משרד הבריאות יתיר התקהלות של עד 50 איש גם במבנה סגור
מנכ"ל משרד הבריאות בר סימן טוב הונחה לחתום על צו המתיר התכנסות של עד 50 אנשים גם במבנים סגורים וכן ישיבה במקומות עבודה ללא מסכה עם מרווח של מטר ועשרים בין עובד לעובד. שר הבריאות אדלשטיין: "אנחנו ב'עת לפתוח', המשק עלול להיסגר שנית"
שר הבריאות יולי אדלשטיין הנחה היום (חמישי) את מנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב להתיר התהקלות של עד 50 איש גם במבנה סגור. כמו כן תתאפשר ישיבה במקומות עבודה ללא מסכה עם מרווח של 1.20 מטר בין עובד לעובד. ההקלות החדשות ייכנסו לתוקף מיד עם פרסום הצו שעליו יחתום בר סימן טוב - ואינן דורשות אישור של הממשלה.
משרד הבריאות אישר – כך יפעלו בתי המלון
שר הבריאות אדלשטיין קיים הערכת מצב בנושא הקורונה עם סגנו יואב קיש ועם בכירי משרדו ואמר כי "אנחנו ב'עת לפתוח', אבל אסור להיכנס לשאננות", ובהודעה מטעם לשכת השר צוין כי "בדיון הנחה אדלשטיין את מנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב להתיר התקהלות עד 50 איש גם במבנה סגור".
מהודעת השר עולה כי מידת השפעתו של המנכ"ל היוצא משה בר סימן טוב הצטמצמה משמעותית בימים האחרונים, עם כניסתו של אדלשטיין לתפקידו. על רקע הטענות שבר סימן טוב ניהל את המשבר בשיתוף ראש הממשלה בנימין נתניהו ללא מעורבות של השר לשעבר ליצמן, בהודעה מטעם הלשכה של השר אדלשטיין הודגש כי הוא זה שהנחה את המנכ"ל לחתום על הצו החדש.
בהערכת המצב, שבה שתתף גם סגן השר יואב קיש, המשנה למנכ"ל פרופ' איתמר גרוטו וראש שירותי בריאות הציבור פרופ' סיגל סדצקי, עלה הצורך להתכונן לגל השני של הקורונה. "אני שב ומדגיש, המשך פתיחת המשק בהתאם למתווה משרד הבריאות תלוי בעיקר בהקפדה שלנו על כללי משרד הבריאות", אמר אדלשטיין. "בלי שיתוף הפעולה של אזרחי ישראל, נגיף הקורונה עלול להתעצם והמשק עלול להיסגר בשנית".
הבוקר הודיע משרד הבריאות כי העיר רחובות תוגדר כ"מוקד סיכון" בשל שיעור הגידול הגבוה ביותר שהיה במספר המאובחנים. גם בראשון לציון נרשם שיעור דומה. רחובות - לצד בני ברק, חורה ובית שמש - מוגדרת כ"מוקד סיכון". גם רמלה הוכנסה לרשימת הערים שבהן נרשמה עלייה בתחלואה, לצד ערערה בנגב ורהט.
במערכת הבריאות צופים עוד גלי הדבקות נקודתיים ביישובים שונים, על רקע הירידה החדה בשיעורי ההדבקה בנגיף. "אני חושב שזה דבר מאוד צפוי", אומר פרופ' נדב דוידוביץ', יו"ר פורום בריאות הציבור וראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון.
לדבריו, "הקורונה עדיין נמצאת בישראל ולכן המטרה היא לעשות ניטור חכם שמאפשר לעשות בדיקות על ידי קופות החולים. אם לפני כן רדפו אחרי מד"א כדי לעשות בדיקות, היום זה הפוך: קופות החולים רודפות אחרי מבוטחים לעשות את הבדיקות. זה לא כל כך מפתיע שיש 'פיקים' בערים מסוימות.
"הקורונה לא תיעלם בזמן הקרוב ולכן צריך להתערב מהר ולעשות בדיקות סקר באזורים יותר מועדים. צריך להתמקד באזורי סיכון ולא רק באנשים שהם סימפטומטיים ולסיים לבנות את המערך של חקירות אפידמיולוגיות", הוסיף פרופ' דוידוביץ'.
לפנייה לכתב/ת 
