומי למדינות כמו תימן וסוריה, שמשתוללות בהן מלחמות אזרחים במקביל למגפה, ותושביהן לא קיבלו שום עזרה עד כה.
ההחלטה הזו נתקלת לבינתיים בקשיים ניסוחיים, בעיקר עקב היריבות בין ארה"ב לסין, אבל אם תתקבל - איראן היא שתרוויח ממנה וישראל היא שתפסיד. הסיבה לכך היא מפני שבזמן הפסקת האש, ישראל לא תוכל לסכל באמצעות פעולות התקפיות בפרופיל גבוה את ההתבססות בסוריה ובעיראק. לעומת זאת, איראן תוכל להמשיך לבנות תשתיות התקפיות נגד ישראל עם לגיטימציה בינלאומית מלאה, ובלבד שלא תתקוף את ישראל.
עוד בעיה מדינית שעלולה להפוך לבעיה מבצעית מנקודת ראות ישראלית, היא הנטייה בבית הלבן של דונלד טראמפ להסיג את הכוחות מהמזרח התיכון ולצמצמם את נוכחותה הצבאית והמודיעינית של ארה"ב באזור למינימום.
סיפוח והחזרת שבויים: האתגר מול הפלסטינים
בזירה הפלסטינית, תתמודד מערכת הביטחון בשתי חזיתות שונות: האחת בעזה, והשנייה בגזרת הסיפוח המתוכנן ביהודה ושומרון.
באשר לעזה, ישראל מקווה שמגפת הקורונה שיפרה את הסיכויים להגיע להסדרה ארוכת טווח עם חמאס. בגלל התפשטות הנגיף, המאמצים הגיעו לשלב מאוד מתקדם, אבל מה שכרגע תוקע את התהליך הוא נושא השבויים והנעדרים.
כשמגפת הקורונה הייתה בעיצומה, אמרו יחיא סינוואר וחבריו להנהגת התנועה שהם מוכנים לבחון מחדש את סוגיית השבויים והנעדרים מזווית הומניטרית. בישראל העריכו שהדברים נאמרו כדי לצבור יוקרה ולגיטימציה בקרב הציבור העזתי, אך גם כי סינוואר ואנשיו הבינו שהם זקוקים לרצונה הטוב ולסיועה של ישראל בהתמודדות עם הקורונה.
בישראל נענו בחיוב לחמאס, מפני שבירושלים התעוררו התקוות שאכן אפשר יהיה לפתור סוף סוף את סוגיית השבויים בעזה - ובכך תיפתח הדרך להסדרה ארוכת הטווח של הבעיה העזתית, שהיא צורך אסטרטגי של חמאס ושל ישראל.
ועדיין, למרות ששני הצדדים רוצים להתקדם, סוגיית השבויים והנעדרים תקועה בעיקר בגלל שאלת המחיר. המתווכים הגרמנים והשוויצרים אמנם נשארו בבית בגלל הקורונה, אבל אנשי המודיעין המצרי נכנסו חזק לתמונה והודות להם נוצר מצב שבו מתקיימים מגעים.
תחילה הציע חמאס עסקה בשני שלבים, שבתחילתה ימסור מידע על חללי צה"ל הדר גולדין ואורון שאול ועל שני האזרחים הישראלים אברה מנגיסטו והישאם א-סייד הנמצאים בעזה - תמורת עשרות כלואים בישראל. אחר כך, בשלב השני, ימסור חמאס את הגופות והשבויים ויקבל מאות כלואים מישראל. הממשלה הודיעה חד-משמעית לחמאס שאינה מסכימה למתווה שחרור הכלואים תמורת מידע בלבד.
מקורות בחמאס אישרו כי בין הצדדים הוסכם שתהיה עסקה בשלב אחד בלבד. המו"מ תקוע עכשיו בגלל ההבדל התהומי בין המספר ומאפייני העצורים שחמאס דורש לשחרר, לבין איך שבירושלים רואים את המשא ומתן.
בארגון הטרור עדיין לא הבינו שאחרי עסקת גלעד שליט חלה תפנית חדה בדעת הקהל הישראלי, וכי הציבור בישראל כבר אינו לוחץ על הממשלה לשחרר מאות עצורים עם דם על הידיים. להיפך, הלחץ הוא כדי להימנע מעסקה משפילה. כשבחמאס יבינו זאת תתאפשר עסקת חילופי עצורים, ואם לאו – לא תהיה עסקה.
המגעים תקועים כרגע כי בחמאס לא מבינים זאת, ומסרבים לרדת מהעץ. מנהיג הזרוע המדינית, איסמאעיל הנייה, אף אמר זאת שלשום במפורש. בכל מקרה, אם הפקק הזה יוסר מצוואר הבקבוק - גם הדרך להסדרה תיפתח בעזה. יחיא סינוואר יותר ממעוניין בהסדרה, מפני שהוא מודע לאפשרות שלמגיפה יהיה גל שני, וגם אז, כמו בגל הראשון, הוא יזדקק לעזרתה של ישראל כדי להילחם בהצלחה במגיפה ולמנוע זעם ציבורי פלסטיני שיסכן את שלטונו.
בכל הנוגע לסיפוח, בני גנץ יודע היטב שהחלת הריבונות של ישראל צפויה לעורר מהומות בקרב הפלסטינים ביהודה ושומרון, ליצור משבר אסטרטגי עד כדי ניתוק יחסים עם ירדן, ולגרור תגובה בינלאומית חריפה שתכלול אולי גם סנקציות כלכליות.
בכל מקרה, ביצוע המהלך יצריך היערכות ביטחונית מקדימה ותגבור כוחות מסיבי ויקר בכל רחבי הגדה המערבית שרק יגדיל את הגרעון התקציבי. כרגע נראה שגנץ ואשכנזי מצפים שממשל טראמפ, כשמגפת הקורונה והבחירות לנשיאות ארה"ב ברקע, יחלץ אותם מהמהלך בטענה שבנוסף לסיפוח צריך לממש גם מרכיבים אחרים של מתווה טראמפ כמו משא ומתן להקמת מדינה פלסטינית. כמו כן, האמריקנים עלולים לטעון שזו לא השעה לזעזע את כסאו של עבדאללה מלך ירדן.
אפשר להעריך שגנץ ואשכנזי שאבו עידוד מהעובדה שמזכיר המדינה האמריקני לא שש להיכנס לפרטים בביקורו הקצר בישראל ביום רביעי. היה ברור שהוא מעדיף להשאיר את העניין הזה בידיו של ג'ארד קושנר, חתנו של טראמפ שהבהיר כי לא צריך למהר בנושא וראוי לחכות שהתנאים יבשילו.
אבל גם אם הממשל האמריקני לא ימנע מנתניהו לבצע סיפוח או החלת ריבונות כזאת או אחרת, אפשר להעריך שהבית הלבן ידאג שהמהלך לא יהיה נרחב מדי ולכן גם התגובות הפלסטיניות, הערביות והאירופיות יהיו מדודות ומוגבלות.
ככלל, אפשר לומר שמגפת הקורונה הביאה לשיפור מסוים במצבה הביטחוני האסטרטגי של מדינת ישראל, אבל איראן עדיין כאן כדי להישאר, הפלסטינים אינם הולכים לשום מקום וכמו תמיד, צה"ל נאלץ להתמודד עם השמיכה התקציבית המתקצרת.
לפנייה לכתב/ת 
