הילדים במסכים? זה לא בהכרח דבר רע

העולם הדיגיטלי מספק הזדמנויות עשירות ללמידה, להתנסות, לחיבור חברתי ולפיתוח הזהות האישית. תתגברו על התפיסה שלפיה "זמן מסך הוא רע"

ד"ר נטע קליגלר וילנצ'יק פורסם: 16.05.20 , 11:34

(צילום: Shutterstock)

ביום הראשון של סגירת בתי הספר בשל נגיף הקורונה החליט בני בן ה-11 לפתוח בלוג בישול משלו. ההחלטה הגיעה בעקבות צפייה בסרט "ג'ולי וג'וליה" והיא לוותה בתהליך למידה מתמשך. הוא היה צריך לבחור פלטפורמה לבניית אתרים, ללמוד כיצד לבנות את האתר, לעבוד עם תוכנות עריכה ועיבוד תמונות, להבין כיצד גוגל מקדם תוצאות וכמובן לבשל את האוכל עצמו. אני מספרת את זה לא מגאווה אמהית (יש הרבה ממנה), אלא כדי להפיג מעט את החששות ורגשות האשם ההוריים הטמונים במדידת "זמן המסך" של ילדים, בוודאי בתקופת הקורונה.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

הממצא שלפיו הייתה עלייה חדה בזמן החשיפה של ילדים למסכים בימי המגפה והסגר לא יפתיע אף הורה. עבור כל בני הבית, ילדים ומבוגרים, "מסכים" היוו את החיבור הכמעט יחידי לעולם שבחוץ.

במסגרת "זמן המסך" שלהם ילדים למדו שיעורים מקוונים בבית הספר, השתתפו בחוגים מקוונים (מתנועות נוער ועד שיעורי נגינה וריקוד), עשו שעת סיפור או מפגש וירטואלי עם סבא וסבתא או עם חברים, או נהנו ממגוון חוויות דיגיטליות כגון סיורים וירטואליים בגני חיות ומוזיאונים, שידור של הצגות וקונצרטים, או מפגשים מקוונים עם סופרי ילדים.

וכן, הם גם בילו זמן בצפייה בסרטונים ביוטיוב, בסדרות מצוירות או בסרטים. לא סתם התקופה הזו הביאה זינוק במספר המנויים של חברת נטפליקס – לא רק עבור תכני ילדים, אלא עבור צופים מכלל הגילאים.

התיאור הזה ממחיש את מה שחוקרי תקשורת טוענים כבר שנים: המושג "זמן מסך" הוא מטעה. כשהמסר העיקרי להורים הוא שיש להגביל את זמן המסך של ילדיהם, הוא מתעלם מהמגוון הרחב של פעילויות שילדים יכולים לעשות בעזרת "מסכים".

הבן שלי בילה שעות ביום מול מחשב בעבודה על בלוג הבישול שלו, אבל הוא למד בשעות האלה יותר משהיה לומד בחוג שלם של תכנות ובניית אתרים, והיה מלא התלהבות וחדוות עשייה. גם אחיו הצעיר גילה בתקופה הזו תחביב חדש – צפייה בסרטוני אוריגמי ביוטיוב. גם הוא בילה שעות שלמות "מול מסך", אבל במקביל עסק בתחביב שידוע ביתרונותיו הלימודיים, מפיתוח חשיבה מתמטית ועד התמודדות עם קשיי קשב וריכוז.

העולם הדיגיטלי מספק לילדים הזדמנויות עשירות ללמידה, להתנסות, לחיבור חברתי ולפיתוח הזהות האישית. כדי לעודד למידה כזו, הורים צריכים להתגבר על התפיסה ש"זמן מסך הוא רע", ובמקום זה לשאול את עצמם: מה הילד שלי אוהב לעשות? במה הילדה שלי מתעניינת? וכיצד ניתן לרתום את העולם הדיגיטלי כדי לאפשר להם לפתח את תחומי העניין שלהם, ללמוד כישורים חדשים, ליצור קשרים חברתיים עם אחרים, להתנסות ולגלות על עצמם ועל העולם?

חשוב להדגיש שלמידה כזאת לרוב לא תתרחש באופן עצמאי לחלוטין של הילד/ה, אלא דורשת סיוע ותיווך הורי. הילדים צריכים את העזרה שלנו למצוא את התכנים שהם צריכים כדי ללמוד על תחום מסוים, להתגבר על אתגרים הנובעים מטכנולוגיה או שפה, להתמודד עם תסכולים ולהתמיד במטרה שלהם.

כל זה לא פשוט עבור הורה שמנסה להעסיק ילדים תוך כדי עבודה במשרה מלאה. לפעמים המסך יהווה הזדמנות לילד להירגע, לנוח, למלא מצברים או פשוט קצת להעביר את הזמן – וגם זה בסדר. אך ימי הקורונה היוו זמן מצוין להעביר לילדינו את המסר שהעולם הדיגיטלי, אף שיש בו סיכונים, מלא בהזדמנויות.