גאוני הבדיעבד הבזויים

הפער הבלתי נתפס בין האופן שבו ליצמן שיווק את מהלכי הממשלה לבין ההתנערות המחפירה שלו, מלמד שכל הסיפור קבלת החלטות הוא בלוף

עינב שיףפורסם: 21.05.20 , 12:01

משה בר סימן טוב ויעקב ליצמן בטקס חילופי השרים במשרד הבריאות (צילום: דוברות משרד הבריאות)

בר סימן טוב וליצמן בטקס חילופי השרים במשרד הבריאות, השבוע(צילום: דוברות משרד הבריאות)

שר הבריאות היוצא יעקב ליצמן העניק למנכ"ל משרדו את מתנת הפרידה הקלאסית של הפוליטיקה: לא שעון זהב, אלא סכין ארוכה וחדה בגב. האמירה שלו, שלפיה הוא זה שממש זעק בישיבות נגד "בהלת יתר" אבל ראש הממשלה בחר ללכת עם תרחישי האימים של משה בר סימן טוב, מציתה את הפתיל הקצר גם ככה של אינספור ישראלים כלפי החודשיים האחרונים. גם ככה, בחסות "אסטרטגיית היציאה" המקושקשת, רבים מהם תוהים מדוע ננקטו צעדים קיצוניים, שהביאו לריסוק הכלכלה, לחורבן של עסקים ולקריסה במצבם הפיזי והנפשי של רבים.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

זה לא רק אפס ביחסי אנוש, במנהיגות ובכל התכונות המצופות משר ותיק שכיהן במצטבר משהו כמו 200 שנה בראשות המשרד, גרר עובדים לאזורי הפלילים לכאורה, הפר בעצמו את ההנחיות שחנקו את הישראלים ואז קיבל בתור פרס משרד בעל חשיבות אסטרטגית (להבדיל מ"המשרד לעניינים אסטרטגיים"). זאת המשמעות העמוקה של הדברים שמוציאה מהדעת.

כי מה בעצם אומר הפער הבלתי נתפס בין האופן שבו ליצמן שיווק את מהלכי הממשלה ובין ההתנערות המחפירה שלו, כשהגרפים החלו להציג נתונים הרבה פחות קודרים? שכל הסיפור הזה, של אחריות מיניסטריאלית, של תהליכי קבלת החלטות, של אכפתיות אלמנטרית כלפי כל אזרחי ישראל — הכל בלוף. ליצמן לא זעק בתקשורת ובוודאי שלא אמר "על גופתי" והתפטר. טוב, הוא נוהג להתגאות ש"לי אין פריימריז". אז באמת מה בוער לו.

מובן שהמסקנה של ליצמן מקרינה גם על העומד בראש. עם כל הכבוד ל"ברסי", מי שהופיע ערב-ערב במסגרת הטקס "ביבי נותן הנחיות", זה שכל האומה נשאה אליו עיניים מפוחדות, היה נתניהו. מה זה אומר עליו, אם אחד משותפיו הבכירים והנאמנים ביותר מציג אותו כסך כל הפחדים של פקיד? וזה עוד חלק מהמחנה שאוכל ראש כל היום וכל הלילה על "משילות".

נתניהו מסוגל להגיד בסרטון "הענקתי כבישים, מחלפים, רכבות" כאילו שהוא סנטה קלאוס וזאת לא, ובכן, העבודה שלו. אם ככה, עליו להתייצב ולהסביר מדוע לפי ליצמן, מר "הענקתי" הוא לא אלא קורבן הפאניקה של אדם שב-2019 איש לא ידע מיהו וממה הוא מתפרנס למחייתו.

כל זה לא בא לומר שליצמן ויתר גאוני הבדיעבד הבזויים אכן צודקים. בתנאים רדיקליים וחסרי תקדים של אי-דעות מפני איום בלתי מוכר, שתמיד כדאי להזכיר את ההרס שהוא מחולל במדינות עשירות וחזקות בהרבה מישראל, ייתכן בהחלט שגישת ביבי-ברסי הייתה לכל הפחות סבירה. עכשיו, כשהאירוע מתקפל פחות או יותר כי השמש גמרה לכולם את הסבלנות, לא ניתן לכמת ברצינות את החיים שניצלו, שלא לדבר על הצלקות שהנגיף מותיר גם בקרב אלה שהצליחו להתגבר עליו.

אולם בכל הנוגע להיערכות, למצבה של המערכת ערב הקורונה, החלופות שנשקלו, השאלה מי באמת יצא מגדרו ומי שיחק את תפקיד הפרשן גם בתוך החדרים הסגורים, אין ממש ברירה: הגרסה הכבושה של ליצמן להתמודדות עם משבר הקורונה היא האקדח המעשן שמצדיק ועדת חקירה.