הגולגלות הקדומות שנמצאו בארץ ודלקות האוזניים
מחקר בדק מתי הייתה תחלואה גבוהה בארץ ב-15 אלף השנים האחרונות. ד"ר הילה מאי מאוניברסיטת תל אביב, שעמדה בראש צוות החוקרים, אמרה: "הבנת האופן שבו מחלות מתפשטות ונעלמות לאורך ההיסטוריה יכולה לסייע במניעת ובמציאת פתרון למחלות עכשוויות - כמו הקורונה"
עדויות לדלקות אוזניים התגלו בגולגולות של בני אדם שחיו באזורנו ב-15 אלף השנים האחרונות. לדברי החוקרים, הממצאים מעידים כי שכיחות המחלה הגיעה לשיאה לפני כ-6,000 שנה, כשהאוכלוסייה חיה בצפיפות גדולה ובתנאים היגייניים ירודים, והאקלים באזור היה קר וגשום. המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת International Journal of Osteoarchaeology.
מדובר במחקר שערכו חוקרים באוניברסיטת תל אביב, בהובלת ד"ר הילה מאי מהמחלקה לאנטומיה ואנתרופולוגיה בפקולטה לרפואה וממרכז דן דוד לחקר תולדות האדם, הפקולטה לרפואה, השוכן במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט. החוקרים בחנו סימנים לדלקת אוזניים בגולגולות של בני אדם שחיו באזורנו ב-15,000 השנים האחרונות, במטרה להבין את השפעת הסביבה על התחלואה בתקופות שונות.
טכנולוגיות מתקדמות ושיטות ייחודיות שפותחו במעבדתה של ד"ר מאי, אפשרו לחוקרים לאתר סימנים שהותירו דלקות ממושכות בדופן האוזן התיכונה. לדברי הוקרים, הממצאים מעידים כי שכיחות דלקות האוזניים הושפעה ישירות מתנאי המגורים ומהאקלים ששרר באזור בתקופות שונות, כאשר צפיפות, היגיינה ירודה, תזונה, קור ומשקעים מרובים מגבירים את תפוצת המחלה
"דלקת אוזניים היא מחלה שכיחה ביותר, בעיקר בגיל הרך, ומעל 50% מהילדים סובלים ממנה גם היום", אמרה ד"ר מאי. "המחלה נוצרת בעקבות זיהום חיידקי או ויראלי בדרכי הנשימה העליונות (הצטננות), שמייצר נוזלים המגיעים גם לאוזן התיכונה. אצל ילדים קטנים תעלות הניקוז שאמורות להוביל את הנוזלים מהאוזן התיכונה ללוע עדיין אינן מפותחות דיין, ולכן הנוזלים מצטברים באוזן וגורמים לדלקת".
ד"ר מאי הוסיפה: "עד לגילוי האנטיביוטיקה במאה ה-20 הייתה זו ברוב המקרים מחלה ממושכת ואף כרונית - שגם גרמה לחירשות ולתמותה רבה בעקבות סיבוכים. הדלקות הממושכות גרמו לשינויים בעצם הדופן של האוזן התיכונה, שנשארים לאורך כל החיים וניתנים לזיהוי גם אצל האדם הבוגר. לכן, כשביקשנו לחקור תחלואה באוכלוסיות קדומות בארץ ישראל, בחרנו להתמקד במחלה זו, ופיתחנו שיטה מיוחדת לזיהויה בגולגולות שנחשפו בחפירות מתקופות שונות לאורך ההיסטוריה".
אז איך הממצאים השתמרו? ד"ר מאי הסבירה כי "האוזן התיכונה היא אחד האזורים השמורים ביותר בגולגולת, ולכן, כדי לצפות בה מבלי לגרום נזק לעצמות הגולגולת, פיתחנו מספר שיטות חדשניות המסתמכות על טכנולוגיות מתקדמות: צילמנו את האזור באמצעות וידיאו-סקופ - מצלמה זעירה המורכבת בקצהו של צינור גמיש שהוחדר דרך האוזן, סרקנו את התמונות במיקרו-CT בעל רזולוציה גבוהה, ובנוסף בחנו את העצמות תחת מיקרוסקופ אור".
ממצאי הבדיקות מצביעים על שכיחות גבוהה יחסית של דלקות אוזניים בקרב אוכלוסיות של ציידים לקטים וחקלאים מוקדמים, בתחילת המעבר לחקלאות וליישובי קבע. התחלואה הגבוהה ביותר, שהגיעה עד 80% מהגולגולות שנבדקו, נמצאה בסביבות 6,000 שנה לפני זמננו (התקופה הכלקוליתית).
לדברי ד"ר מאי, יש לממצאים האלו הסבר: "ידוע לנו מחפירות ארכיאולוגיות שבתקופה זו התגוררו האנשים בבתים הבנויים מחלל אחד, כאשר כל הפעילויות התקיימו באותו חלל - בישול, לינה, גידול בעלי חיים וכדומה. כתוצאה מכך, הצפיפות בבית הייתה גדולה יחסית ותנאי ההיגיינה היו ירודים וכללו זיהום אוויר. לכך נוספו עוד שני גורמים אפשריים בתקופה הכלקוליתית: שינוי תזונתי - תחילת צריכה של מוצרי חלב, ושינוי האקלים - ירידה בטמפרטורה ועלייה בכמות המשקעים".
בתקופות מאוחרות יותר, לדבריה, השתנו התנאים: הבתים היו גדולים יותר וכללו מספר חדרים, ביניהם אזורי 'התמחות' - המטבח מוקם בחדר נפרד או בחוץ, ובעלי החיים שוכנו במבנה נפרד. השינוי באורחות החיים ובאקלים משתקף בירידה בתחלואה. "המחקר שלנו עוסק בהשפעת הסביבה וההתנהגות על התחלואה, ומסתמך לשם כך על מחלה נפוצה שככל הנראה מלווה את המין האנושי מתחילתו - דלקת אוזניים," מסכמת ד"ר מאי. "הבנת האופן שמחלות מופיעות, מתפשטות ונעלמות לאורך ההיסטוריה האנושית יכולה לסייע במניעת ובמציאת פתרון למחלות עכשוויות - כולל מגפת הקורונה. המחקר מצביע בבירור על גורמי סיכון ומראה כיצד שינוי באורח החיים יכול להשפיע על שכיחות המחלה. אנו רואים כי בשני המקרים - דלקות אוזניים וקורונה, ריחוק חברתי והקפדה על היגיינה מפחיתים את תפוצת המחלה, בעוד שתנאי מחיה צפופים ולא היגייניים גורמים להדבקה מוגברת."
במחקר השתתפו ד"ר קאטרינה פלורנובה ממרכז דן דוד ומהפקולטה לרפואה וד"ר אילן קורן מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.
לפנייה לכתב/ת 
