התפקיד האמיתי שמיועד לאמיר אוחנה
נתניהו לא יכול ללכלך את ידיו בפרהסיה במתקפה על רשויות החוק. הוא מעדיף שזה ייעשה ע"י פוליטיקאים מהשורה השנייה שחבים לו את קיומם
בנימין נתניהו ואמיר אוחנה
דן מרידור היה שר האוצר בממשלתו הראשונה של בנימין נתניהו. ב-1997 התערערו היחסים ביניהם, מרידור עמד על סף התפטרות ועיתונאים רבים הוזמנו ללשכת ראש הממשלה ל"פגישת עבודה" בין השניים. כשנכנס ללשכה הבחין מרידור בעוזרו של נתניהו מגביה את כיסא המנהלים של ראש הממשלה ואילו לשר האוצר הוקצה כיסא נמוך. נתניהו נכנס לחדר כשהוא מאופר והצלמים הוזמנו פנימה לפוטו-אופ. התמונה שהופצה לתקשורת הייתה של הענק וגמדו החיוור. בחיים האמיתיים השניים הם בגובה זהה.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
נתניהו מביים את עצמו כל העת כדי לייצר דימוי של מנהיג נישא ורם על סביבתו. גם כשהחל את דרכו בפוליטיקה, בפריימריז של הליכוד בקיץ 1988, הוא נראה תמיד עם חולצת תכולה מצוחצחת, חליפה ועניבה תואמת. מזג האוויר היה לוהט באותן בחירות מקדימות בגני התערוכה, אבל ביבי נראה רענן רוב הזמן בהשוואה לאחרים. כיצד הוא עשה זאת? במכוניתו היו כמה חולצות מעומלנות שאותן החליף כל העת. מה שהיום נראה טריוויאלי, היה חדש בישראל של שנות ה-80.
נתניהו מקפיד על המראה החיצוני בהופעת ראש הממשלה שלו, אבל לא רק. הוא גם בורר היטב את מילותיו כדי שיציגו דמות מכובדת של מנהיג מדינה. בנובמבר 2011 הוא אמר בהשתלמות של אנשי הפרקליטות: "מנחם בגין אמר 'יש שופטים בירושלים', ואני אומר: יש שופטים עצמאיים בירושלים, ואם הדבר תלוי בי - כך יהיה תמיד".
למעט כמה נפילות שעוררו הדים, גם ברוב ימי חקירות המשטרה נגדו ועל רקע החלטת היועץ המשפטי לממשלה להגיש נגדו כתב אישום, המשיך נתניהו לשמור על דמות ייצוגית של ראש ממשלה. אלא שבמקביל הוא הפעיל אחרים שהלמו עבורו באגרופיהם המטאפוריים, ללא כפפות, במערכת אכיפת החוק. למשל מירי רגב, דודי אמסלם, דוד ביתן והאחרון שבהם – השר החדש לביטחון פנים, אמיר אוחנה.
מה שמאפיין את הארבעה הללו היא עובדת היותם פוליטיקאים מן השורה השנייה שקידומם הפוליטי תלוי בנאמנותם למנהיג. הם מוכנים לכופף כל עיקרון ציבורי, עד כדי סירוס עצמם לדעת, כדי לזכות בנקודות ממשפחת המלוכה בבלפור.
וינסטון צ'רצ'יל כינה פוליטיקאים חסרי עקרונות מסוג זה "אנשים ללא עצמות". כחבר אופוזיציה בשנות ה-30 הוא תקף בפרלמנט את שר האוצר מטעם ממשלת הלייבור: "כאשר הייתי נער לקחו אותי ההורים לקרקס בארנום המפורסם ושם ראיתי את הפלא של האיש ללא עצמות, שנכנס למזוודה קטנה. לא חשבתי שאפגוש אותו שוב, עד ששמעתי היום את נאום שר האוצר".
התכונות של "האיש ללא עצמות" יכולות להתאים גם לפוליטיקאים אחרים. אופורטוניזם ודבקות במטרה, בלי לייחס ערך לדרך ההגעה אליה, הם תו תקן לא נדיר גם במקומותינו. אבל הייחוד של אוחנה הוא חוסר העכבות המוחלט שלו, בלי לנסות לשוות לדבריו שום עידון ותחכום ובלי שהעובדות ינסו לבלבל אותו.
השר אוחנה מפמפם את פרשת הרפז
לאחר שתקף את הפרקליטות ("שבתוך הפרקליטות"), הוא נשלח להשתלח ביועץ המשפטי לממשלה. אוחנה השתמש בשיטת נתניהו: בחירת מועמד לא טבעי לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה, בבחינת אצבע בעיניו של מנדלבליט. דן אלדד הוקפץ מתפקיד מנהל מחלקה לתפקיד הבכיר בפרקליטות, וזה, בהכרת תודה, העלה מן האוב את פרשת הרפז, ששבקה חיים לפני עשור.
אף שאלדד לא ממשיך בתפקידו, הוא גרם ליועמ"ש נזק ציבורי בלתי הפיך. ברשתות החברתיות מנדלבליט מכונה "הנאשם" בידי פעילי ימין שחלקם גם מאיימים על חייו. המטרה הושגה: תיאוריית הקונספירציה, שלפיה נעשה ניסיון להפיכה שלטונית בידי המערכת המשפטית, צברה תאוצה.
עכשיו, כשר המיועד למשרד ביטחון הפנים, יישלח אוחנה להתנקש במערכת החוקרת. יש לו את הסמכות למינוי המפכ"ל, בהסכמת ראש הממשלה, והוא זה שיאשר את מינוי הקצינים הבכירים שהמפכ"ל מציע. השר גלעד ארדן הותיר לו מהבחינה הזו ירושה חלומית: אין מפכ"ל קבוע (ממלא המקום יודע מאיזה צד של הלחם מרוחה החמאה שתשיג לו את המינוי הקבוע), ולמשטרה ממתין סבב מינויים בקצונה שמתעכב מזה זמן.
המטרה שלו תהיה להשיג משת"פים כמו דן אלדד, כלומר לקדם קצינים שאינם "טבעיים", כדי שיהיו חייבים לממנים אותם. כך תיווצר במשטרה שדרת פיקוד חלשה שתהיה מחויבת פחות לחוק ויותר לעומדים מעל החוק. אלה יפעלו לבלום את החקירות הנוספות שעומדות נגד נתניהו, כמו פרשת המניות, ואולי גם ימצאו "עדויות" של קציני משטרה על פגמים בתיקי נתניהו (כמו שיטת גיוס עדי המדינה נגדו). המטרה גם כאן: חשיפת התוכנית הזדונית להפללת ראש הממשלה.
נתניהו ימשיך להופיע באור הזרקורים כד"ר ג'קיל המכובד, הלבוש בקפידה והמתנסח בממלכתיות. במקביל, באמצעות אוחנה, הוא יפעל כמר הייד האפל לפגיעה במערכות החוק בישראל, כדי להכשיר את הקרקע לבחירות שיצילו אותו ממשפטו.
- ד"ר ברוך לשם הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומחבר הספר: "נתניהו - בית ספר לשיווק פוליטי"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
ד"ר ברוך לשם
מומלצים
